לאחרונה רוחשות שמועות על צירוף מפלגת
המחנה הציוני לממשלת נתניהו. בוז'י ונתניהו מכחישים שקיימו לאחרונה מגעים בנושא זה, וכנראה הם דוברים אמת. כי לפי מקורות יודעי דבר הם כבר הגיעו ביניהם להסכם לפני חודשים אחדים, רק לא ביצעו אותו עדיין.
המהלך הפוליטי הזה מעורר כמה שאלות:
- הרי לנתניהו יש קואליציה יציבה, אז לאיזה צורך הוא זקוק עכשיו לבוז'י ולמפלגתו?
- הרי בוז'י יודע שרוב ח"כי מפלגתו שלא יקבלו תפקידי שרים, לא יצטרפו איתו לממשלת נתניהו, אז מה התועלת במהלך שרק יקרב את קיצו הפוליטי?
- מהם הבסיס והאלמנטים המשותפים שלאורם עשויים מנהיגי הימין הישראלי ומנהיגי השמאל הישראלי ללכת יחדיו?
- למה לפני כחצי שנה הזמין נשיא מצרים את בוז'י וביבי לבוא יחדיו אליו לקהיר?
שאלות אלה ניתן להסביר באמצעות תרחיש גדול והיסטורי שמתבשל בחדרי המגעים בין נתניהו לבוז'י. כל מדינאי דגול כמו נתניהו מעוניין להטביע חותם אישי בהיסטוריה. ברור שלמהלכים היסטוריים בהוויה הלאומית - כמו מלחמה ושלום - נדרשת הסכמה לאומית.
למשל, 105 ח"כים הצביעו בעד חוזה השלום עם ירדן, ו87 ח"כים הצביעו בעד הסכמי השלום עם מצרים. לעומתם, בעד הסכמי אוסלו הצביעו רק כמחצית מהח"כים, ולכן הם קרסו בגלל העדר לגיטימיות ציבורית רחבה, ולא רק בגלל הפרות מהצד הפלשתיני.
גם ממשלת נתניהו הנוכחית נשענת על רוב דחוק של ח"כים, ולפיכך כיום אין לנתניהו לגיטימיות ליזום מדיניות ארוכת טווח בנושאים מרכזיים. אבל אם תהיה לנתניהו קואליציה גדולה, כמו ממשלות האחדות הלאומית שקמו ב1984 וב1988 שנשענו על יותר מ90 ח"כים, הוא ירגיש חופשי ליזום מתווה היסטורי. כדי להגיע לתמיכה של כתשעים ח"כים חסרים כיום לנתניהו עוד 24 ח"כים, וזה בדיוק מה שיכולה מפלגת המחנה הציוני לספק לו.
המהלכים המדיניים ארוכי הטווח העומדים על הפרק כיום הם סיפוח אזורים ביו"ש (כמו חוק הגולן), או פינוי התנחלויות וגירוש יהודים (כמו חוק ההינתקות). לא קשה להעריך שבוז'י ומפלגתו יצטרפו למהלך גדול שיכונה "תהליך שלום". תמיכת כ90 ח"כים צפויה במהלך מדיני כזה, למרות התנגדות של ח"כים מ
הבית היהודי ו
ישראל ביתנו כי הצבעותיהם יקוזזו ע"י מפלגת מרץ והח"כים ערבים.
ידוע שנתניהו ובוז'י ואנשיהם הקדישו בשנה האחרונה מאות שעות לפגישות. במהלכן הגיעו להסכמות על קוי היסוד של ממשלת האחדות הלאומית שהם מתכוונים להנהיג יחדיו. הסכמות אלה נוסחו בשני מסמכים. האחד הצהרתי שעדיין לא פורסם ברבים, ובנוסף לו מסמך סודי שמלכתחילה לא נועד לפרסום.
ההסכמות על הנושאים הבינלאומיים המהותיים נוסחו במסמך הסודי על-ידי עו"ד יצחק מולכו ותא"ל מייק הרצוג, אח של בוז'י. אדם שנחשף לאחת הטיוטות אומר שבהכנת המסמכים המדיניים היו מעורבים גם
טוני בלייר מבריטניה, והנשיא המצרי עבד אל-פאתח א-סיסי.
עמדות נתניהו התגלו בהסכמות עם
ג'ון קרי בשנת 2013, שעיקרן ויתורים מפליגים לפלשתינים ופגיעה אנושה במפעל ההתיישבות ביו"ש. ברגע האחרון נמנע נתניהו מלחתום על ההסכם, בגלל שצפה התנגדות רבתי במפלגתו ובציבור הכללי. (לכן ג'ון קרי נשא בתסכולו את נאום ה"פוף!"). אפשר שעם הצטרפות המחנה הציוני לקואליציה יבשילו אותן הבנות של נתניהו וקרי.
פרטים אחדים מפרטי ההסכם בין נתניהו לבוז'י דלפו. לפי מקורותיי, תחילה יחתמו נתניהו והרצוג על המסמך המוסכם. אח"כ יצאו יחדיו למצרים לפגישה עם א-סיסי ובלייר, ושם יכריזו על חידוש המחויבות הישראלית לשתי מדינות, ברוח היוזמה הסעודית. בקהיר יכריזו נתניהו הרצוג וא-סיסי על התנעה מחודשת של תהליך השלום, על-ידי הקמת ועידה בינלאומית שאליה יוזמנו 6 מדינות: סעודיה, ירדן, האמירויות, מצרים, וכמובן גם ישראל והפלשתינים. ועידה זו תהיה בנוכחות ארצות הברית ו
האיחוד האירופי, או אף בהשתתפותם.
היוזמה המדינית הזו נעצרה במאי 2016 והוקפאה בגלל פרסומים על חשדות לפלילים של בוז'י הרצוג. הנשיא א-סיסי שלא ידע על פרשת הרצוג החדשה, נשא נאום שבו הזמין את הרצוג ונתניהו למצרים. כנראה שנאום זה היה חלק מהתוכנית שנגנזה יום לפני כן, ומתחדשת בימים אלה.
התקשורת עוסקת השבוע בעיקר ב8 תיקים מיניסטריאליים שסוכם שיועברו למפלגת המחנה הציוני. כנראה שזה רק קצה הקרחון שמעל לפני השטח. לפי מקורותיי, הסכמי נתניהו-הרצוג כוללים גם נקודות אלה:
- התנחלויות - בוז'י קיבל זכות וטו בכל הקשור להתנחלויות. זכות וטו זו כוללת הכרזה על אדמות מדינה, הפקדת תוכניות בניה, ותשובות המדינה לבג"ץ. למעשה, נתניהו נכנע לכל דרישות הרצוג, חוץ מהדרישה לזכות וטו על ישובים שטרם הוסדר מעמדם.
- החטיבה להתיישבות - תיק החקלאות יינתן למפלגת המחנה הציוני, והחטיבה להתיישבות תעבור ממשרד החקלאות למשרד רה"מ.
- חילופי שטחים - הוכנה הסדרה עלומה של חילופי שטחים ביהודה ושומרון. בדיון בפורום ביטחוני דיווח נתניהו על חלק מההבנות עם הרצוג, ובסיומו הפתיע את הנוכחים באומרו "הפתרון האמיתי הוא חילופי שטחים עם ערביי ישראל". (כנראה ברוח 'תוכנית ליברמן', שאיננו צד להבנות).
- ירושלים - בנושא מעמד ירושלים אמר נתניהו "בירושלים יש באמת רק בעיה אחת- האגן הקדוש". מכלל 'הן' אתה שומע 'לאו': בעיני נתניהו השכונות הערביות במזרח ירושלים אינן בעיה. (כנראה שכבר ויתר עליהן).
החורף מתקרב, ומתחילות לנשוב גם רוחות סערה מדיניות. אני חש צינה מקפיאה מההסכם הסודי של נתניהו ובוז'י.
