אני מאחל לירושלים, מאחל לכל תושביה ולכל אוהביה, "כִּי הָעָם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלַיִם, בָּכוֹ לֹא-תִּבְכֶּה, חָנוֹן יֶחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקָתְךׂ, בְּשָׁמְעוֹ עָנְיֶךָ". (ישעיהו ל' 19). מאחל לבני העיר החיים בה, שלא יזעו עוד בכי אבלים המלווים את יקיריהם, קורבנות שנאה ואיבה, אל דרכם האחרונה.
אני מאחל לירושלים, שתהיה תמיד עיר פתוחה, אזרחיה ילכו בביטחון ברחובותיה. תהיה תמיד מושא עליה לרגל של כל עמי עולם "וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָּל הַגּוֹיִים..." (ירמיהו ג' 17), עיר שהיא כיום מושא כמיהה למאמינים בני דתות שונות.
אני נושא עמי תקווה, שירושלים, עיר היונה של הנביא צפניה (ג' 1) תהיה תמיד עדויה בבשורות יונה של שלום ולא בבשורת איוב של עוף טרף המשחר למלחמה. מאחל לה, שתצליח להשתחרר ממורא שרים מתלהמים, המשחרים להנצחת מציאות מדממת בתוכה, כי "שָׁרִים בְּקִרְבָּהּ אֲרָיוֹת שׁוֹאֲגִים...וּנְבִיאֶיהָ פּוֹחֲזִים..."(שם 2-3).
כן, אני מתרפק על התקווה, וממאן להפסיק לקוות, שלעיר הזו, שכיום היא מדממת ורחובותיה בוכים, יבואו מהר מאוד ימים, שמתוכה תצא הבשורה ש"לֹּא יִשָּׁא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב" והשקט והשלווה ישרו ברחובותיה.
יְרוּשָׁלַיִם,
נְבִיאִים הִשִּׁיקוּ
צֶדֶק בַּאֲזוֹר מָתְנַיִךְ
אֱמוּנָה בַּאֲזוֹר חֲלָצַיִךְ
לְסִמְטאוֹתַיִךְ בִּקְּּּּּשׁוּ
יַלְדֵי יִשְׁמָעֵאל
ויַלְדֵי יִצְחַק
פּוֹלְסִים אָרְחָם מִישׁוֹר,
בּו -
זְאֵב עִם כֶּבֶש נָמֵר עִם גְדִי
עֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחֲדָו
וְנַעַר קָטָן
נוֹהֵג בָּם
אַךְ הַיּוֹם
מַעֲרִיבִים בָּךְ עֶרֶב
קֶרֶת אִבְחַת חֶרֶב
מַטְמִינִים לַהֲבַת נָגְהֵךְ
שֶׁנְּבִיאִים הִצִּיתוּ בְּלִבֵּךְ.
