בואו נחזור רק כשנתיים לאחור, תחילת 2014, בוגי יעלון יוצר משבר עמוק ביחסים עם ארצות הברית, הוא עושה דבר שלא ייעשה ויורד אישית על מזכיר המדינה האמריקני. בוגי יעלון מצוטט כאומר: "קרי משיחי ואובססיבי, שייקח נובל ויילך... תוכנית הביטחון האמריקנית לא שווה את הנייר שעליו נכתבה. הגיע הזמן לומר לאמריקנים - מספיק זה מספיק".
" קרי משיחי ואובססיבי, שייקח נובל ויילך". לא פחות ולא יותר, כך אומר שר ביטחון בישראל על מזכיר מדינה אמריקני. אפילו בין שונאים לא מדברים כך, על אחת כמה וכמה בין ידידים.
המילים נגד המדיניות האמריקנית הן מילים לגיטימיות, ודאי שיש ויכוחים בין ידידות אפילו ויכוחים נוקבים, אך ירידה אישית של שר ביטחון בישראל על מזכיר המדינה האמריקני, תפקיד שהוא קרוב ביותר בחשיבותו לנשיא, תפקיד שהוא סמל שלטוני אמריקני, פוגע בכל אזרח אמריקני וודאי פוגע בישראל לאורכה ולרוחבה של היבשת.
את הנעשה אין להשיב
דוברת הבית הלבן התייחסה במילים ""דבריו של השר יעלון לא ראויים, במיוחד לנוכח כל מה שארצות הברית עושה כדי לתמוך בצורכי הביטחון של ישראל".
סביר להניח שבצינורות הדיפלומטיים הטונים היו קצת יותר צורמים,
שמעון פרס ז"ל הזדרז לנסות ולתקן את הנזק,
בנימין נתניהו הזדרז לנסות ולתקן את הנזק אך את הנעשה אין להשיב, לצערו של בוגי יעלון, ולצערה של מדינת ישראל והנהגתה, עוד לא המציאו נעלים ללשון.
ומה הוא אומר היום?
"למשל, נוכח ההחלטה המבישה של האו"ם והתנהלות ארצות הברית, זה מצער ומדאיג. זה מחייב טיפול דיפלומטי-מדיני ולא אובדן עשתונות ופגיעה יזומה, על ידינו, ביחסים בינלאומיים במסווה של דיבורים ריקים על גאווה לאומית. עם ידידינו בעולם צריך לדבר ולא לעסוק בחרמות ובעונשים שהם גול עצמי... נאלצתי לעזוב ברקע ההתלהמות והשטחיות והמעשים האנטי דמוקרטיים...".
ובנימה אישית ובלחש, בוגי, בינינו, בלי שאף אחד שומע, אתה לא נאלצת לעזוב ברקע של כלום, "נאלצתי לעזוב ברקע...." נשמע כמו איזה משפט מכובס של עורך דין מיליון דולר. לא נאלצת לעזוב. זרקו אותך, פשוט זרקו אותך מכל המדרגות, שנתיים מאוחר מידי.