|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שופטת מבית משפט השלום בראשל"צ דנה בשאלה אם די באמצעי בטיחות הסומכים גם על תשומת לבו של העובד בעבודה, או שמא על המעביד לנקוט באמצעי בטיחות הלוקחים בחשבון גם מגבלות אנושיות
|
רפאל יבדייב עבד כמפעיל מכונה לחיתוך מוטות ברזל בחברת צישלר.
המשטח במכונה שכזו מורכב משני חלקים מנותקים זה מזה. יבדייב היה מניח את מוט הברזל המיועד לחיתוך על המשטח ולוחץ על דוושה רגלית. לחיצת הדוושה הייתה מורידה סכין וזה היה חותך את מוט הברזל.
באחד הימים, החליק מוט ברזל מהמשטח. יבדייב הושיט את ידו הימנית. הוא ביקש לתפוס את המוט. מבלי משים לחץ על הדוושה. סכין החיתוך ירדה ומחצה את אצבעו של יבדייב.
צישלר הייתה מבוטחת בביטוח חבות מעבידים בחברת הביטוח הפניקס. התאונה אירעה אך ורק באשמתך, הטיחה הפניקס ביבדייב. לא היית ער לכך שידך מונחת על משטח המכונה בעת שלחצת על הדוושה הרגלית. מכונת החיתוך צוידה בכל מנגנוני הבטיחות הנדרשים למניעת תאונות והעובדים צוידו בכפפות מתכת. בקיצור, טענה הפניקס, אין כל אחריות מצד המבוטחת שלי, חברת צישלר, לתאונה.
השופטת ד"ר איריס סורוקר, מבית משפט השלום בראשון לציון, לא קיבלה את טענותיה של הפניקס.
מתמונות המכונה ומקלטת הווידאו שתיעדה את אופן הפעלת המכונה, השופטת התרשמה כי מכונת החיתוך הינה מכונה מסוכנת ביותר. כפפות מתכת, הן בלבד, אין בהן כדי למנוע פציעה.
מעבר לכך, קבעה השופטת, אין להסתמך יתר על המידה על מיומנות העובד וערנותו. העובד עלול להיכשל בפעולתו במהלך עבודתו, בין אם מתוך עייפות הנובעת מן המונוטוניות של העבודה ובין אם בשל חוסר תשומת לב רגעית, או משום ניסיונו של הפועל לפעול בזריזות ולהשביע את רצון המעסיק. כל אלה עלולים להוביל לתאונה בהיסח דעת.
הסתמכות על תשומת ליבו של הפועל בלבד, פסקה השופטת, לוקה בחסר. קל וחומר כשמדובר במכונה מסוכנת.
"על המעסיק מוטלת החובה ליתן את הדעת למנגנוני בטיחות שיופעלו ללא תלות בתשומת לב אנושית", הוסיפה השופטת. בקביעתה זו הסתמכה השופטת על הלכת בית המשפט העליון לפיה כל עוד ניתן לחזות באופן סביר מראש כי עובד, כל עובד ולאו דווקא "עובד סביר", עלול להיפגע על-ידי מגע עם חלק מכונה הנמצא בתנועה או בשימוש, הרי חלק זה הוא מסוכן וטעון גידור בטוח, גידור המונע כל מגע גופני.
במקרה זה, קובעת השופטת, יכלה המעבידה להרחיק את דוושת הרגל מהמכונה כדי שבעת הלחיצה על הדוושה, המרחק אל המכונה יהיה כזה, שלא יאפשר להכניס ידיים למכונה. המעבידה סמכה רק על שיקול דעתו של העובד ובכך התרשלה.
לגבי חוסר ערנותו של יבדייב, הוסיפה השופטת, זו בכל זאת תרמה לקרות התאונה, אולם בשיעור של עשרה אחוזים בלבד.
|
| תאריך:
|
23/10/2005
|
|
|
עודכן:
|
29/03/2006
|
|
עו"ד חיים קליר
|
|
בתקופה האחרונה אנו עדים לוויכוחים, להפגנות, למאבקים, לדיונים בפורומים שונים, לדיונים בכנסת ובממשלה בנושא המערכות הסלולריות, כאשר כמעט כולנו לא יודעים את האמת לאמיתה ומושפעים לא מעט ממידע לא מדויק ולעיתים מוטעה ומטעה.
|
|
|
|
|
זהו זה, ידידנו היקר, קאנצלר גרמניה שעומד להיות לשעבר, גרהארד שרודר, יפרוש סופית מהחיים הפוליטיים וזאת מכה קשה לבכירי הפרשנים הגרמניים שניבאו להפך ומכה קשה נוספת להנהגת ה-SPD שנפצעה קשה, כמו שאומרים, מהמהלך שכביכול הוא לטובת העם הגרמני והמולדת הגרמנית.
|
|
|
|
|
על-פי הסטטיסטיקה בכל עשרה ימים נפרד חייל צה"ל מחייו באופן יזום. ההתאבדות בצה"ל מחזיקה במקום הראשון בטבלת גורמי המוות, לפני נפילה בעת מילוי תפקיד ולפני מוות במסגרת אימונים. רק מתחילת השנה התרחשו כבר 30 התאבדויות.
|
|
|
|
|
יותר ויותר עובדות תמוהות מצטברות לפתחנו על מה שאיתרע בספטמבר-אוקטובר 1973 – כלומר, בארבעת השבועות, שקדמו למלחמת יום הכיפורים. הסברן הפשוט יכול ללמד על תיאום בין שלושה שחקנים בזירה הבינלאומית – מצרים, ארצות-הברית וישראל – שבמסגרתו הייתה ישראל אמורה לספוג מהלומה מצרית (נקרא לה, לצורך הדיון "מחטף מילאנו", על-שמו של המעוז הישראלי בירכתי העיר קנטרה). מהלומה כזו אמורה ליישר את גבו של הצבא המצרי, ולסלול את הדרך לשני מהלכים משולבים: מעבר מצרים למחנה המערב והסכם שלום במזרח התיכון. ישראל אמורה בשלב שני לבלום את המצרים, ולהודפם; ובשלב שלישי ארצות-הברית אמורה להציל את המצרים מידי ישראל.
|
|
|
|
|
אקדים ואומר: אינני מכיר את האלוף אלעזר שטרן, ראש אכ"א. יתר על כן, אשמח לבואו של כל חייל בצה"ל, טוראי כאלוף, אל רחבת הכותל המערבי, וחבל שישראלים רבים נמנעים מלבוא לשם מחמת חששם מפגיעת הערבים. ועוד אוסיף, כי אני סולד מכל הפרת החוק והסדר, במיוחד במקומות קדושים.
|
|
|
|
|
