לא משנה מי צדק - דני יתום שהאשים את יגאל עמיר ברצח "תקוות אוסלו", או אהוד ברק ושלמה בן עמי, שאמרו לאחר כישלון הפסגה בקמפ-דייוויד (ביולי 2000): "הסכם אוסלו מת". על דבר אחד אין מחלוקת: "הסכם השלום" שנרקם באוסלו נאסף אל עמיו, והמחנה הפוליטי שמכר אותו לציבור הישראלי, חטף מכות רצח מהבוחרים, עד שגסס.
56 מנדטים היו לסוכני אוסלו ב-92' - 44 - עבודה, 12 - מרצ. בבחירות שלאחר מות אוסלו קיבלו שתי המפלגות האלה יחד 25 מנדטים.
למעלה מ-1,000 הרוגים הנפיק לנו "הסכם השלום" שנחתם באוסלו. בצד השני, למעלה מ-3,000. כולם קבורים באדמה. אני מגדיר אותו כ"הסכם שלום" מפני שהחותמים עליו זכו ב"פרס נובל לשלום" והנטמנים הוגדרו "קורבנות שלום".
מנהיגים עושים המון טעויות. רק מעטות זוכות לכינוי "אסון היסטורי". הסכם אוסלו נטמע בתודעת הציבור כטעות היסטורית, ברמה של אסון לאומי. מבחינת הליכוד, זה היה נכס אלקטורלי ראשי.
עד שהגיע לשלטון אריאל שרון. למרות שהיתה לו אפשרות להעצים את הטעות של השמאל ולהקים קואליציה ימנית, הוא העדיף קואליציה דווקא עם סוכני אוסלו. בחושיו המיוחדים הבין שלמרות העובדה שהבוחר מתעב אותם, הם השולטים בתקשורת ולמנהיג "בעייתי" כמוהו אין יריבים יותר מסוכנים מכלבי השמירה. די לו בטראומה שחווה ב-82'.
ומה חשב על הסכם אוסלו ראש הממשלה אריאל שרון: קבלו ציטוט ממאמר שהוא עצמו כתב. שימו לב: "אין לקבל את הסכם אוסלו, זהו הסכם חמור. אם הליכוד יקבל את הסכם אוסלו - אין לו זכות קיום" (ידיעות אחרונות - 2.2.96).
זה האיש שרוצה היום את "אבי אוסלו" לידו. תחת הכותרת : "אוסלו יבוצע עד תום", אמר שמעון פרס ל-ynet: "תוכנית ההינתקות היא המשך של הסכם אוסלו". כששמעתי בטלוויזיה את ח"כ רוני בראון ("קדימה") אומר שפרס הוא נכס, פתאום ירד לי האסימון. לנגד עינינו מתחולל נס.
מי היה מאמין (דתיים אומרים: "נפלאות דרכי השם"): אחרי שעם ישראל חזה בקבורת הסכם אוסלו, ושמע את שלמה בן עמי ואהוד ברק מספידים אותו, דווקא אריאל שרון, "האיש מהמרפסת בכיכר ציון", הוציא מתוך הקבר את ההסכם הזה, וביצע בו החייאה. היינו כחולמים. "חזון העצם היבשה" של הנביא שרון, מתממש לנגד עינינו.
הסכם אוסלו קם לתחייה, ויש לו מספיק אנרגיות להפיח רוח במפרשי השמאל, ולסגור חשבונות ישנים עם הליכוד. המפלגה שתקפה את ההסכם, והזהירה את אזרחי ישראל מפניו, חשה היום את נחת זרועו. אחרי שקבר אלפי אנשים, נותר לו, להסכם הרצחני הזה, עוד משימה אחת בטרם יתפנה לסיבוב רצח חדש - לקבור את הליכוד.
12 מנדטים, זה מה שמנבאים הסקרים למפלגה שחזתה את הסכנות בהסכם אוסלו. זה המחיר (הזמני) שמשלמת המפלגה על הטעות בקבלת התפנית המדינית של מנהיגה המפא"יניק. עכשיו הליכוד נלחם על חייו הפוליטיים. (כמעט) בדיוק כפי שחזה הנביא שרון באותו מאמר, מ-96' כשכתב: "אם הליכוד יקבל את הסכם אוסלו, אין לו זכות קיום". שרון עשה בליכוד כמעשה אנס בנערה חרדית. אחרי שחילל את תומתה, השליך אותה לרחוב כשהיא מדממת ופגומה.
אין הרבה זמן. הליכוד חייב להשתקם במהירות. אלמלא הסכנה המתקרבת משלטון שמאל רדיקלי, הייתי אומר שהשלכת שרי הליכוד תאבי השררה לאופוזיציה בהחלט מגיעה להם. להבא ילמדו לקיים את מה שהתחייבו לבוחר. אם בגידת שרי הליכוד בבוחריהם היא החטא, הרי שהנביא שרון הוא העונש.
וקורבנות השלום? הם יצטרכו להמתין מתחת השיש, עד למימוש חזון העצמות היבשות, של נביא אחר...