כבר שנים אנחנו רואים גידול בארץ ובעולם שימוש בנקיטת הליכי פשיטת רגל כנגד חייבים, או כינוס נכסים נגד חברות למה זה קורה ומדוע?
עידן חדש תובנות חדשות סוף-סוף הגיעו במשרד המשפטים לתובנה כי פקודת פשיטת רגל הוא חוק אנכרוניסטי עוד כשהסתובב כאן הנציב של הוד מלכותה בתקופת המנדט, של המאה הקודמת ולא רק שפקודה אינו מתאימה לזמננו, היא אינה ממלאת כאמור את יעודה. מכיוון שמנגנוני חדלות הפירעון ופשיטת הרגל הקיימים הם מיושנים ומסורבלים, ואינם משיגים אמירות מוסריות, ערכיות, וכלכליות לצד חשיבה פרקטית של ימנו.
במקום בו הופכים כל אדם לצרכן אשראי, דוחפים לו כרטיס אשראי מאז היותו "ינוקא" ונותנים לו הלוואות תחת כל עץ רענן, האותיות הקטנות נמצאות אי-שם "מתחת לשולחן", הדרך בה זה נעשה יש בה לבלבל אפילו את מומחים הגדולים בתחום. משום שהם על גבול ההטעיה, ואני נזהר בדברי. הפרסומות עושות את שלהן מבצעות שטיפת מוח כמעט יום יומית באמצעות שיטות שיווק אגרסיביות, אמצעים אלו מעודדים כאמור את הצרכן לצורך עוד ועוד ולא תמיד ידו תהא משגת את פירעון החיוב, על-רקע משברים כלכלים אלו ואחרים שלא לומר פיטורין.
נחושה מתמיד לא כל יום ניצבת שרת משפטים כ
איילת שקד נחושה ממוקדת מטרה ויודעת מהי רוצה ולאן להגיע.
חדלון פירעון בראייה אחרת שרת המשפטים, איילת שקד הציגה ביום ב' (11.1.16) את טיוטת חוק חדלות פירעון אותו תגיש בשבוע הבא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה. הרפורמה בחדלות הפירעון נוצרה מתוך הצורך כאמור ליצור שינוי מבני ומהותי בדרך הטיפול ביחידים וחברות אשר נקלעו לקשיים כלכליים ולא עמדו בתשלום חובותיהם לנושים.
יש לזכור שלמעלה מ-90% מהנושים של החייבים הנם תאגידי בנקים, חב' ביטוח וחברות הסלולר, הפועלים כנגד החייבים לאחר שניתנו נגדם פסקי דין בהעדר הגנה, מה שמלמד שעיקר החוב בנוי על ריביות ושכ"ט שלא לומר חיובים שלא תמיד ברור אם החייב הצליח לעמוד על טיבם.
לדברי משרד המשפטים רפורמה זו באה על-רקע השימוש התכוף של החייבים באשראים של העידן החדש, הצעת חוק חדלות פירעון חדשנית ומכילה בתוכה אמירות מוסריות, ערכיות, כלכליות לצד חשיבה פרקטית. והיא שמה דגש על שיקום החייב, מצמצת את הביורוקרטיה ומייעלת את המערכות כך שהצעת החוק תסייע בבניית חברה טובה יותר ערכית וכלכלית ועל-מנת להימנע מאפקט דומינו הרסני למערכת בכלל ולפרטים שבתוכה".
התאגידים החזקים רצון טוב יש כאן, אבל מה שיהיה, ימים יגידו, שכן לתאגידי הבנקים ולחברות יש תכונה מובנת לשמר כוח ולשבש את מטרת המקור, של הצעות חוק מסוג זה, נוכחות בוועדות הכנסת מלמדת כיצד הם עושים זאת, בסופו של יום התאגידים יצליחו לעקר מתוכן את רוח הצעת החוק, ולשתול באגים באמצעות סעיפים שלכאורה הם "שינויים או תיקונים" להצעת החוק, כתוצאה מפעולות אלו מה שקורה, היוצרות מתהפכות, עיין ערך חוק הבריאות או חוק חברות כוח אדם ועוד..
מי מוביל את בתי המשפט? נראה כי על-אף תיקוני החקיקה שנעשו עד היום, בפקודת פשיטת הרגל בתי המשפט לא מצאו את הדרך להתאים עצמם לזמנים החדשים, ונתקעו אי-שם בשבלונות ישנות, הכנ"ר או הנאמן "מייצרים" או אם תרצו מנווטים את בתי המשפט, למחוזות לא נכונים, בבחינת מובל ולא מוביל, שכן לא תמיד "הניווט" משרת את הליכי פש"ר או את החייב, החייב ופושט הרגל בסוף הדרך במקום להיות אדם מייצר נופל כנטל על החברה או על משפחתו.
למי יש כתפיים רחבות? התנהלות זו של הכנ"ר או הנאמן היא סוג של התחשבנות נקמנית וקטנונית כנגד החייב הרואה בפושט רגל - חייב פושע שיש סיבה להענישו, ההפך הוא הנכון, יש לאפשר לו לפתוח דף חדש ולכן הצע חוק חדלון פירעון של השרה איילת שקד מחויבת המציאות.
כך למשל היו יכולים בתי המשפט להסתייע בסעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל, במסגרת שיקול דעתם והכתפיות הרחבות שהחוק מעניק להם להחזיר או לאפשר לחייבים-פושטי רגל איתחול מחדש של חייהם לחזור למסלול חיים נורמלי בין אם לעבודה כעובד שכיר או לפתוח עסק חדש, אלא שהדבר לא נעשה.
נראה כי פקודת פשיטת הרגל כן מאפשרת לפושט הרגל / חייב לבקש הפטר בכל עת, גם ביום הכרזת של פשיטת הרגל, ובלבד שפעל
בתום לב ואין בידי החייב נכסים כלל ואין בהליכי פשיטת הרגל תועלת לנושים בפרט כאשר החייב לא הוא זה שהגיש את את בקשת ההכרזה לפשיטת הרגל.
כך למשל: בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 נאמר בסעיף 61. (א) "פושט רגל רשאי בכל עת לבקש מבית המשפט הפטר". במקום שהליכי פשיטת הרגל, אין בהם תועלת לנושים לקבל את כספם חזרה, כתוצאה של העדר נכסים לחייב ובפרט כאשר החייב-פושט הרגל פעל בתום לב. ואין בידיו נכסים כלל .
התפיסה הישנה שסברה, שיש להעניש את החייב על התנהלותו הכלכלית ייצרה מצב שעל-מנת שהחייב יחזיר את מלוא חובו, חייבים "להאריך לו את ימיו" לצורך סילוק החוב (כמובן בציניות) מכאן יש להבין שהחייב - פושט הרגל נשאר תקוע בהליכי הוצל"פ-פש"ר כל ימיו ולכן איבדנו הון אנושי אשר הוא משאב חיוני לכל חברה מייצרת, מי שחשב שהימצאותו של החייב במסגרת הליכים הוצל"פ-פש"ר מקנה לו את ההגנות הקיימות בחוק, אינו יודע על מה הוא שח, מנקודת המבט של החייב-פושט הרגל, בעידן החדש נפתחו בפניו שערי גיהינום, וכפי שחוק הוצל"פ מכנה זאת "מוגבל באמצעים" ללא כרטיס אשראי, לפעמים ללא חשבון בנק, דהיינו לחיות על מזומנים מהיד לפה.
הפתרונות שמציע החוק החדש יעילות מבנית - בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה יעבדו בצורה מתואמת: יחידים בעלי חובות הנמוכים מ-150,000 שקלים יגישו בקשה לפתיחה בהליך במערכת ההוצאה לפועל ויטופלו בה באופן מלא. כתוצאה מכך המהלך יסייע לחלוקת עומס הטיפול בחייבים בין מערכת ההוצאה לפועל, הכונס הרשמי ובתי המשפט. יחידים בעלי חובות הגבוהים מ-150,000 שקליםח יהיו באחריות הכונס הרשמי ובתי משפט השלום. במקרה של חברות ותאגידים התהליכים יישארו תחת חסות בתי המשפט המחוזיים.
סוף דבר הכל נשמע הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד שמה דגש רחב על שיקומם הכלכלי של החייב או של החברה. לפי שקד, הצעת החוק מבקשת לשנות את הצורה בה אנו תופסים "פושט רגל". התפיסה החדשה אינה מגדירה חייב כפושע, ולכן אין סיבה "להעניש" אותו.
המטרה העיקרית היא לשפר את גביית החוב מהחייב, במידת האפשר ככל שיש בידו אמצעים כלכליים, וכן לפעול לשיקומו וחינוכו להתנהלות כלכלית נכונה יותר. חייב שיפתח בהליכי חדלות פירעון יידע בשלב מוקדם מאוד מה התהליך שעליו לעבור על-מנת לזכות בפטור חלקי או מלא של חובותיו.
