א. אתנן

מבין 25 העמותות ב"רשימת השקיפות" - רק לשתיים אין שיוך פוליטי מובהק. כך דיווח העיתון ג'רוזלם פוסט. 23 עמותות ברשימה הן מהשמאל הקיצוני, ומקבלות כסף זר - אתנן נאה ביותר מממשלות זרות עבור פעילותן.

לפי הרשימה, בראש העמותות שמקבלות תרומות מממשלות זרות נמצאות בצלם (6.24 מיליוני שקל), יש דין (4.75 מיליוני שקל) ובמקום (4.11 מיליוני שקל). שוברים שתיקה מקבלים רק 2.3 מיליוני שקל מממשלות זרות עבור פעילותם נגד צה"ל. המימון הזר לפעילות המיתממת של העמותות הללו מצביע היטב על כוונתן. ולא בכדי מממנות ממשלות זרות את הפעילות שנועדה להתערב בתהליכים הפוליטיים במדינה. יתר על כן, לפעילות זו יש עוד היבט מטריד, והוא סיוע פעיל ביותר של כמה עמותות ישראליות לחרם (BDS) על ישראל ועל מוסדות ישראלים. כבר מזמן היו צריכים להגדיר את החרם כמלחמה נגד המדינה - כפי שנעשה בזמנו בארץ ובארצות-הברית לגבי החרם הערבי. כמו הרבה ארגונים חתרניים, מנצלות העמותות הללו את הדמוקרטיה הישראלית כדי להורסה, כשהן מתחזות לארגונים אזרחיים. חוק השקיפות הינו שלב ראשון בחשיפת התרמית, אך אין די בו. על הדמוקרטיה הישראלית להתגונן מפניהן, ויפה שעה אחת קודם.

ב. אין דיור לפצוע

למרות שהינו הפצוע הקשה ביותר מ"צוק איתן", משרד הביטחון לא עשה את הסידורים הנדרשים לשיקומו של סמל יהודה הישראלי מפלוגת הסיור של "גבעתי", בבית הוריו בעפרה, שאין בה תוכנית בניין ערים (תב"ע) - עקב התעקשות של יועץ משפטי (כמובן) במשרד הביטחון. למרות הפטפטת הגבוהה של משרד הביטחון ושל משרד ראש הממשלה, לא עשו שני המשרדים דבר למען הסמל הפצוע. לכן, נחלצו מאות אזרחים, ביוזמת תנועת "ישראלי שלי", למענו, וגייסו מאות אלפי שקלים להכין את ביתו של הישראלי לקליטת הלוחם הפצוע. צריך לקרוא את התגובה הצינית של אגף השיקום במשרד הביטחון, כדי להבין את גודל החרפה - "אגף שיקום נכים מלווה את יהודה ומשפחתו ברגישות ובמסירות מאז פציעתו במבצע צוק איתן. האגף מסייע ככל שניתן בכל התחומים לרבות סיוע מלפנים משורת הדין. עם זאת, במקרה של בקשת המשפחה להוספת יחידת דיור בבית ההורים, לצערנו המשפחה לא עונה על התנאים המקדימים המאפשרים לשקול סיוע כזה אפילו לפנים משורת הדין.

"בנוסף, אגף השיקום הציע למשפחה מגוון פתרונות כחלופות לבקשה האמורה (כלומר, להחזירו לביתו בעפרה - אב"ץ). משרד הביטחון ממשיך לחפש פתרונות ביחד עם המשפחה כדי לסייע בהליך שיקומו של יהודה".

כתבו, ולא הסמיקו מבושה ולא רעדו ידיהם, ששרבטו את התשובה על המקלדת.

ג. שבעת ילדי הגנרל

ג'אנט, אמו של רונאלד טי סטיפֶנס, ודבי, אשתו, הסירו מעל כתפיו את כותפות הנשר של קולונל, והרכיבו עליהן כותפות כוכב של בריגדיר-ג'נרל. נטאלי ומדלין, בנותיו הבכורות, ענדו את כוכבי הדרגה על חולצתו. לידיה, בתו הצעירה, הושיטה לו כומתה חדשה, ועליה דרגתו. לוטננט (במשמר החופים) טוד, בנו, הצדיע לו, כשקרוליין, בתו, הגישה לאביה את חגורת הגנרל, וג'יי, בנו, הושיט לו את דגלון הגנרל; כשוויל, בנו הצעיר, הושיט לו את לוחיות הגנרל, שיצמיד לרכבו.

לבריגדיר-ג'נרל הטרי, מפקד הרפואה של צבא האמריקני במערב ארצות-הברית (כולל אלסקה והוואי), יש שבעה ילדים, שכולם השתתפו, יחד עם משפחת סטיפנס הענפה, שהגיעה לטקס מווירג'יניה, מטנסי וממישיגן, בטקס הססגוני להעלאתו בדרגה בבסיס פורט בראג בקרוליינה הצפונית. הגנרל הטרי סטיפנס בחר לערוך את הטקס בפורט בראג, כיוון שעד לפני זמן לא רב פיקד על בית-החולים הצבאי ווֹרמֶק בפורט בראג, והוא ציין כי הבסיס הוא ביתה של משפחתו, למרות שמפקדתו נמצאת כעת הרחק משם, במדינת וושינגטון שבצפון-מערב ארצות-הברית.

גנרל סטיפנס הוסמך לקצונה בשנת 1986, והתחיל את שירותו לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר לרפואה של ג'ורג'יה, ארבע שנים לאחר מכן.

"מטרתי לשרת ככל יכולתי", אמר גנרל סטיפנס בטקס, "כדי לשנות דברים". לדבריו, אין הדרגות עושות הבדל, והבטיח להישאר אותו רון, בעלה של דבי, ואבי שבעת ילדיו, שנולד בעיר מונרו בג'ורג'יה.

ד. הצוערת תחבוש חיג'אב

סיטאדל - המכללה הצבאית הנודעת בקרוליינה הדרומית - סירבה לשנות את תקנותיה, ולהתיר לנערה סאנה האמזה לחבוש כיסוי ראש מתחת למדיה. לכן, החליטה האמזה בת ה-17 להירשם ללימודים באוניברסיטת נורוויץ' במדינת ורמונט.

הנערה מפלורידה מחתה על נוקשות הנהלת סיטאדל כלפי דרישותיה הדתיות.

נורוויץ' נמצאת בעיר נורתפילד, והיא האוניברסיטה הפרטית הראשונה בארצות-הברית, שהפעילה תוכנית לימודים צבאית, כבר בשנת 1819 (האקדמיה בווסט פוינט הוקמה בשנת 1802), ויש בה 2,250 סטודנטים, שכשני-שלישים מהם רשומים בתוכניות להכשרת קציני מילואים.

הנהלת נורוויץ' קבעה, שהחיג'אב של האמזה צריך להיות בצבעים מסוימים ומאריגים מסוימים בלבד.

לפני כמה חודשים פסק בית המשפט האמריקני, כי הצבא האמריקני יתיר לקצינים סיקיים לשרת כשהם חובשים טורבאן.

ה. עוצר-לילה באוקינאווה

עוצר-לילה והגבלות חמורות על תנועת אנשי צבא אמריקניים באי אוקינאווה שביפן הטילה בסוף חודש מאי מפקדת כוח המשלוח 3 האמריקני.

התקנות החדשות, שיהיו בתוקף עד סוף חודש יוני, קובעות, שאנשי צבא אמריקניים אינם רשאים לצאת ממגוריהם אחרי חצות - בעקבות מעצר של עובד אזרחי בבסיס צבאי, שחשוד ברצח אישה מקומית בת עשרים. ההגבלות חלות גם על עובדים אזרחיים בכוחות המזוינים האמריקניים המוצבים באוקינאווה, וגם על בני משפחות החיילים והעובדים.

מטרת ההגבלות להגביל את הפעילות האמריקנית מחוץ לבסיסים בתגובה לשני מעשי רצח, שאירעו באחרונה באי, ומואשמים בהם אנשי סגל אמריקניים. ההגבלות כוללות - איסור, גם על קצונה ועל נגדים, להימצא מחוץ לבסיסים אחרי חצות הליילה; איסור לרכוש אלכוהול ולצורכו במחוץ לבסיסים; איסור להיכנס לבארים ולמועדונים מחוץ לבסיסים; איסור לקיים מסיבות מחוץ לבסיסים; בדיקות נשיפה לגילוי אלכוהול בכל רכב פרטי, שייכנס לבסיס אמריקני מחצות ועד חמש בבוקר; איסור לשהות מחוץ לבסיסים אחרי חצות, אלא רק במגורי הסגל - חוץ מאשר בחופשה מיוחדת מחוץ לאוקינאווה.

עד כה הוגבלו אנשי צבא ועובדים אזרחיים אמריקניים ובני משפחותיהם בתקנות, שהוטלו בסוף 2014, ואסרו על חוגרים להימצא מחוץ לבסיסים אחרי שעה 1 בליילה. בנוסף, נאסרה שתיית אלכוהול מחוץ לבסיסים בשעות הקטנות של הליילה.

באוקינאווה נמצאים כ-50 אלף אנשי צבא אמריקנים ובני משפחותיהם.

כאלפיים אוקינאווים הפגינו מול הבסיס האמריקני פורט פוסטר נגד הנוכחות האמריקנית לאחר שנחת לשעבר, שעבד עבור קבלן אמריקני, הואשם ברצח נערה מקומית. המפגינים תבעו לבטל את התוכנית להקים בסיס חדש לכוחות האמריקניים באי. הפגנות נוספות נגד הנוכחות האמריקנית באוקינאווה צפויות במהלך החודש.