|
[צילום: ג'ים הולנדר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
"מנהיג הוא אדם המקבל עליו אחריות, הוא אומר: "הוכיתי" "לא אנשיי הוכו" (אנטואן דה סנט אכזופרי). | |
|
|
|
|
אלאור אזריה - היורה מחברון אלאור אזריה החייל המצטיין מחברון נדון לשנה וחצי מאסר בפועל-והורדה לדרגת טוראי מצטיין. אמרתי בתחילת הפרשה ואין לי אלא לחזור על אותם הדברים החייל עשה מעשה חריג, בניגוד להוראות הפתיחה באש--בלהט האירועים, בלהט הכעס על נסיון לרצח חברו ליחידה, שלמזלו רק נפצע מהדקירה--ולכן לא היה מקום להתלהמות המיותרת, עוד לפני גמר תחקיר מבצעי מסודר של שר הביטחון (דאז) בוגי יעלון והחזיק אחריו הרמטכ"ל איזנקוט. לציין שבגזר הדין השופטים רמזו מפורשות בהתייחסם לשניים אלה ואמרותיהם כי ראוי היה לחכות עד גמר החקירה לפני האמרות בכנסת -ולתקשורת. למרות שזה לא נאמר במפורש בית הדין נזף בבוגי יעלון וברמטכ"ל בצורה עדינה ואלגנטית. המקרה לא היה צריך להגיע לבית הדין ובוודאי לא להפוך לאירוע או משפט לאומי על כל השלכותיו.
היה צריך לחקור במצ"ח לעשות תחקיר מבצעי ובדיקת הנוהלים והפקודות ביחידה ולשפוט אותו פיקודית ומשמעתית. בעקרון בית הדין צדק לגבי כי אין יורים בחיל שבוי או אפילו מחבל מנוטרל שלא מהווה סכנה-אם הוא פצוע או מנוטרל בדרך אחרת אין זו דרכו של צה"ל ואין זאת תורת הלחימה בה מתחנכים בצבא. העונש על הריגה בסך שנה וחצי הוא יחסית עונש קל--והשופטים בדעת רוב של שני קציני השדה הכריע לקולא בשל הנסיבות המיוחדות האווירה שהייתה באותה עת בחברון והלחצים של החילים בתקופת הפיגועים. אם יוגש ערעור אין מקום להגיש בקשה להקלת העונש והסיפור ימשך עוד מספר חודשים מיותרים. הסיכוי לערעור... לא גבוה, הסיכוי למהומה תקשורתית וציבורית גבוה מאוד. המלצתי לא לערער לחכות תקופת צינון קצרה ולהגיש בקשה לאלוף הפיקוד להקלה בעונש.
ולסיום הערת אגב: בימים אלה מלאו שלוש שנים לפטירתו של אריק שרון אלוף בצה"ל וראש ממשלה. אילו אלאור אזריה היה פקוד של אריק שרון הוא לא היה עומד למשפט בבית דין צבאי. אני אומר זאת מנסיון אישי של יועץ משפטי של אריק שרון בתקופה הסוערת של חיסול הטרור בעזה כאשר החיילים והקצינים קבלו ממנו גיבוי אישי לפעולותיהם ובחריגות שהיו טיפל בתוך הצבא ולא בבתי הדין ולכן לא פלא שלמרות ביקורת שהייתה על שרון מדי פעם החילים והקצינים תחת פיקודו הלכו אחריו באש ובמים שזה המבחן העילאי של מפקד בצה"ל.