חיים יבין, בפרק השלישי "מאחורי הגדר", בסדרה הטלוויזיונית, המתחזה לדוקומנטארית, "ארץ המתנחלים", יוצא ממש מגדרו להוכיח לצופים שהוא יצא לצלם את הפרק עם דעות קדומות מוצקות ביותר -הוא ירה לא מכבר את החץ,מה שנותר לו רק לצייר את המטרה סביבו.
והמטרה מושמעת מפיו לאורך כל הפרק: "כמה אויבים אנחנו יוצרים בגדר?, הגדר רק מגבירה את זעם הפלשתינים וזה יתנקם בנו...במו ידינו אנחנו זורעים את זרע הפורענות של הטרור...בשם הביטחון המקודש אתם מזיזים את הגדר מעבר לקו הירוק...הגדר יוצקת דלק על השנאה לישראל..." ועוד כהנה וכהנה אמירות בוטות כאילו והוזמן על-ידי הרשות הפלשתינית למסע תעמולה נגד הגדר.
למרבית האירוניה, התשובה המוחצת ביותר להפרכת התזה הנואלת שלו הוא שמע לא ממתכנן הגדר דני תרזה, לא מרון נחמן ראש העיר אריאל, ואפילו לא מעוזי דיין, מהלוחמים העיקשים ביותר למען הקמת הגדר, אלא דווקא מפלשתיני שהיה בעצומו של משחק שש-בש בפרברי קלקיליה: "סופכם למות,החזירו את האדמות שלנו והסתלקו מכאן.
שום דבר לא שייך לכם כאן!אתם הורגים אותנו 100 שנה.עליכם לעשות צדק, לעזוב את האדמה הזאת ,לחזור למקום שבאתם ממנו-לפולין,לאנגליה לאמריקה.לכו לשם, שם תחיו בשלום..." כך אמר כשהוא מטיל את הקוביות על הלוח, דברים כדרבנות,ללא מורא,בכנות ובאומץ לב, מול המצלמה והישר אל המיקרופון, ללא צביעות, האמת במערומיה מוטחת הישר בפרצופו של יבין...ואת האמת הזאת מסרב להבין יבין ועימו כל חסידיו השוטים שאוזניהם אטומות משמוע, עיניהם סומות מראות, כשהם שבויים בכבלי הקונספציות שלהם: הבעיה אינה הגדר! הבעיה אינן ההתנחלויות!, הבעיה היא זכות השיבה שלנו לארץ ממנה גורשנו לפני 2000 שנה.
התשובה המשכנעת ביותר לתביעתו הנחרצת של הפלשתיני שנצא שוב לגלות, הושמעה מפיהן של אלה שדווקא שבו מן הגלות, מקהלת הבבושקות העולות מברית המועצות לשעבר, במתנ"ס של אריאל, ששרו במבטא רוסי כבד בהרמוניה ומעומק הלב: "כולנו רצון ותקווה / לעתיד המולדת נאמין / כל זמן שקיימת אריאל / תעמוד תעמוד תל-אביב...".
