הרשות להגנת הפרטיות ניהלה חקירה, ובמהלכה הוגש כתב אישום בגין טענה כי נשים שמסרו פרטים רפואיים לצרכי הפלה, קיבלו שיחה תמוהה מעמותה ששכנעה אותן שלא לעשות כן. בעקבות פרשה זו: חמישה דגשים משפטיים שכל אחד חייב להכיר:
1.מהי בכלל הזכות לפרטיות? הזכות לפרטיות הוכרה במדינת ישראל בחוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו. סעיף 7 קובע: "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". למעשה, מכיר החוק ברעיון הבסיסי של קדושת חיי האדם, ובזכות האדם להיות חופשי. בית המשפט קבע כי "סביב כל אדם יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו" והמשמעות היא החופש להיות במרחב האישי ללא חשש מפגיעה.
2. האם הרשות להגנת הפרטיות תגן גם עלי? כן ולא כן, אם יסתבר שמדובר בהפרה של הפרטיות. הרשות היא גוף המסדיר, מפקח ואוכף על-פי חוק הגנת הפרטיות בישראל, והיא גם הגורם החוקר במקרה של הפרת פרטיות. מצד שני, הרשות תפעל-כנגד הגוף המפר על-מנת למנוע הפרות נוספות ואולי אף תגיש תלונה מנהלית או כתב אישום פלילי, אבל אין מתפקידה לדאוג לפצות אתכם. אם נגרם לכם נזק כתוצאה מהפרת הפרטיות, יהיה עליכם לפנות לבית המשפט באופן עצמאי, ותוכלו לעשות שימוש לטובתכם בעובדה שהרשות גם היא פתחה בהליכים.
3. לא הסכמתם? אסור להשתמש במידע שלכם! זהו כלל בסיס בהגנה על הפרטיות שלכם: השימוש במידע על אודותיכם חייב להיות בשליטתכם. כלומר, רק במסגרת ההיתר המפורש והברור שנתתם למישהו. אם העבירו את המידע על-אודותיכם לגורם שלישי, או שעשו בו שימוש שלא הסכמתם לו, הרי שזו עלולה להיחשב כהפרה. כך למשל, אם נתתם למישהו את פרטי הרכב שלכם על-מנת שיבצע תיקון והסכמתם לכך בלבד, חל איסור למסור את פרטיכם לחברות ביטוח.
4. מה נחשב לפגיעה בפרטיות? חוק הגנת הפרטיות של מדינת ישראל נחקק אומנם בשנת 1981, אולם כבר אז נקבעו מספר דוגמאות לפגיעה בפרטיות. כך למשל, פגיעה יכולה להתרחש על-ידי בילוש או התחקות, צילום אדם ברשות היחיד, העתקת תוכן השייך לאדם, או פרסום פרטים הנוגעים לצנעת חייו האישיים של אדם, מצבו הבריאותו או התנהגותו ברשות היחיד.
5. לפני שאתם משתפים: חשבו פעמיים בעולם טכנולוגי, בו המידע שלכם חשוף לעיני כל, כדאי לזכור: אם פרסמתם, הרי שהמידע הפך לנחלת הכלל. היו עירניים לגבי המידע שאתם מעלים לרשת כגון תכנים, תמונות, סיפורים אישיים. בסופו של דבר, אתם האחראיים הראשיים למידע שמסרתם, שכן בכך יש הסכמה מודעת לפיזור המידע על אודותיכם.
