התנצלות רפה של האוניברסיטה העברית בירושלים ושל המרצה ד"ר קרולה הילפריך לא השקיטו את הרוחות בקמפוס, שסערו בעקבות הערות פוגעות, שאמרה המרצה לחיילת, שהגיעה לשיעורהּ במדים. סטודנטים ומרצים הגיבו בזעם על ההערות הפוגעות, והיו מי שאף דרשו את פיטורי המרצה.
שנים למדתי באוניברסיטאות בארץ, ומעולם לא היססתי לבוא לקמפוס במדים כשהייתי בשירות מילואים פעיל. כמוני היו הרבה סטודנטים. בקמפוסים, שלמדתי בהם בארצות-הברית, היו הרבה סטודנטים, שלבשו מדים. מעולם לא הציקו ללובשי המדים בשל מדיהם. אדרבה, לא-אחת הם זכו להערכה בשל שירותם. כמרצה, לא היססתי לבוא במדים כשגויסתי למילואים, ואבוי היה למי שהעיר משהו שלילי על כך. אז מה השתבש באוניברסיטה העברית, שאני מבוגריה?
מרצה אחראי/ת למתרחש בכתתו/ה - לא רק מבחינה לימודית. אם חיילת הועלבה בכתה (וכנראה, זה היה יותר מאשר עלבון...), היה על המרצה להפסיק את השערורייה, ולהעיר לסטודנטית המעליבה. זה לא נעשה, וכדי ביזיון וקצף הוסיפה ד"ר הילפריך גחלים למדורה.
נראה, שהמרצה הבינה (בטעות?), שהיא רשאית לפגוע בסטודנטית כיוון שהיא חיילת. ד"ר הילפריך הגיעה למסקנתה עקב האווירה הפוליטית הקשה, ששוררת באוניברסיטה העברית. יש מי שמגדירים את הרוח השוררת באוניברסיטה העברית ובקמפוס בהר הצופים (שבו נמצאות הפקולטות למדעי הרוח, למדעי החברה ולמשפטים), כ'ביקורתית'. בשיחדש של האקדמיה משמעותו של התואר - פוסט-מרקסיסטית. כלומר, עוינת ללאומיות - ובעיקר, ללאומיות היהודית.
תגובה נמרצת
אווירה זו מאפשרת לימודים חד-צדדיים של סוגיות חברתיות, כמובן, רק מזווית ראייה פוסט-מרקסיסטית התעלמות מכל גישה אחרת. זו אינה רק נחלתה של האוניברסיטה העברית, אלא רעה שמכה בכל האוניברסיטאות ובכל המכללות במדינה. למעשה, אם סטודנט, שעמדותיו ימניות, רצה להצליח בלימודים, עליו להתחפש לשמאלני. אם חס וחלילה יביע את דעותיו - נכונה לו הפתעה מרה. זה חל גם על מרצים, שנאלצים להתקרנף, כדי לשרוד במערכת ההשכלה הגבוהה.
נפתלי בנט - שר החינוך, שבתוקף תפקידו גם יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), עסוק כעת בהרצת מפלגתו החדשה לבחירות לכנסת. איני מניח, שיתפנה לדון בשערורייה. לכן, צריכים הסטודנטים להביע את מחאתם, ולא להסתפק במכתב הפושר של הנהלת האוניברסיטה העברית. אחד הרעיונות היצירתיים ביותר הוא הופעה מאסיבית של סטודנטים במדים לשיעורים - ובעיקר, לשיעוריה של ד"ר הילפריך.
דבריה של המרצה החצופה משתלבים עם הרבה צעדים שנקטה הנהלת האוניברסיטה העברית, שמטרתם עיקור האוניברסיטה מסממנים יהודיים וישראלים (וביניהם - הרעיון לעבור ללמד באנגלית את התארים המתקדמים). רק תגובה נמרצת וקשה של הסטודנטים תוכל לבלום את הרוח הרעה באוניברסיטה העברית.