בתקשורת נמסר כי שר הביטחון שאול מופז החליט לפנות לבית המשפט העליון, בבקשה לדיון נוסף לאחר החלטת בג"צ לפסול את מה שנקרא "נוהל שכן". מדובר בהחלטה תקדימית בה התערב בג"צ לראשונה בנוהלים מבצעיים של הצבא בזמן ביצוע פעילות מבצעית במסגרת המלחמה בטרור.
"נוהל שכן" איננו שימוש "במגן אנושי" כפי שנטען על-ידי חלק מהפרשנים, אלא צורך מבצעי מהדרגה הראשונה כאשר הצבא נכנס ויוצא תכופות במרדפים אחרי טרוריסטים לתוך שטח עויין הרווי אוכלוסיה אזרחית כשהטרוריסטים משתמשים באוכלוסיה כמגן קבוע.
כבר בשנות ה-70, עוד לפני האינתיפדה הראשונה, בעת שהמצב בשטחים המוחזקים היה רגוע יחסית, היה הצבא נוהג באופן קבוע, בעת שהוא נכנס לכפר פלשתיני, להיעזר במוכתאר הכפר כדי שיצביע על הבית בו מתגורר המבוקש ועל-מנת שיקרא לו לצאת מהבית.
האם כאשר המבוקש בוחר לירות על אדם שהוא מכיר האשם נופל על הצבא? האם עדיף שחיילים יהרגו בעת שהם מתדפקים על הדלת? האם עדיף ישר להשתמש בפצצות במשקל טון על בתים בהם מסתתרים הטרוריסטים בקרב האוכלוסיה או בקרב משפחתם? דומה כי בג"צ לא דק פורתא בשיקולים אלה, ואין זה תפקידו גם להיכנס, בכל הכבוד, להוראות מבצעיות.
מי שחפץ לבחון את מצבה האמיתי של מדינת ישראל, מוטב שיקרא את ספרו של פרופ' חיים הררי: "מראה מעין הסערה", המציג באופן חד כתער את גלי הדה-לגיטימציה ההולכים וגובהים באירופה כלפי המדינה היהודית, תוך התבססות על האנטישמיות החדשה מימין, משמאל ומהאיסלאם הרדיקלי, המקדמים את הרעיון כי הקמת מדינת ישראל היתה משהו בין "טעות היסטורית" ל"פשע מלחמה", וכי עוד לא מאוחר לבטל את קיומה…
מי שסבור כי החלטה של בג"צ שממנה נובע כי התנהגות צה"ל בעת לכידתו מבוקשים בשטחים המוחזקים מאז שנת 1967 נוגדת את המשפט הבינלאומי, יש בה כדי לסייע למאבקה של מדינת ישראל, המדינה היחידה בעולם אשר נשקפת סכנת לגיטימיות לעצם קיומה, טועה.
האם בתחומי מדינת ישראל כאשר עבריין מתבצר בבניין, והמשטרה משתמשת בבן משפחה על-מנת שישכנע אותו לצאת יש בכך משום הפרה של חוק כלשהו? אם העבריין יבחר לירות באותו בן משפחה - האם האחריות נופלת על המשטרה?
היכן בעולם יתערב בית משפט כלשהו בפעילות מבצעית של הצבא? היינו עדים רק לפני חודש כיצד חיילים בריטיים הסתערו על בניין משטרה בבצרה על-מנת לשחרר שני חיילים בריטיים "מסתערבים" שנתפסו על-ידי המשטרה העירקית, והרסו אותו כליל.
האם יעלה על הדעת כי איזשהו בית משפט בריטי היה מתערב בעניין כזה? אנו רואים מדי יום כיצד הצבא האמריקני הנלחם במחוז ענבר במערב עירק, מפעיל טנקים ומטוסים הגורמים לאבדות אזרחיות רבות. האם קיימת בכלל פרוצדורה כלשהי במשפט האמריקני המאפשרת התערבות במהלך ניהול הפעולה הצבאית?
החידוש המהפכני שבהלכת הבג"צ איננו מתאים לתנאים הקשים והבלתי אפשריים שבהם צה"ל נלחם בטרור בשטח עוין.
מאחורי גישתו של בית המשפט העליון מסתתרת, כפי הנראה, ההשקפה כי הסכסוך בינינו לבית הפלשתינים הינו "סכסוך שכנים" העתיד להיפתר בזמן הקרוב.
השקפה זו היא נחלת מיעוט בציבור. דומה כי מרבית הציבור הפנים את ההערכה המצערת כי הסכסוך עם הפלשתינים ימשך ברמה כזו או אחרת של עצימות עוד שנים רבות, והצבא יצטרך להיכנס ולצאת לשטחים הנתונים לשליטה פלשתינית עוד שנים ארוכות (ראה על כך שוב את סיפרו הנ"ל של פרופ' הררי).
בנסיבות אלו, אין מקום לההתערבות בהוראות המבצעיות, תחת מלל ליברלי סמיך על "זכויות אדם". אין גם מקום לקביעה ממנה משתמע כי במשך עשרות שנים הופר המשפט הבינלאומי, קביעה אשר עלולה לקרב את מפקדי צה"ל ואת חייליו לדורותיהם לבית הדין הבינלאומי בהאג, שהינו מוסד פוליטי עויין שהמשפט ממנו והלאה ואין פלא כי ארה"ב ומדינות אחרות אינן מכירות בו.
אשר על כן, התעקשותו של שר הביטחון לפעול לקיום דיון נוסף ראויה לכל שבח.
