כנסת לא נכבדה

המעשה הבעייתי שביצע ח"כ אילן ברושי בחברת הכנסת איילת נחמיאס -ורבין הוא חמור ביותר. בהתחשב בכך שמדובר בפרלמנט הישראלי של נבחרי העם, האמור לייצג נורמות מוסריות גבוהות וּלשמש דוגמה וּמופת לציבור כולו, צריך להשעות את ברושי מתפקידו. אחרת, מעשהו הנבזי מהווה אות קלון לא רק לעצמו, אלא לא פחות למפלגתו, אשר למרבה הבושה מתייצבת מאחוריו ותומכת בו וּבהמשך כהונתו הפרלמנטרית, ולכנסת כולה.

חברי מפלגתו של ברושי מהמחנה הציוני טוענים, שהנפגעת סלחה לו. סליחה, האם מדובר בפגיעה אישית בלבד? מה עִם הפגיעה המוסרית של ערכי הכנסת והחברה? זה רק מעיד על הרמה המוסרית הירודה בפועל של מפלגת העבודה והכנסת בכלל.

ברושי, האם לא למדת עדיין את הלקח מהנשיקה האסורה של ח"כ חיים רמון? ממרומי מגדל השן הפרלמנטרי האם לא נחשפת לקמפיין 'מי טו' שעלה לסדר היום הציבורי וכבש את הכותרות בארץ וּבעולם? האם כחבר כנסת אינך מכיר את תקנון מניעת הטרדה שהכנסת קבעה?

האומנם, המעשה המכוער זו מחווה חברתית בעיניך? אולי תלמד חצי דבר מהעיתונאי הבכיר, ארי שביט, שהתפטר בעקבות הטרדת אישה ולא חדל מלייסר את מצפונו על הפגיעה כל חייו?

מה המשותף לכרמלה בוחבוט, שרצחה את בעלה, עידו בסוק, שרצח את אביו ועוד ועוד, ולאחרונה יונתן היילו שרצח על-רקע הטרדה? כולם לא רק שלא נגזר עליהם מאסר עולם כדין רוצחים (ויש לזכור שרֶצח הוא רֶצח הוא רֶצח), אלא השתחררו שחרור מוקדם עד מוקדם מאוד (כרמלה, שלמרבה האבסורד ישבה בכלא דומני כשנתיים בלבד).

לא רק שיש כאן זילות גמורה בחיי אדם, וּמֶסר בלתי מרתיע לרוצחים. לא פחות מדוּבר במתן פרס על לקיחת החוק לידיים. גם אם הנרצח היה אלים, לשם כך קיימות רשויות האכיפה והחוק, המשטרה וּבתי המשפט, כמו גם רשויות הרווחה לפנות אליהן שיטפלו בכך (ונכון שעליהן לשפר את תפקודן). דווקא לאור ריבוי מקרי הרצח, והקלוּת הבלתי נסבלת שׁבָּהּ היד מונחת על ההדק, ראוי להחמיר בענישה ולהגביר את אלמנט ההרתעה. וּבכך למנוע את הרצח הבא, כמו גם את סימני האנרכיה. וּבא לציון גואל.

דומה שאת הימורי המונדיאל צריך לחלק לשנַיים: בעיות הימורים כלליות, ובעיות הימורים הספציפיות למונדיאל. ספציפית למונדיאל, כאילו לא די בניתוק המשפחתי ובעיות שלום בית שמשחק הכדורגל העולמי גורם, בגלל התמכרות הגברים למשחק, שנוספו על כך ההימורים הכספיים היומיים במשחק לגבי המדינות המנצחות.

השנה הם שברו שיאים חדשים בגלל גורם ההפתעה שהיה כה דומיננטי בו, כשמדינות שהיו אמורות לקטוף את גביע הניצחון, דוגמת ארגנטינה, גרמניה וּקרואטיה, נכשלו. וההרס הכלכלי והמשפחתי הוא אפוא כפול וּמכופל. ומלבד זאת הימורי המונדיאל עלולים לגרום להתמכרויות גם להימורים אחרים.

אולם גם בעיות ההימורים הכלליות אינן פוסחות על המשחק. בהימורים, כמו בהימורים, אתה יודע איך אתה נכנס, אבל לא איך אתה יוצא. ההימורים ממכרים באופן שהימור גורר הימור. לכן ההמלצה שתהמר בהתאם לאפשרויות הכספיות שלך אינה רלוונטית. כשאתה בפְנים, אתה כבר לא עוצר באדום, וגורר הפסד אחרי הפסד. ומה עוד שאם גרפת רווחים בהתחלה, אתה ממשיך כי אתה מכוּר לאשליית הרווח. לכן הֶחכם אינו נכנס להימורים כלל.

על המדינה לצמצם גם את ההימורים החוקיים, הגורמים לאובדן הכנסות ולא אחת לפירוק התא המשפחתי. לדעתי, יש בהחלט להגביל את הימורי הטוטו והלוטו. ובוודאי שיש ללחום מלחמת חורמה בהימורים הבלתי חוקיים הצצים כפטריות אחר הגשם. כך למשל, יש להטיל מס (נושא שכבר עלה לכותרות) על המטבעות הדיגיטליים, כך שיהיו שקופים לרשויות כמכשיר הימורים. עם כל הכבוד לשירותי הגמילה שמפעל הפיס מעמיד לרשות המתמכרים, האין זה מזכיר את חכמי חלם, שבמקום לתקן את הגשר הרעוע שגרם לפציעות העוברים ושבים בו, הם הקימו בית חולים לטיפול בפצועים. ומפעל הפיס כמשל.