מי שבכלל אינו מאמין בסקרים, יכול לחשוב שגם לו נערכו בחירות 2006 שבוע לפני מועדן, היו הגמלאים מקבלים שבעה מנדטים, ושהנסקרים בסקרים פשוט רימו. וכך גם בבחירות 2013 עם לפיד, ובבחירות 2015 עם הליכוד.
אבל בן אדם הגיוני, שיודע שבבחירות האחרונות הסקרים דייקו באופן מפתיע בחלוקה בין הימין לשמאל, מבין שבימים האחרונים לפני הבחירות עברו מאות אלפי מצביעים ממפלגות הימין האחרות לליכוד.
ואותו אדם הגיוני מבין שמאות אלפי מצביעים אלה פעלו באורח זהה(!) בגלל אמונת ההבל ששטפה את המדינה, ולפיה אם הרצוג יקבל יותר מנדטים מנתניהו, הוא יהיה ראש הממשלה הבא. ואמונת ההבל הזאת שטפה את המדינה כולה, מדן ועד אילת. ומאות אלפי אנשים, שאינם מכירים הזה את זה, ואינם מושפעים האחד מהשני, אבל כולם מושפעים מאותם אמצעי תקשורת, קיבלו את אותה החלטה.
ובדיוק אותו דבר קורה בארה"ב, כשכל המצביעים, ממיין ועד קליפורניה, זזים באותו כיוון. כשקלינטון משתעלת ונופלת, הם זזים בכיוונו של טראמפ, וכשהיא מתאוששת, הם חוזרים אליה.
כמעט שוויון
ועובדה פשוטה זו נבצרת מבינתם של החכמים בעיני עצמם, שמנסים להראות לנו שהם בקיאים בתהליך הבחירות בארה"ב, שבה בכל מדינה בנפרד נבחר אחד המועמדים. והם מספרים לנו בגאוה רבה שהתוצאות בטקסס ובקליפורניה ידועות מראש, כי בטקסס ייבחר טראמפ, ובקליפורניה קלינטון, ולכן בכלל לא חשובים הסקרים הנערכים שם, בעוד שבאוהיו ובפלורידה יש כמעט שויון בין טראמפ לקלינטון, ולכן חשוב מאוד לדעת מה מצב הסקרים במדינות אלה.
ואילו האמת היא שכאשר בטקסס חלה עלייה של שני אחוז בשיעור ההצבעה לקלינטון, גם באוהיו חלה עליה דומה, ולמרות שבטקסס התזוזה לא תשפיע על תוצאות הבחירות, ובאוהיו כן, עדיין הסקרים הנערכים בטקסס נותנים לנו מידע דומה לסקרים הנערכים באוהיו.
ולכן אנחנו לא צריכים לבלבל את מוחותינו בשאלה מה קורה במדינות שבהן קלינטון וטראמפ קרובים לשוויון, ודי לנו בכך שנבחן את מצב הסקרים בארה"ב כולה, כי קרוב לוודאי שמי שיקבל את מרבית הקולות בארה"ב כולה, יהיה גם זה שיהיה הנשיא הבא.
מאז תחילת המאה העשרים הייתה רק פעם אחת שבה המועמד שקיבל את מרב הקולות לא נבחר לנשיא, והיה זה אל גור שניצח את
ג'ורג' בוש בפער של חצי אחוז בלבד. ברור כשמש שהסקרים לא יכלו להצביע על פער כה קטן, ולאמתו של דבר ממוצע הסקרים הארציים האחרונים לפני בחירות אלה הצביע על יתרון של שני אחוז לבוש.
הקטנת הפער
וכך גם מנתח הסקרים האמריקני נייט סילבר, שמצהיר שהניתוח שלו מתבסס על תחזית לפי המדינות, מתאים את התחזית של כל מדינה לממוצע הארצי, ואף כותב במפורש שהסיכוי שאחד המועמדים יזכה ברוב הקולות, והשני יזכה בבחירות, נמוך מעשרה אחוז.
ועידכון לגבי המצב בסקרים ערב העימותים הטלויזיוניים, שקיימת הסכמה כללית שהם עשויים להיות מכריעים: לקלינטון יש יתרון בסיסי, שמתרחב ומצטמצם על-פי הארועים השונים. כך גרמה נפילתה להקטנת הפער בינה לבין טראמפ, וחזרתה למרוץ הגדילה את הפער מחדש.
והמסקנה, אם קלינטון לא תירה לעצמה ברגל, ואם לא יקרה אירוע משמעותי, דוגמת הפיגועים לפני בחירות 1996 אצלנו, שהביאו לניצחונו של נתניהו, ניתן לחזות, אם גם בזהירות, שהיא תזכה בבחירות.
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
