צה"ל מציג : תחכום פרימיטיבי

בעקבות התקפת חיזבאללה על גזרת הר דב בגבול הצפון, החליטו קברניטי מערכת הביטחון להפיץ אלפי כרוזים בשפה הערבית ברחבי אזור דרום לבנון. הכרוזים קראו לאזרחי לבנון ולממשלה לגנות את התקפות החיזבאללה ולהביא לעצירתו. "מהלכים חסרי אחריות אלה עלולים להביא להרס וחורבן ולהחזיר את לבנון לשנות האימה, דווקא בשעה שנוצרה תקווה לשקט ושגשוג של לבנון החדשה", נכתב בכרוז הישראלי.

הכרוזים הופצו באמצעות מטוסי קרב ישראלים שחגו מעל שמי דרום לבנון וביירות, ופיזרו את הכרוזים במספר ערים. בלבנון לא התרגשו מהפעולה הישראלית; מנהיגי החיזבאללה תיארו את הפעולה, כביטוי לחוסר האונים של ממשלת ישראל ובנימת התרסה, הזמינו את שרי הממשלה לממש את איומיהם ולהיכנס מחדש ל"בוץ הלבנוני". יתרה מכך, ממשלת לבנון הודיעה כי בכוונתה להתלונן רשמית על הפרת ריבונותה.

למרות גאוות היחידה הרווחת, יש אפוא להביט בתמיהה על החלטת מערכת הביטחון. האומנם מדובר בצעד מתוחכם עד כי משקף את שיא החשיבה היוצרת במערך הצבא הישראלי המתקדם? הייתכן כי הדרך הטובה ביותר להעביר מסר להעם הלבנוני הוא באמצעות חדירה מסוכנת לשטח אויב? האין דרך פשוטה יותר?

נראה כי הזנקת מטוסי צה"ל לאזור לבנון כרוחה בהרבה הוצאות מיותרות. היא דורשת הכנת המטוסים, תדלוקם, תכנון משימה ייעודית, ויותר מכל, כניסה לשטח אויב בנסיבות הנוגעות ל"קרב על התודעה". על-פי נתוני חיל האויר, במבצעים מסוג זה העלות הריאלית של יישום הפעולה, נמדדת בעשרות אלפי שקלים לפחות.

מכאן, שראוי להעלות כמה שאלות בסיסיות:

1. האם צה"ל באמת צופה כי אזרחי לבנון יקבלו הכרוז לידיהם, ויפנו בהמונים לעבר מתחם הממשלה, כאות מחאה על פעולת חיזבאללה?

2. האם הפצת כרוז, תוך חדירת מטוסים לשטחה של לבנון, טובה יותר מהתבטאות רמטכ"ל שמצוטטת מיד בכל כלי התקשורת הערבית?

3. האם מערכת הביטחון לא למדה כי הפצת כרוזים בשטח שאינו בשליטה ישראלית אינו מממש את האפקט הרצוי?

4. האם שווה לסכן טייסי צה"ל במבצע שמניעיו והישגיו נתונים בסימן שאלה גדול? מה היה קורה אם חלילה וחס היה נופל טייס בשבי, כתוצאה מאש חיזבאללה או בשל תקלה טכנית?

5. האם היגיון האפקט הצפוי שווה את הסיכון?

6. ואם כן, מה התועלת בפעולה חד פעמית מסוג זה? האם בכוונת צה"ל למסד הפצת עיתון שבועי, או יומי, עבור תושבי לבנון והפצתו באמצעות מטוסי חיל האוויר?

7. האם לא נמצא אף גורם מוכשר במערכת הביטחון שימליץ לעשות שימוש באתר משרד החוץ כדי להעביר מסרים מדיניים?


נראה כי במקום שמערכת הביטחון תשקיע מאמצים רבים, ותקציב שכמעט ונעלם לצורך "מבצעי הפצת כרוזים", עליה ללמוד מעט מההצלחה של אסטרטגיית ההסברה של החיזבאללה. אחרי הכל, עם הצלחות אין להתווכח.

הללו, הקימו מערך הסברה משומן ומפותח להפליא, הכולל אתרי אינטרנט בשפות שונות, מאגרי מידע פתוחים, תחנות טלוויזיה ורדיו. הארגון אף מרבה להפיץ הודעות לכל קצוות תבל באמצעות לוויינים, וכולל צוותים רבים שמעלים און ליין - מסרים, כרוזים ומידע לכל אמצעי התקשורת הבינלאומית. אחרי הכל, המסרים שמגיעים לישראל מפיו של חסן נסראללה, אינם באים באמצעות שליח שעגן עם צוללת ירוקה בלב נמל תל אביב, לאחר שפלש בחשכת הלילה למימיי הים הישראלים.

במקום לסכן חיי אדם שלא לצורך, ראוי שראשי מערכת הביטחון יפשילו מעט שרווליהם, ויפעלו להקים מערכת הסברה מאורגנת, שיכולה להעביר ביעילות מסרים באמצעים מודרניים, המתאימים לעידן התקשורת הנוכחי. במקום להפעיל עודף תחכום - ראוי לפעמים ללמוד דווקא מהאויב (או לחלופין לקרוא את דוח מבקר המדינה משנת 2002 העוסק בנושא ההסברה הישראלית...).