לפני 15 שנה התחלתי את שרותי הציבורי כיו"ר דירקטוריון חברת החשמל. היו שתי סיבות לעזיבתי את העיתונות וכניסתי לשליחותי הציבורית. האחת היא שיש לי יכולת לתרום לציבור. השנייה, שידעתי שאני רוצה לתרום לציבור. לכן היה עלי לקחת אחריות.
מאז עברו שנים לא מעטות. צברתי ניסיון רב כמחוקק וכשר, אך נדמה שחזרתי בדיוק לאותו הצומת. בשעה ששמעתי על פרישתו של רה"מ מתנועת הליכוד, שוב הנחו אותי שני העקרונות הללו: היכולת שלי כתוצאה מניסיוני הרב במשרדי החוץ, האוצר והביטחון, והידיעה שאני רוצה לתרום. החלטתי לקחת אחריות.
כאשר נבחרתי להיות חבר בכנסת ישראל, הצעת החוק הראשונה שלי הייתה פתיחת שערי האוניברסיטאות, כך שכל אחת ואחד, ללא קשר למעמד ויכולת השקעה כספית, יוכלו להיכנס לאוניברסיטה. הצעתי אותה מסיבה אחת: כבר אז הייתה לי מטרה ברורה - צימצום פערים חברתיים. הבנתי דבר מאוד פשוט: צמצום פערים בהשכלה שווה לצמצום פערים בהכנסה וכך מצמצמים פערים חברתיים.
כמי שלמד 10 שנים מחייו באוניברסיטה אני יכול להגיד בצורה הפשוטה ביותר: לולא הייתי מתחיל ללמוד באוניברסיטה, לא הייתי כאן היום. אני חוויתי על בשרי את השוויון שיכולה השכלה גבוהה ליצור בין כל אדם ואדם, בין אם מבאר שבע, מדימונה או מתל אביב. הצעת החוק שלי גרמה ישירות לפתיחתם של מרכזי השכלה גבוהה חדשים שלא היו עד אז בארץ, המכללות. אין ספק שהמכללות מביאות אותנו צעד נוסף וחשוב מאוד לכיוון השוויון המיוחל. אנו עדים לכך שגם מערכת חינוך החובה לוקה בבעיות משלה, ואין לי ספק שיש לבחון בעתיד הקרוב את השפעת הרפורמות האחרונות, בין אם לטובה או שמא דרוש בהן תיקון. בכל מקרה, אמשיך לשאת את הדגל החברתי שתמיד היה הדבר הראשון שהנפתי בכל משרד בממשלה שאליו נכנסתי.
אני ניצב כאן כי מישהו צריך להחליף דיסקט. עברי במשרד הביטחון ושנותיי הרבות בקבינט הביטחוני נתנו לי את הכלים להתמודד מול בעיותינו הצבאיות, אך האמירה שקיימת רק ישראל ביטחונית, הולכת להשתנות ואיתה סדרי העדיפויות. מחשיבה צבאית טהורה, לעבר חשיבה שהיא גם ביטחונית, אך בעיקר אזרחית. צריך לקצר את השירות הצבאי לשנתיים וחצי ולייעל את הצבא, כך שלא יהיו שלל התפקידים הכפולים שיש היום. יהיה מעבר מתקציב בלתי מוגבל לביטחון אל טיפול בבעיה חמורה שניצבת בפנינו - תאונות הדרכים. חלוקה שווה כך שתקציבים ביטחוניים יעברו למשרדי הרווחה, הבריאות והחינוך.
אני מאמין בכלכלה חופשית כי כך מעודדים צמיחה. אך אסור לשכוח את היסוד הבסיסי של כל כלכלה - מעמד הביניים. בשרותי כשר אוצר עשיתי דבר שנחשב עד אז כבלתי ניתן לעשייה, הטלתי את המס על הבורסה ושוק ההון. המס על הבורסה צפוי להניב בשנת 2006 כשלושה מיליארד שקלים לקופת המדינה. שלושה מיליארד שקלים ישירות מהשכבה הכלכלית העליונה שניתן לחלק בחזרה לכל השכבות באוכלוסיה. כי כלכלה חופשית אינה אומרת קפיטליזם טהור, כפי שאומרים אנשים מסוימים, והיא אינה אומרת נתינה ללא רסן מה שיביא לקריסת המשק כולו. כלכלה חופשית אומרת שאפשר לשלב בין שני הדברים, גם לקיחת אחריות על צמיחתה של המדינה וגם אי הפקרתם של אלו הנזקקים לשוויון ונקודת פתיחה טובה יותר.
כשנכנסתי למשרד החוץ אמרתי שאפעל לשיפור הקשרים עם אירופה ולפיתוח קשרים עם העולם הערבי. באירופה ישנו שיפור עצום. בעולם הערבי יש שתי מדינות שמעמדן נותן להן את החשיבות העליונה מבחינתנו. האחת מצרים והשנייה מרוקו. טענו שאין כל דרך לשפר את הקשרים עם מדינות ערב מבלי לעשות קודם לכן, שלום עם הפלשתינים. כאשר כל גורם ישראלי רשמי היה נכנס למקום שבו נכחו מנהיגים ערביים מלבד אלו איתן יש לנו שלום, הם היו עוזבים מייד. אני לא אפרט על הידוק קשרינו עם מצרים ויצירת קשרים הדוקים, הרבה לפני היציאה מעזה, עם מדינות רבות בעולם הערבי ביניהן מרוקו, רק אתאר פגישה שבה נכחתי לפני מספר שבועות במהלך ביקורי בתוניס. ישבתי בארמון התוניסאי כשמסביבי יושבים נשיא תוניס, נשיא לבנון, נשיא סודן, ראש ממשלת מאוריטניה, ראש ממשלת קטר ראש ממשלת בחריין, מלך נפאל ויו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן. לפני שלוש שנים בכניסתי למשרד החוץ, לדבר כזה קראו 'חזון אחרית הימים' ביחסי ישראל ומדינות ערב. אך גם להחלטה פה אחד של האו"ם על יום בינלאומי לזכר השואה ולמינויי שגריר ישראל באו"ם לסגן עצרת האו"ם, היו קוראים 'חזון אחרית הימים'. קידמתי את ישראל ששתי בעיותיה הגדולות במישור הבינלאומי היו בעולם הערבי ובאומות המאוחדות, לפורחת בשני אזורים אלו.
מראשית דרכי הציבורית פעלתי בתנועת הליכוד. הליכוד היה מאז ומעולם "המפלגה של העם" וכך הוא צריך להישאר גם בעתיד. אני רואה ביעד זה, יעד חשוב מאין כמוהו, גם ברגעי תהילה וניצחון ולא פחות מכך, בעיתות משבר. החיבור של הליכוד לאנשי השכונות והאוזן הקשבת למצוקה, לא נוצרו כתוצאה מאדם אחד או מנישה חולפת. החיבור של הליכוד לעם היה כאן לפני תקופתנו ויהיה גם אחרי, מסיבה אחת: הליכוד הוא העם הפשוט, ערי הפיתוח ושכבות הביניים. כל אלה הם הליכוד ולכן אין אדם או גורם שיכול במחי יד לבטל את הבסיס העצום והשורשי של המפלגה הזו.
הבית שלנו צריך סדר. הדרך שלנו צריכה שיקום ורענון, התנועה שלנו צריכה מנהיג בעל שורשים בליכוד ויכולת ליצור את ישראל החדשה, האזרחית-ביטחונית ולא ההיפך. אני יודע איך להחזיר את העם אל הליכוד ואת הליכוד אל העם. אני יודע כיצד להנהיג את ישראל בשדה הקרב המדיני, הביטחוני והכלכלי. החלטתי לקחת אחריות.
בואו הצטרפו אלי כדי לעשות את ישראל למדינה טובה יותר.
