א. אחת

למרות כל הרעש, רק אישה אחת הוסמכה כטייסת (מסוקים) בקורס טיס האחרון, קורס 175 - מתוך 36 בוגרים, שהוסמכו. ברכותיי לסגן ל', שעשתה זאת, אך בדידותה מלמדת על כישלון המגמה לשלב נשים במקצועות לחימה. אם לא מוותרים על דרישות, נשים, כנראה, אינן מתאימות ללחימה. כך קורה בארצות-הברית, שבה יש רק מעט נשים, שהשתלבו במקצועות לחימה.

בשנת 9951 נפסק, בעניינה של אליס מילר (בג"ץ 4541/94), שיש לנסות לשלב נשים בקורס הטיס. מאז ועד עתה טרם נקבעו תנאי הניסוי ולא מסגרת-הזמן לקיומו. כלומר, הצבא מנהל ללא כל בקרה מערכת, שעולה הון תועפות, ומניבה כמעט לא-כלום. עד כה: ב-22 השנים מאז פסיקת מילר הוסמכו רק 48 נשים למקצועות צוות אוויר, ורק מעטות מהן משרתות עדיין במילואים.

איני טוען, שיש לחסום את קורס הטיס לנשים, אלא שלהשקעה הגדולה בהכשרת נשים לטיס אין תמורה הולמת. אם רוצים לשלב נשים בצבא, יש הרבה מקצועות, שבהם אין מגבלה גופנית, ונשים יכולות להצטיין בהם מבלי להזיק למערכת ולגופן.

ב. מדיניות

צפוי רעש בפנטגון כשינהיגו בו שינויים עקב האסטרטגיה החדשה לביטחון לאומי, שמנהיג ממשל טראמפ. כך מזהיר פטריק מ' שנאהן, סגן-שר ההגנה האמריקני. לדבריו, יצטרכו לארגן מחדש את משרד ההגנה בהתאם למדיניות החדשה, למרות שטרם יודעים האם ייפגעו משרות במשרד.

האסטרטגיה החדשה הנה הצהרה נשיאותית, שלא היה כמותה מאז ינואר 2008, בימי הנשיא ג'ורג' בוש הבן. במסגרתה הצהיר הנשיא על דגשים, שהוא ציין במערכת הבינלאומית. ממנה תיגזר המדיניות האמריקנית. כך, סימן הנשיא טראמפ את רוסיה ואת סין כמתחרות של ארצות-הברית בזירה הבינלאומית. האסטרטגיה האמריקנית מבקשת לאזן בין הצרכים באנרגיה ובין הצורך בפיתוח כלכלי. לעומת זאת, הדגיש ממשל אובמה את השינוי באקלים, עניין, שאינו נזכר במדיניות טראמפ כלל.

ג. תמוה

לפני כעשרים שנה קבעתי פגישה עם ידיד באוניברסיטת הרווארד בקמברידג', מסצ'וסטס. הגעתי לפגישה עם בתי, שהפנתה את תשומת-לבי לשלט גדול בכניסה לקמפוס - 'הרווארד הוא אזור ללא עשן'. כלומר, אין לעשן בכל הקמפוס, ללא יוצא מהכלל. הרבה מים זרמו בנהרות צפון אמריקה מאז, ואיסור העישון במרחבים הציבוריים מתפשט בארצות-הברית; ואני מקווה, שיגיע בקרוב גם אלינו.

עישון לסוגיו גורם כשליש ממקרי המוות בישראל. לכן, תמהתי לשמוע מח"כ יהודה גליק, שמשרד הבריאות ומשרד האוצר פעלו בכנסת למנוע חקיקת איסור גורף על פרסום למוצרי עישון, שיזם עם ח"כ כבל.

ד. ניצחה

לוחמת בגדוד המעורב קרקל, שלקתה במחלה נוירולוגית נדירה עקב הלחץ הפיזי והנפשי, הוכרה כנכת-צה"ל. החיילת ערערה על קביעת משרד הביטחון, שנאלץ לשלם גם 10,000 שקל הוצאות משפט. פסק-הדין התקדימי ניתן בבית משפט השלום בתל אביב.

החיילת סיפרה, שהתאמצה מאוד בטירונות הקשה, עד שמצבה הבריאותי הורע, והיא שוחררה מהגדוד. משרד הביטחון דחה את בקשתה לקבל מעמד נכה, ועמדתו נדחתה, כאמור.

התופעה, שמאמץ גופני יוצר נזקים גופניים, בעיקר, אצל נשים לוחמות, ידועה ברחבי העולם; וכנראה, מוסתרת באדיקות מהנערות הישראליות, שהצבא וגורמים אינטרסנטיים משכנעים אותן להתנדב לתפקידי לחימה. וכשהן נפגעות, צבאנו על כל אגפיו - כולל יועצת הרמטכ"ל למגדר (יוהל"ם) נוטש את הצעירות לגורלן, ומשרד הביטחון מתנכר לחובתו לשקמן.

פסק-הדין הזה חשף את התופעה המכוערת, שרבים התריעו עליה, אך הצבא התעלם מביקורתם. החיילת אינה היחידה, שסובלת מפגיעה עקב עומס גופני חריג, ואינה היחידה, שמשרד הביטחון והצבא מתנכרים לה אחרי שנפגעה. כפי שאומר עמית - הצעירה ניצחה במשפט, אך הפסידה כיוון שהשירות בקרקל הפך אותה לנכה לכל ימי חייה עקב ההרפתקה, וכולנו נשלם לה קצבת נכות מתקציב הביטחון.

ד. מימון-ביניים

למרות שהקונגרס טרם אישר את התקציב לשנת 2018, לא ייסגר הממשל האמריקני, כנדרש בחוק בהעדר תקציב מאושר. הנשיא טראמפ קיבל ארכה להשלים את חקיקת התקציב עד 19 בינואר. בינתיים חתם הנשיא על מימון-ביניים לסוכנויות הממשל. מימון-הביניים יאפשר המשך פעילות של הממשל ברמה, שהייתה בשנת 2017 - פרט להקצבה מוגדלת במיוחד למשרד לחיילים משוחררים (VA) ולמשרד ההגנה. בין השאר, הקצה הנשיא ארבעה מיליארדי דולר לתוכניות להגנה מפני טילים - לנוכח האיום מקוריאה הצפונית - ולהקמת מערך טילים באלסקה. 2.1 מיליארדי דולר הוקצו למשרד לחיילים משוחררים; ו-674 מיליוני דולר הוקצו לחיל-הים האמריקני לשיפוץ שתי משחתותיו, שנפגעו בקיץ בתאונות הקטלניות באוקיינוס השקט.

הצורך במימון-הביניים נובע מכך, שהקונגרס לא הצליח להסכים על הקצבות הביטחון - למרות שאישר את החוק לתקציב ההגנה לשנת 2018. הקונגרס יצא לחופשת חג המולד, וישוב להתכנס בשלושה בינואר להמשיך את דיוני התקציב, שבהם יידרש לבטל את מגבלות התקציב על מערכת ההגנה.

ה. נייר לקמוס

הצהרת הנשיא טראמפ על ירושלים חשובה כי היא מבדילה בין עמית לאויב - גם בתוכנו. מבחינה זו, משמשת הצהרתו נייר לקמוס, שמצביע על זאבים בעור כבשים.

ו. פוטש

קשה להתעלם מניחוח של פוטש, שמתפשט באוויר המדינה, בחסותה של התקשורת, סביב ההפגנות. הרבה מאוד כסף הושקע בהפגנות הקודמות ברוטשילד, והן הועילו רק לסתיו שפיר ולאיציק שמולי, שנכנסו לכנסת על חשבון ההמונים, שהלכו שולל. המעקב אחרי נתיב הכסף חושף את הכוונות. גם עכשיו אני תמה מי משקיע את הכספים האדירים, שמניעים את ההפגנות?

למרות מאמץ אדיר של השמאל מאז המהפך ב-1977, ממשיך העם לבחור - פחות או יותר - בליכוד. לאנרגיה הרבה, שמשקיעות התקשורת והמפלגות בשינוי הפוליטי, אין תוצאות. הצפי הוא, שכך יהיה גם בבחירות הקרובות. לכן, נועדו ההפגנות להתגבר על החלטת הבוחר, והתקשורת - גם הממלכתית - מסייעת לפוטש בטענות מתחסדות של מלחמה בשחיתות.