"מגה" של העובדים

שרגא בירן שכח את השנים הרבות, בהן היה חבר במפלגה הקומוניסטית בישראל, ובתרמילו תמיד הקפיטל של קארל מארכס, כשהוא תמיד נהנה לצלול לנבכיו. בכישרון רב שרגא הצעיר הצליח להפוך מלים יבשושיות של ספר כלכלה ללהט חברתי, שהתניע את הטורבו שרגא בירן הסטודנט הצעיר.

שרגא בירן, מי שלא מעט שנים היה קומוניסט, למרבה הצער, לא שם לנגד עיניו את בימים אלו את ההון האנושי המסור למקום העבודה, שהוא הפך להיות אחד מבעליו בין יתר שפע עסקי הנדל"ן. במקום לחתור לחקיקה חברתית, שתיתן עדיפות ראשונית להון האנושי העובד למצות את כל זכויותיו ומשכורתו במקרה של פירוק חברה על פני נושים אחרים, מפקיר באלו הימים עורך הדין שרגא בירן בשרירות לב את עובדיו אל הלא נודע. ונשארנו עם עובדים מסורים, שהם האחרונים ברשימה של זכאים לקבל את המגיע להם, אם החברה תפורק.

הצטערתי לקרוא את דבריו הקשים של יושב-ראש ועד עובדי מגה, אייל אלי, שהם כתב אשמה לא רק נגד שרגא בירן האדם אלא גם לכתובתה של מציאות כלכלית קפיטליסטית אכזרית, שמאפשרת להון בלתי מרוסן לבצע שורה ארוכה של מעשי עושק חֲבָרוֹת על חשבון ציבור העובדים. וכך כותב אייל אלי: "יש לבדוק את ההתנהלות של הבעלים שהביא אותנו לנפילה." יו"ר וועד העובדים מאשים את שרגא בירן ויתר בכירי ההנהלה, שהנפילה היא תוצאה של "הדיבידנדים שהם משכו, הכספים שהלכו לחברה האחרת "רבוע כחול" נדל"ן עם דמי שכירות מופקעים...".

כואב לקרוא, שאלפי עובדים מסורים, שרובם חוזרים לביתם אחרי יום עבודה קשה עם משכורות של 4,000 שקל עד 5,000 שקל, נאלצים לבדוק "אם אנחנו יכולים לתבוע אותם אישית" כשהם מוסיפים: "אנחנו לא נוותר להם על מה שהם עשו למגה ולאלפי העובדים שהיא מעסיקה".

שרגא בירן לא מצא לנכון להכניס יד לכיסו ולהעמיד עשרות מיליונים כדי למנוע את המשבר השולח הון אנושי יקר אל הבלתי נודע. מצער, שאדם כבר חצה את העשור השמיני לחייו אינו משכיל להבין, שלא לוקחים מאומה אל המקום הממתין לנו, אך חשוב שנוכחותנו כאן תיטיב עם ההון האנושי. מצער אותי, שתובנה זו לא הייתה חלק משיקוליו של שרגא בירן, כשלא נענה לבקשת העובדים, ליתר דיוק לתחנוני העובדים, שיניח מכיסו כ-50 מיליון שקל על שולחן התפעול של "מגה".

אני פונה לקהל לבוא ולקנות בחנויות "מגה" שנפתחות הבוקר, זה חלק מהבעת סולידאריות עם העובדים, המבקשים לשמור על מקום עבודתם וזכויותיהם הסוציאליות.