כל הבדיקות טרם הצליחו לאושש את השמועות על קיום משטרה בישראל. אזרחי ישראל רואים זאת יום-יום בכבישים, בתחום הפלילי, באי-הגנה על רכושם, בלוחמה בסמים, באלימות המשתלטת על רחובותינו, באי-הגנה על ביטחונם האישי ובכל תחום של חיינו. הסיכוי למצוא שוטר קטן מהסיכוי לזכות בפיס, אלא כאשר נשלח שוטר למשימה חשובה של רישום דוחות חניה, כדי להעשיר את קופת המשטרה ואת קופת האוצר.
מי שעוד חשד שהטענות נגד המשטרה מופרכות, יכול היה לאוששן באירוע הפיגוע והלינץ' בשפרעם. כזכור, המפגע נרצח על-ידי ההמון לאחר שנכבל על-ידי שוטרים, שכביכול הגנו עליו – כפי שהם מגנים על היבטים אחרים של חיינו.
לכאורה, כורעת משטרתנו, מרצונה, תחת נטל ביטחון הפנים והלוחמה בטרור. כמדומני, הקימו את צה"ל ואת השב"כ למטרות הללו. מפקדי משטרתנו בחרו באפיק הזה כדי להתחמק מחובתם להגן על ביטחוננו האישי, על רכושנו, לפקח על תנועה תקינה ובטוחה בדרכים ולבצע עוד משימות לא-חשובות לחלוטין ביחס למשימה ההירואית של ביטחון פנים. בעצם המרת שמו של משרד המשטרה למשרד לביטחון פנים (שזכה לראשי-תיבות בלתי-נמנעים, המשרד לבט"פ – כיאות למשהו חשוב ואדיר מממלכת הביטחון) הונצח הכישלון המהותי של משטרתנו, שימיו כימיה של המדינה.
באי-תפקודה בתחום הביטחון האישי הפכה משטרתנו לנטל, המציק לאזרח. בסיכומו של דבר הגענו עד הנה, ומשטרתנו הפכה לכוח חדל-פירעון הבטחותיה לאזרח. כך, משטרתנו מסוגלת לחפש את המטבע רק מתחת לפנס. נראה, כי בפרשה המתפתחת של משפחת פריניאן – משטרתנו המופלאה אפילו לא הצליחה למצוא את המטבע באור מלא.
משטרתנו המציאה מזמן חידוש בינלאומי בתחום השיטור: אכיפת חוק ללא נוכחות. כנראה, מאות קציני משטרה מכל העולם יעלו לרגל ארצה כדי ללמוד כיצד כוח משטרתי אינו מבצע את משימותיו מבלי להסמיק כלל. זה יקרה גם כיוון שמשטרתנו זכתה להיות המשטרה המהירה ביותר בעולם: היא מגיעה לצומת רבע שעה לפני הפקק.
אם יותר לי להשתמש בדימוי, שיצר פעם אלוף אורי שגיא – הרי משטרתנו הגיעה לשפל רמתה הנוכחית בגלל עודף מוגזם בנישואי קרובים. משטרתנו פועלת כבר הרבה שנים ללא בקרה על הנעשה בה. זה נוח לכל הרשויות, שנהנות, כנראה, מאי-תפקוד משטרתנו. נראה, כי הכוח האלים הזה, שסוטה מדי פעם לפריעת חוק, נשלט בידי כוחות רעים מבפנים ובידי תרבות ארגונית, המעודדת זאת. בעברית, אלה ענבים באושים, והם חיפוי מאסיווי וצמוד ממשרד המשפטים, שכביכול צריך לדאוג, שמחנה המשטרה יישאר טהור. רק בשבוע שעבר נוכחנו בזה כשהוגש כתב אישום קל למדי נגד קצין ממשטרת רמת-גן, שהתעלל באזרח עם חבריו-פקודיו, או כמפקד בכיר במשטרה מואשם בהטרדה מינית של שוטרת לאחר שכבר הורשע בדין משמעתי בעניין דומה.
לא אסקור כאן את כל כוכבי משטרתנו – מהמפכ"ל הראשון סהר, שהורשע בשבועת שקר בבית משפט, ועד לחבר הניצבים הנוכחיים במטה הארצי ולקצינים הבכירים, שלחלקם יש קופה גדולה למדי של שרצים. אטען, שללא חיפוי נמרץ ממשרד המשפטים, קופות שרצים כאלו היו מחייבות את הוצאת הקצינים הללו מזמן משורות משטרתנו.
אחר כך יצטרכו לדלל עוד כמה שורות של גפנים באושות, ולקצץ בזמורות רקובות, המשתרבבות מכל עבר ממנה. רק כך תוכל משטרתנו להשתקם, ולחזור לתפקוד נורמלי, היאה למדינה מודרנית: מתן שירות לאזרח, שהוא אדונו של השוטר וגם של מפקדו.
אלא שמדינת ישראל – סיפר לנו דוח של הבנק העולמי – הנה בראש המדינות המערביות, הנגועות בשחיתות פוליטית. "ישראל נתפסת, כאחת המדינות המסוכנות בעולם המערבי, עם שלטון לא יציב, לא יעיל, בעל אחריות נמוכה, עם שיעור גבוה יחסית של שחיתויות בשלטון ועם דירוג נמוך באכיפת חוקים" – דיווחה ענבל אביב ב"חדשות מחלקה ראשונה", 3 באוגוסט 2005). בלי קשר לדיווח הזה של BDI – התפרסמה שוב פרשת האחים פריניאן, ורק הדגישה את הדיווח הבינלאומי על מצבנו האומלל.
לסדום דמינו וכעמורה היינו. ואכן, משטרתנו הולמת את מעמדנו המפוקפק ברחבי העולם.
