העולם בתחילת המאה ה-21 היה דומה לסיר לחץ הדוק עם מכסה אמריקני. כל השדים בתוך הסיר ישבו מכווצים. מפעם לפעם היה גוף זה או אחר מנסה לפרוץ, אך ניתקל במכסה המוצק.
הרוב ישבו שחוחים מאימת מכסה הפלדה האמריקני, לא מעיזים לממש את שאיפותיהם הכמוסות לשלוט בעולם. בתוך הסיר הצר ישבו המוסלמים הסונים חולמים על הקמת חליפות כבעבר, אך לא מעיזים אפילו למרוד בשליט המצרי התורן הקרוב למכסה הסיר שמעליהם. ליידם ישבו השיעים האירניים זוממים במחשכים, שולחים נתזים של טרור שלא מצליחים אפילו לשרוט את המכסה המבהיק. לידם
ארדואן הערמומי מציג את עצמו כשליט מתקדם, חובר לנאטו מבקש קרבת האירופים המצפים את הסיר בצפוי תרבותי, ומארגן את שליטתו המוחלטת בטורקיה על-ידי שחיקה של החוקה הקמליסטית.
הרוסים מחייכים אל המכסה האמריקני שהוכיח את עמידתו האיתנה, והסינים בונים את כוחם הכלכלי תוך ליטוף של המכסה באדים של קפיטליזם. עולם שלם שחי מתחת למכסה האדיר בשקט מתוח, הנותן תקווה לעתיד טוב יותר. עד שבא אובמה והסיר את המכסה באחת.
כתוצאה עפו גושים גועשים לתקרה, נלחמים זה בזה על שליטה.האיש שקיבל פרס נובל לשלום עוד לפני שהתיישב כראוי על כורסת הנשיאות, שינה את העולם ללא הכר.
אובמה הוכיח שלא צריך להיות גאון מלחמה כמו אלכסנדר הגדול, לא צריך ארגון מופתי כמו הפלנקס הרומים ולא חכמה מדינית משולבת עם אכזריות צבאית כמו נפוליון, כדי לשנות את העולם. מספיקה אדיאולוגיה טהרנית של אדם שמסיר מעל כולם את איום הכוח הצבאי, וטיפש מספיק לחשוב שאפשר לשכנע בדיבורים את היורה הרותחת בתוך הסיר להתנהג בשקט.
הגבר השרמנטי שהקסים כל אישה (אולי חוץ ממישל שהכירה אותו) והקסים גם גברים רבים שנתנו בו את אמונם, תוך התעלמות מהרקע הבעייתי של חינוכו ומכך שאין לו ניסיון שלטוני, הכזיב. העולם שהתייצב בתחילת המאה, גועש היום יותר מתמיד.
הסונים והשיעים תופסים איש בגרונו של אחיו, בסדרת מלחמות בלתי פוסקת מצפון אפריקה עד לגבולות סין. מלחמות התובעות מאות אלפי קרבנות ומיליוני פליטים. האש שהמוקד שלה במזרח התיכון מתפשטת, וכבר תופסת בשולי גלימתה של אירופה שנרדמה במיטת השלום.
הקוזק מרוסיה נשאב לואקום שנוצר על-ידי הסרת המכסה ונוגס חתיכות שליטה בכל פה.
הענק הסיני מסיר את גלימת השלום הכלכלי וחושף שרירים. העולם כולו עבר מהתקווה ל'אביב הערבי', לקיץ מזיע של מלחמות.
'התחממות גלובלית' של ממש.
איך נשמור שגיצים חמושים בסכינים מהשרפה הגדולה המתחוללת בחוץ, לא יבעירו את הבית? זהו האתגר האמיתי העומד בפנינו. כדי לעמוד באתגר הזה, עלינו להכיר בראש ובראשונה במציאות העגומה של המאה החדשה. השדים שפרצו מהסיר לא יחזרו לשם בקלות. הברברים המוסלמים פולשים לאימפריה המערבית המנוונת ומאיימים גם עלינו.
כדי לשרוד עלינו להפסיק את המריבות המשפחתיות הקטנוניות בין שמאל לימין. ללכד שמאל שפוי עם ימין מתון, לגוש מוצק שיכול לחזק את חומות ההגנה על הוילה שלנו. לרסן את הילדים המתפרעים מהימין המשיחי, מהשמאל ההזוי ומילדי השכנים שבאו לשחק עם ילדנו. שקט שיהיה בבית!.
אין לנו ברירה. השכנים הקרובים עולים באש, שטפון מוסלמי מטביע את אירופה והאמריקנים מפליגים באדישות למרחקים. נותר לנו רק לדבר עם השכנים במזרח הרחוק ולקוות שיבואו עם צינור כבאים שינמיך את הלהבות הלוחכות את קירות ביתנו.
