אל מעמדן הנכבד והרם, כשלוש רשתות חברתיות מובילות, הגיעו פייסבוק, יו-טיוב וטוויטר, בתום מאבק של שרידות מתסכלת, שבמהלכו נחשבו כמדייה זניחה. הגלגל התהפך בינתיים לגמרי, וכיום הן שולטות על שוק התקשורת, דוחקות תוך כדי כך את העיתונות לפינה.
הטרנד החדש,שצובר תאוצה ומזין מיליוני צרכנים בעולם, הוא גם כלי הביטוי החביב ביותר על בחירי הציבור במדינת ישראל. אין זה עוד סוד שאפילו ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, נותן זכות-עדיפות לרשת החברתית, ככל שהוא מבקש להביא את דבריו לידיעת הציבור הרחב במדינה.
בציוציו הקבועים ברשת החברתית, עוקף נתניהו באחת את מה שנחשב ל"עולם האתמול", ו"שם פס" די ברור על הצורך להתראיין, כבעבר, לעיתון או למדיום טלוויזיוני, כשהוא מצליח תוך כך לפסוח על שאלות לא נוחות של מראיין, שבעיניו "מעצבן ובלתי-סימפטי".
רווח נקי
וכשהדברים אמורים בפנייה ישירה, ללא שאלות מטרידות ומביכות - בשבילו, כמובן, זהו רווח נקי, מה גם שעולה בידיו להגיע בכך אל קהל-יעד גדול בהרבה מזה שהגיע אליו בעבר, באמצעות האקרן או העיתון.
מסתבר שעל המציאה הזו עט לא רק ראש הממשלה, אלא גם רבים אחרים, הנמנים עם ה"שמנא וסלתא" אצלנו בארץ. קחו לדוגמה את
שלי יחימוביץ' מ"
המחנה הציוני", הנחשבת למלכת הציוץ של הרשת החברתית. שלי היא זו שמודה בעצמה שבדרך זו היא מעדיפה להעביר, בתדירות יומיומית, את המידע הרלוונטי שלה לקהל הרחב, ומתייחסת אליה כבינגו מושלם.
כמוה נוהגים גם שר הביטחון,
אביגדור ליברמן; שר החינוך,
נפתלי בנט, שרת המשפטים,
איילת שקד, ומספר לא מבוטל של שרים וחברי-כנסת, המבקשים בדרך זו להגיע אל ציבור מירבי. כך או אחרת נראה בבירור שאין כיום שום גוף המכבד את עצמו שיימנע מלתחזק נוכחות פעילה באחת מהרשתות החברתיות.
