בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כי גרים הייתם בארץ מצרים - כמה סמלי - שרוב המסתננים לישראל באו דרך מצרים, כדי לחפש עבודה וחיים טובים יותר. המסתננים לפי הגדרת דיני ישראל הציפו את דרום תל אביב, אילת וכמה מרכזים נוספים. רובם אינם פליטים אלא מסתנני עבודה. זה אומנם לא נעים, עצוב וחבל שאין לנו פתרון יצירתי אבל ישראל לא יכולה ולא מסוגלת לקלוט מסתננים לא חייבת וגם לא צריכה לעשות זאת
|
הפגנה נגד גירוש המסתננים [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
כי גרים הייתם בארץ מצרים - זה לא המצב העובדתי 36 אומנים וסופרים + 470 מסגל האקדמי באוניברסיטאות פנו במכתב לנשיא ולראש הממשלה לשנות ההחלטה של הממשלה בדבר גירוש פליטים מישראל. קריאה יפה מנוסחת היטב מנסה לנגן על נימי הנפש הרחומה היהודית תוך נימוק לא משכנע שגוי ומטעה של עקרון הפליטים. הבעיה האמיתית מצויה בגילוי ש-99 אחוזים מרשימת המגורשים אינם פליטים כלל, לפי הקריטריונים של משרד הפליטים של האו"ם אלא מסתננים על-פי חוקי ישראל-ומדויק יותר מסתנני עבודה שמחפשים חיים טובים יותר. אז אומנם מבחינת מבט הומניטרית גירוש אנשים למדינות שבהן החיים קשים ולא יציבים היא בעיה אבל ישראל הקטנה על בעיותיה הכלכליות חברתיות ביטחוניות לא יכולה להרשות לעצמה להיות בנושא זה אור לגויים. חותמי המכתב חיים במגדל שן אקדמי לא בדרום תל אביב או בשכונות אחרות של ערים מוצפים במסתנני עבודה. הנימוק של "גרים הייתם בארץ מצרים" והעם היהודי צריך להבין, צריך להתייחס אחרת לפליטים בשל עברו לא יכול לעבוד במקרה הספציפי. נכון שבעבר אנחנו התרענו ולחמנו במדינות שלא רצו לקלוט פליטים יהודיים במלחמת העולם השנייה וגם לאחריה שחלמו לעלות לישראל וממשלת הוד מלכותה לא התרגשה במיוחד אבל העובדות במקרה שלנו הספציפי שונים בתכלית והצמדת המשל למצב והחלטת הממשלה על הגירוש הוא שונה ולא במקום. גם הנימוק שחסר עובדים במלונות שחלקם עובדים שם ובמקומם רוצים להביא עובדים פיליפיניים לא מתאים לסיטואציה שנוצרה שהרי הבאת עובדים ברישיון עבודה הוא מבוקר מפוקח מוגבל בזמן וניתן לשלוט בו, להגדילו או להקטינו לפי הצורך. ישראל אינה מדינה קולטת פליטים אמיתיים בשל הנימוקים שפורטו לעיל אלא יכולה לקבל כמות קטנה אם נציבות האו"ם לפליטים תקבע קריטריונים יחסיים לכל המדינות בעולם לפי גודל ואוכלוסייה דבר שלא עשתה עדיין בפועל ולכן בעיית הפליטים היא בעיה כלל אירופית על כל ההשלכות שאנו רואים בים וביבשה. צריך להזכיר כשהיה הגל הגדול לאירופה מסוריה מדינות כמו הונגריה רומניה ומדינות נוספות אליהן נהרו הפליטים סרבו לקבלם והשתמשו בכוח, במשטרה וצבא למנוע את כניסתם. ואלה שהסכימו בכמויות גדולות התחרטו במהרה על הניסיון שלא עלה יפה. לסיכום: ישראל במצבה הנוכחי לא יכולה להיות מדינה קולטת פליטים מה עוד שבפועל מדובר במסתנני עבודה. זה לא נעים זה לפעמים עצוב אבל בשקלול הכללי טובת המדינה וטובת אזרחי ישראל גוברת. יתרה מכך, המדינות אליהן נשלחים המסתננים - חלקם מרצון וחלקם בכפייה, הן או ארצות מוצאם או ארצות שהסכימו לקליטתם, אך העקרון המנחה את ישראל שאין בהן סכנה ממשית ומיידית לחייהם, ולכן חלק ניכר מנימוקי המתנגדים נופל. כמו-כן, חלק מהמתנגדים לגירוש - הן מתנגדים מקצועיים, שחותמים מדי פעם על כל מיני פמפלטים נגד מדיניות הממשלה, בנושאים שאין בהם קשר ל עובדים זרים, אלא למהלכי הממשלה שלא לרוחם ושלא לאג'נדה הפוליטית שלהם. לכן - יש להתייחס אליהם בזהירות ובהתאם.
|
תאריך:
|
25/01/2018
|
|
|
עודכן:
|
25/01/2018
|
|
אברהם פכטר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בני בנקר
|
25/01/18 15:09
|
|
2
|
|
הורס
|
30/01/18 11:53
|
|
רשות המיסים החליטה לבחון מלכ"רים המשתתפים במכרזים, במקביל לגופים עסקיים המשתתפים באותם מכרזים, במטרה לפסול את הסיווג כמלכ"ר לגבי הפעילות שלגביה הם משתתפים במכרז. בכך שואפת רשות המיסים לפתור את בעיית אפליית המס בין המלכ"רים לבין גופים עסקיים.
|
|
|
דומה שאין עיתוי מוצלח יותר להאזין להרצאתו של פרופ' עוזי רבי, מאשר בערב זה, בימים האלה, בתקופה האחרונה, שבה אנו עדים לתהפוכות כמעט חסרות תקדים באזורנו, סביב גבולותינו, במדינות ערב, שחלקן כבר התפוררו למעשה, כאשר אירגוני טרור, מיליציות איסלאמיסטיות, משתלטות על שטחים נרחבים ומנסות להנהיג בהם שלטון אימים, בשם אללה והאיסלאם.
|
|
|
המשפט המדויק העיקרי במאמרו של שמעון ארד 1 הוא הקביעה ש-"פרטיה של תוכנית השלום האמריקנית למזרח התיכון טרם ידועים". המשפט החסר כהמשך מתבקש לקודם הוא: לא סביר שעיצוב המדיניות במזרח התיכון יהיה מנותק מהמדיניות העולמית של ממשל טראמפ. לכן, יושתת ככל הנראה על שלושה מרכיבים מובילים: צמצום הנוכחות האמריקנית במזרח התיכון והחלפתה בגוש פרו-אמריקני חזק. גוש זה ישמש משקל-נגד לגוש השיעי בהנהגת אירן, שנתמך ע"י רוסיה ולמגמות ההתפשטות האימפריאליות והסוניות-רדיקליות של טורקיה בהנהגת ארדואן. גוש אמריקני חזק, מחייב השתתפות ישראל ובה בעת מחייב נכונות ישראלית להגדלת נוכחותה ומעורבותה האזורית, לרבות בתחום הפעילות הצבאית. יישום מהלך זה וערכו לארה"ב, יגזרו מסנכרון נכון שלו עם הטיפול באיום הצפון-קוריאני המתגבש במהירות ומהצורך לרסן את אירן בתחום תוכנית הגרעין הצבאית והחתרנות השיעית הפונדמנטליסטית שהיא מנהלת באזור. על כן צפוי שממשל טראמפ יעדיף "עסקה אולטימטיבית" שתוצאתה הסדר סופי וקיבוע מציאות חדשה על פני גישה רב-שלבית וממושכת.
|
|
|
סגן נשיא ארה"ב מייק פנס סיים ביקור של 5 ימים באזור שבמהלכו ביקר במצרים ירדן וישראל, הביקור אמור היה להתקיים לפני כחודש אך נדחה מסיבות פוליטיות אמריקניות פנימיות וייתכן גם בגלל גל המחאה הערבי בעקבות הכרזת טראמפ על ירושלים כבירת ישראל.
|
|
|
אלברט בדר שרד את זוועות השואה - מגטו קובנה, דרך דכאו ועד לצעדת מוות. הוא אומנם שרד, אך הוריו ושתי אחיותיו הגדולות נרצחו. דודו, אדם אמיד שהיה בעל עסק לטקסטיל בקובנה, נרצח על-ידי שכנו בעת הפלישה נאצית. לאחר השואה, אלברט שירת בצבא האמריקני ואחר כך עבד חמישים שנה במפעל במילווקי. משפחתו מעולם לא קיבלה את רכוש הדוד בחזרה וגם לא שום פיצוי עבורו. לניצולי שואה רבים בישראל וברחבי העולם יש סיפורים דומים.
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
מעקב אחר חלק מתוכניות החדשות של ערוץ 12 הוא בבחינת "דע את האויב" הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
|
|
|
מנחם רהט
הגאון היהודי בסדר גודל בלתי נתפס, שזכרו הלך ונשתכח מאז פטירתו, אשר חי ומת תחת מעטה סמיך של מסתורין, חוזר בימים אלה למודעות הציבור בזכות שני מפעלי מחקר וזכרון שנחשפים עכשיו: ספר חדש...
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|