הכל בגלל גיטל המשוגעת

אגדה אורבנית ירושלמית מספרת, שכל החומרע'ס המתחדשות עלינו לבקרים, וכל הפסיקות הקיצוניות שאינן מתחשבות במציאות הריאלית, מקורן בגיטל המשוגעת, היושבת על גגו של בית זופניק במאה שערים.

מה לגיטל המשוגעת ולזעפנות ההלכתית, שמבוססת על תפיסת ייקוב הדין את ההר? הירושלמים יודעים להסביר, שבסופו של דבר כולם מתיישרים תמיד על-פי גיטל המשוגעת, מפני שהיא מטילה אימה, באופן משורשר, על כולם: הרבנים הציונים חוששים מפני 'מה יאמרו' הרבנים החרדים, ואלה נבעתים מפני 'מה יאמרו' רבני העדה החרדית, ואלה מתפחדים מקנאי נטורי קרתא, והקנאים מתייראים מ'מה יאמר' מנהיגם ר' עמרם בלוי – והוא, האמיץ שבאמיצים, שמעולם לא פחד להתעמת עם המשטרה הציונית, מתבהל מאוד מפני תוכחתה של גיטל, שתצרח לו ממרומי הגג, ברגע שיסכים להקל במשהו: "ר' עמרם, היזהר ממני! נעשית רפורמי, רחמנא ליצלן".

כאשר זו דרכה של שרשרת המזון בדרך העולה לבתי זופניק, וכולה מושתתת על ה'מה יאמרו', כי אז לא פלא, שכולם מתיישרים על-פי 'מה תאמר' מרת גיטל המשוגעת ממאה שערים.

הדברים אמורים ביחס להמלצות שהגיש השר לשעבר עו"ד משה נסים, בנו של הרב הראשי לשעבר יצחק נסים זצ"ל, והוא עצמו יהודי שומר מצוות, לפרימת הפלונטר של סוגיות הגיור. המלצותיו, הקובעות בין היתר כי המדינה תכיר רק בגיורים ממלכתיים שיבצעו בתי הדין לגיור, אשר יוקמו בידי רשות גיור חדשה שתוקם במשרד ראש הממשלה, הקפיצו את כולם: למן חלק מהרבנים החרד"לים, והרבנים הראשיים, ועד העסקנים החרדים, ואפילו את התנועות הלא-אורתודוקסיות. כולם התכנסו תחת מטריית אחדות נדירה, למיתקפה נגד המלצותיו של נסים.
וכשמכל הכיוונים תוקפים את ההמלצות שהונחו השבוע על שולחנו של ראש הממשלה, כי אז יש מקום להעריך, שמשה נסים צודק הפעם.

אבל גיטל המשוגעת לא תנוח ולא תשקוט. כולם מתיישרים וכולם מתאוננים וכולם זועקים 'אויי ויי' – ואימת גיטל מבתי זופניק עוברת לאורך השרשרת כולה.

יסודות הגיור

הצעתו של משה נסים מאזנת בין האינטרסים השונים של החוגים השונים בעם ישראל, תוך מתן העדפה ברורה לזרם האורתודוקסי. אבל האורתודוקסים אינם מוכנים לתת ולו גם דריסת רגל סמלית לרפורמים ולקונסרבטיבים בנושא הגיור, חרף היותם רוב מניינו ובניינו של עם ישראל בדורותינו; והלא-אורתודוקסים, הטוענים שהם הרוב, מתרעמים על ייצוגם הסמלי בלבד בהמלצות נסים.

קשה לחשוד במשה נסים שהוא חותר תחת יסודות הגיור האורתודוקסי, ושהוא "מחבל בטהרת כרם ישראל", כפי שמאשימה אותו התקשורת החרדית. איך אפשר להחשיד בהחדרת זמורת זר לכרם ישראל, את מי שאמר את הדברים שלהלן בעת הגשת ההמלצות לראש הממשלה, שכל יהודי אורתודוקסי היה חותם עליהם ללא עירעור?

נסים: "כל אומות העולם כולל האימפריות הגדולות, כולן נעלמו. ועם ישראל, למרות האינקוויזיציות והחורבן וכל מה שעבר בכל הדורות, לא רק שממשיך להתקיים, אלא שחזר לארצו... ההסבר הוא רק אחד: האיסור עלינו להינשא בנישואי תערובת. נישואי תערובת הם סם המוות לעם היהודי. לדאבון ליבנו אנו סובלים בדורות האחרונים ממצב שאני לא יכול להגדיר אותו אחרת, מאשר שואה רוחנית. בתפוצות ישראל שיעור ההתבוללות הוא מעל 70%. במקום לשמור על קיומו ולגדול, העם היהודי הולך וקטן, הולך וקטן. זה מה שעמד לנגד עיניי. השקעתי לא רק אלא גם לב ונשמה בכך שההתבוללות לדאבון ליבי חודרת גם למדינת ישראל".

האמת היא שהמלצתו של נסים היא סוג של פשרה. מצד אחד שוללת ההצעה את שליטת הרבנות הראשית (שעברה לשליטת החרדים) בהליכי הגיור הממלכתי, ומצד שני מבטיחה שהגיור בישראל ייעשה אך ורק על-פי דין תורה. מצד אחד, מבטלת ההצעה את מעמדם של הגיורים המפוקפקים בבתי הדין הפרטיים למיניהם, מימין ומשמאל, ובכך גם שוללת מהלא-אורתודוקסים את היכולת לעסוק בגיור כאן בישראל (אבל מכירה בגיורים של זרמים אלה בחו"ל, מבחינת חוק השבות). מצד אחד מופקע הגיור מידי 'דיינים' לא אורתודוקסים, אך מאידך ניתן להם ייצוג סמלי, בלתי משמעותי, ליד שולחן המינויים של דייני הגיורים, "כדי לתת להם תחושה שלא מחרימים אותם", דברי משה נסים.

המפתיע בהתנגדות החרד"לית והחרדית הוא, שהמלצות נסים מעניקות להם את כל תאוותם: לא בתי דין פרטיים, גיור רק על-פי דין תורה, והדיינים יהיו באמת דיינים מומחים. אז למה יצא הקצף? מפני ה'מה יאמרו' הקיצוניים שבקצה הרצף הדתי-חרדי-קנאי, עד לגג שבו יושבת מטרוניתא ושמה גיטל. כולם חוששים מכולם. ס'פאסט נישט (לא מתאים לנו – ביטוי אידישיסטי).

עצימת עיניים

וכך, מחמת רדיפה אחר הטוב ביותר, מאבדים גם את הסיכוי לטוב הסביר. אם לא יאומצו המלצות נסים, מתוך חשש ל'מה יאמרו' ורדיפה אחר חומרע'ס, נגיע לקולע'ס שלא שיערום אבותינו: 400 אלף העולים הלא יהודים ממדינות בריה"מ לשעבר, כולם מזרע ישראל, יברחו מבתי הדין המחמירים והלא-ידידותיים, וימשיכו להיטמע בתוכנו; ובנותיהם – ילידות הארץ, דוברות עברית, בוגרות צה"ל ועם מנטאליות ישראלית - יינשאו ליהודים. כך, מבלי שנרגיש, תגדל ההתבוללות בישראל. הדרך לגהינום, אומר המשל העממי, רצופה כוונות טובות.

רגע אחד לפני שזורקים לפח את המלצות נסים, ראוי להיזכר בביקורתו הנוקבת של רבי יוחנן, גדול אמוראי ארץ ישראל, כלפי שיטת החומרע'ס, עצימת עיניים מול המציאות הריאלית ותכתיביה, ושיטת ייקוב הדין את ההר: "ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, שרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו" (גיטין נ"ו ע"א). עד היום הזה סובל עם ישראל מאותה ענוותנות. בל נחזור עליה שוב, ובוודאי לא מאימת ה'מה יאמרו' ותוכחותיה של גיטל ממאה שערים.