בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ג'נין, שכם - לו הייתן שנג'ן
|
אני מסתובב כאן בשנג'ן, בסין ואני מקנא, אני מקנא עד עמקי נשמתי בעם הסיני, ובעיקר בשכנים שלו, בשכנים מאמריקה, מאירופה ומישראל ● טוב שכן רחוק מבן דוד קרוב
|
מקנא [צילום: GREG BAKER / AP ]
|
|
|
|
|
בפעם הראשונה שמעתי את השם שנג'ן לפני איזה חודש, כאשר חבר ותיק קרא לי לדגל, לעזור לו שם באיזה נושא, ולא בחינם. עשרים שנה לא דיברנו, פשוט לא היה על מה, וכיום אני מדבר אתו יותר מאשר עם אשתי ובנותי. ואני מביט סביב, במשרדים של אותו חבר, ברחובות, בפארקים, במוסדות הציבור, ואני מקנא. לא אני לא רוצה להיות סיני, אני גם לא רוצה להיות אמריקני או אירופי, טוב לי איך שאני, אני רוצה שכנים סינים, אני רוצה אותם לידי. ולא בגלל שאפשר לחגוג עליהם ולעשות על גבם כסף, אלא על-מנת ללמוד מהם את יתרונותיהם המשמעותיים על החברה המערבית, ועל-מנת ללמד אותם בנקודות בהם הם יכולים להשתפר, על-מנת שהתרבויות תינוקנה זו מרעותה את הטוב. הם לא מבינים כלל שאני לומד מהם הרבה יותר מאשר הם לומדים ממני. הם נותנים הרגשה כאילו הם תינוקות הרוצים לינוק ללא גבולות, הרגשה המפרה מאוד את הרצון להיניק. והם לא עושים את זה בכוונה, ככה זה בא להם, זוהי התרבות שלהם. מה טוב אצלנו אנו יודעים ואפילו יודעים יותר מדי. האגו מתנפח כאשר מגיעים לסביבה כזו וללא כל סיבה ממשית. השאלה אם כך היא מה טוב אצלם. אז מה שטוב אצלם זה ששנג'ן הייתה לפני 30 שנה עי של חורבות, וכיום היא אחת הערים התעשייתיות המובילות בעולם בשוק האלקטרוניקה. מה שטוב אצלם שלפני שנים כלב לא בא לעיר הזאת, וכיום כבר יוצאים ממנה אנשים כי רמת החיים בעיר מעלה את יוקר המחיה. מה שטוב כאן זה שכל החברות המובילות בעולם בפיתוחי חומרה ותוכנה הגיעו לכאן ואי-אפשר בשום פנים ואופן למצוא עובדים ולכן השכר של הצעירים מאמיר. מה שטוב כאן זה שהעיר הזו חיה, נושמת ופועמת 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. תל אביב נמצאת בהפסקה אחת גדולה לעומתה, על-אף ששנג'ן היא עיר תאומה עם חיפה המנומנמת. אש ודם מה שטוב בה שהיא שכנה הרבה יותר קרובה שלנו משכם וג'נין על-אף פער המרחקים העצום. ומדוע שכם וג'נין אינן שנג'ן? הן הרי הרבה יותר קרובות למערב, והאנשים שנולדים בהן אינם נולדים עם קרניים או עם זנב, ולכן הם ודאי מסוגלים, אז מה מונע? מה הופך אומה לכזו שרוצה, לא מוותרת ומנצחת ואומה אחרת להיות מובסת, מושפלת, שסמלה הוא האש והדם של (לכאורה) פדיון אדמות שהיא טוענת לבעלות עליהם. בין עמים שונים מפרידים שלושה מרכיבים עיקריים 1. גנים. 2. תרבות. 3. הנהגה. ועל-מנת שלא להיקרא גזען בואו נעזוב את הגנים, אני אישית מאמין שגם אם תופעות תרבותיות הנובעות מהנהגה חולה אנושות לאורך השנים הופכות להבדלים גנטיים, הרי הקצב הוא איטי מאד. תהליכים של שינויים גנטיים הם תהליכים של מיליוני שנים, ולכן אנחנו לגמרי לא שם. המוקד הוא לטעמי הנהגה חולה לאורך מאות ואלפי שנים אשר עיוותה לחלוטין את התרבות והפכה את שנג'ן של המזרח התיכון לעי חורבות, הפוך בדיוק ממה שקורה כאן בשנג'ן של המזרח הרחוק. תרבות רצחנית אסלמיסטית, הרוצה להחזיר בכוח את מה שהמערב לקח ממנה לטענתה בכוח, הנהגה אשר מתעללת בתושבים הערביים, משאירה אותם בורים ועניים ובשנים האחרונות גם מתים, מאוד מתים, על-מנת שהמנהיגים יוכלו להמשיך ולדחוף את המיליארדים לכיס. רצח ודאי וכמו שאת התרבות כאן קשה מאוד לשנות, ולא צריך לשנות, אלא לאט-לאט, וכמו שאצלנו, בחברה היהודית קשה מאוד לשנות את תרבות הדחיפות והקללות (שאף אני חלק ממנה) אלא לאט-לאט, כנראה לא ניתן לשנות את התרבות הערבית מוסלמית אלא לאט-לאט, אבל קבוצה רצחנית לא יכולה להשתנות לאט-לאט כי הרצח הבא הוא ודאי, והוא מחזיר אותה לאחור הרבה לפני נקודת ההתחלה. כל צעד אחד קדימה מביא לרצח, ומחזיר את כולנו שני צעדים לאחור. ובכל זאת יש תקווה, חברה גם אם היא מידרדרת בעמקי הבור, וגם אם היא עיוורת לחלוטין למצבה, עשויה אולי להתעשת ככל שתתקרב לנקודת ההרס העצמי המוחלט. כמו אותו אחד שנופל מקומה 100 ונשאל בקומה החמישים מה מצבו, והא עונה "עד עכשיו הכול בסדר" אך כשיתקרב לקרקע ינסה לאחוז אפילו בקש על-מנת להציל את חייו. ולכן ברור שקשקושי השמאל הם קשקושי ביצים, קשקושי המרכז הם ללא ביצים כלל, והימין? גם הם קשקושי ביצים - כל הסיפור כאן הוא הליכה על ביצים ללא כל פתרון באופק על-מנת להשאיר ככל הניתן את המערכת רגועה. אין כאן ולא נראה בעיין כל כיוון לפתרון בעיות הבסיס. בעיות הבסיס הם ברצחנות המוסלמית והבנה של האיסלאם שהוא ינצח עם הרצחנות הזו, כי רבים, כולל רבים וטובים במדינת ישראל נכנעים לה, או מתמימות או מטיפשות, ומאחר שהתמימות הזו היא ארוכת שנים, אף היא עוברת לקטגוריית הטיפשות, רואים לילה ואומרים יום. ורק כאשר האיסלאם יעמוד על פרשת דרכים, רק לאחר שימשיך ליפול ויעבור 90 קומות מתוך המאה, או שהוא יתרסק לקרקע תוך שהוא לוקח אתו חלקים מהעולם, או שהוא יאחז בקש, ואנו והעולם במקום לתת לו להתקרב לקרקע, על-מנת שישבור רק את עצמות הכתף, ולנו יישברו רק השיניים, אנו מרחיקים כל הזמן את הקרקע נותנים לו לצבור עוד ועוד תאוצה, הוא כבר התרגל למהירות המתגברת ואף נהנה מאוד ממצבו, HYPER VENTILATION קוראים לזה, אבל בקצה שאנו מאפשרים לו להגיע שום קש כבר לא יעזור, וההתנגשות עם הקרקע תהיה סופית לגביו מאוד מאוד ומאד מזיקה לכל היתר. יש לנו דוגמה נהדרת, שנג'ן, סין, אפשר להפוך אדמה חרוכה לנאת מדבר פורחת, צריך בשביל זה מקל מאוד חזק, והרבה גזרים גמדיים, זה מה שעבד כאן, ועוד משהו צריך, צריך להעיף לכל הרוחות והשדים את כל אלה שמדברים בשם האלוהים, אלה שמתארים עצמם כשליחיו, אלה שמשעבדים את הציבור שלהם לעוני ולבורות, והכל על-מנת לדחוף מיליארדים לכיס. חולי נפש בסגנונות אותם הכרנו במאה הקודמת, ואשר ללא השבתתם המוחלטת והסופית על-ידי העולם החופשי אין סיכוי שהרצח המוסלמי ייפסק, אין סיכוי שיקום מנהיג מוסלמי שהיפוך את שכם ג'נין רבת-עמון וקהיר לשנג'ן של המזרח התיכון.
|
תאריך:
|
05/04/2016
|
|
|
עודכן:
|
05/04/2016
|
|
אפרים הלפרין
|
ג'נין, שכם - לו הייתן שנג'ן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שמ
|
6/04/16 12:49
|
|
|
|
ה.א
|
6/04/16 20:38
|
|
2
|
|
יוסי פלס
|
8/04/16 23:09
|
|
|
|
ה.א
|
9/04/16 22:30
|
|
למען הגילוי הנאות אציין שנפל בחלקי הכבוד להקים את חטיבת יהודה (חברון) בהתקוממות הראשונה ב-1988. למגינת לבי, כמו מפקדים רבים אחרים ששירתו בשטחי עזה, יהודה ושומרון, נאלצתי לסיים את תפקידי כמח"ט ולעמוד לדין בעקבות מותו של רעול פנים בהפגנה סוערת שאירעה בכפר בני נעים שממזרח לחברון. לעומת מפקדים אחרים, אני לקחתי אחריות על האירוע, ואף שבמהלך ביצוע נוהל מעצר חשוד יריתי לקרבת החשוד שנמלט, אך לא פגעתי בו בכוונה, מישהו מפקודי פגע בו ופצע אותו קשה. לחוקרי מצ"ח הודעתי שאני פגעתי בו כי ידעתי שאם יימצא לוחם או מפקד אחר אשם בפציעתו הוא עלול להיכנס לכלא. בסיוע עיתונאים עלובים התגלגלה הפרשה ואלוף פיקוד המרכז דאז, האלוף עמרם מצנע, ביקש להאשים אותי בהריגה, אישום שעלול היה להכניסני לכלא לשנים רבות. אני והקצינים שהיו עמי בשטח מיהרנו אל הפצוע, נשאנו אותו על גבנו במעלה ההר וטיפלנו בו כמיטב יכולתו. בלית ברירה נאלצנו לשלוח אותו ברכב מקומי לבית החולים של חברון ושם נקבע מותו. משפחתו מיהרה לקבור אותו כדי שהגופה לא תנותח. את כלי נשקנו איש לא טרח לבדוק והחקירה שכללה שחזור מלא בהשתתפות מסוק של חיל-האוויר, העלתה שלא ניתן לייחס לא לי ולא לאיש אחריות למותו. בסופו של דבר נשפטתי בפני סגן הרמטכ"ל, האלוף אהוד ברק, בגין שימוש בלתי חוקי בנשק וננזפתי בצורה חמורה. עד היום רודפים אותי עיתונאים קטנים ועלובים בגין מקרה זה. לאחר שנה נאלצתי לפרוש לגמלאות משירות קבע ממושך. במילואים אני משרת עד היום למרות גילי המתקדם ולמרות אחוזי נכות גבוהים שנקבעו לי בגין שתי פציעות קרביות.
|
|
|
חצי יום עבר בין ניסיון הרצח האחרון, ימים מספר חלפו מאז הניסיון שקדם לו, חודשים ארוכים בהם יהודים נדקרים למוות, נדרסים למוות ונורים למות. כל זה לא מפריע לעדת הצדקנים והצבועים להטיף ליהודים על גזענות, אהבת האדם וכיוצא באלה מנטרות אוויליות ושקריות באשר הן מושמעות על-ידי הרוצחים, תומכיהם והמזדהים אתם.
|
|
|
בארה"ב ובעולם תוהים, מה סוד הצלחתו של דונלד טראמפ, למרות התנהגותו הבוטה, חוסר התמצאותו בתחומים רבים והפגיעות שפגע בקבוצות רבות של בוחרים. ההסבר לתעלומה הוא חד-משמעי: גועל ודחייה שהעם חש כלפי הפוליטיקה המקובלת, הפוליטיקאים ושאר האליטות, שכולם מתיישרים על-פי השקרים שמכתיבה "התקינות הפוליטית" (ובמקור: להיות "פוליטיקלי קורקט"). לפני כמה עשורים, בשיא שלטון מפא"י, שטף את הארץ גל דומה, תחת הסיסמה "דבר אלי אמת" (אלף-מם-תו היו אותיות הכינוי של רשימת מפא"י בבחירות לכנסת). באמריקה, הכמיהה לצליל שאינו מזויף היא כל כך גדולה, שלרבים מאוד לא אכפת אם הצליל הזה הוא צורם או גס, ובלבד שיהיה קרוב למציאות, יענה על השאלות הבוערות, לא יטייח ולא יחפה וישקף את האמת. אף אחד אינו יודע אם טראמפ באמת עונה על הצימאון הזה, ושמא הוא רק מתחזה, אולם די בבחירה שבחר את המשבצת הזאת כדי להרימו על גל אדיר של תמיכה ואהדה.
|
|
|
הנה היום צעירה ערבייה בת 23 תושבת כפר קאסם דקרה ופצעה יהודייה, ונתפשה כשהיא בחיים, ונעצרה, ותעמוד לדין ובוודאי תורשע ותקבל ותרצה את העונש שהשופט החוקי והמוסמך יגזור לה. זהו הנוהל במדינה מתוקנת לגבי כל פושע, גם כאשר הפשע הוא ניסיון לרצח, ואפילו כשהפשע הוא ממש רצח, וגם, אפילו- ואני יודע שיש בינינו מי שקשה להם מאוד להאמין בכך, אבל זה כך גם כאשר הפושע הוא ערבי, והקורבן הוא יהודי.
|
|
|
חברת החשמל של ישראל החלה לנתק אזורים שונים של הרשות הפלשתינית מזרם החשמל, בשל חובה העצום של הרשות הפלשתינית לחברה. נכון להיום עומד חוב הפלשתינים לחברת החשמל על 1.7 מיליארד שקלים.
|
|
|
|