שלום לכולם.
הרשו לי לחלוק איתכם ארבע מילים מאוד משמעותיות שקראנו אתמול בפרשת השבוע, ושנחרתו בליבי משחר נעורי:
"את האלוקים אני ירא".
אומר לפתע השליט המצרי הכל יכול לאחים המופתעים. הם עדיין לא יודעים שמדובר באחיהם יוסף. הם רועדים מפחד, מה יהיה? יוסף עוד לא מגלה להם מי הוא, אבל דבר אחד בסיסי הוא כן אומר להם. אני לא סתם איזה פוליטיקאי רגיל שאין לו אלוקים. אתם יכולים להירגע, אתם בידיים טובות, יש לי אלוקים: "את האלוקים אני ירא".
רבותי!
זהו סוג ההנהגה שמדינת ישראל זקוקה לו. מנהיגות שיש לה אלוקים. ואני מודיע לכם שכל עוד הדבר תלוי בי, אמשיך ואתמודד על הנהגת המחנה הלאומי כדי ליצור למדינת ישראל מנהיגות שכזו. את האלוקים אני ירא ואני מקווה שלא את אף אחד אחר. כל הדיבורים כאילו התכופפתי בפני איזהו שהוא לחץ או עסקה הם דיבורי הבל.
אני עושה אך ורק מה שלפי דעתי מקדם את המטרה שהיא מנהיגות יהודית לישראל. התמודדתי לראשות הליכוד למרות כל הלחצים וכנגד כל הסיכויים. אמשיך כל העת לבנות את האלטרנטיבה המאמינה ואתמודד בכל הזדמנות על הנהגת התנועה.
אבל הנושא שעומד על הפרק עכשיו אינו ראשות התנועה אלא חברות בכנסת מטעמה. אין זה סוד שבעניין זה אני הרבה פחות נחרץ. דיונים רבים קיימתי עם חברי בשנים האחרונות, בהם טענתי כי תהיה זו טעות מצידי להיכנס בשלב מוקדם מדי לכנסת. הריבון בישראל אינו העם ונבחריו אלא הבג"צ ומערכות בלתי נבחרות אחרות הנשענות עליו. הריבון האמיתי כבר ידאג לכך, שאם הצבעת שמאל, תקבל שמאל - ואם הצבעת ימין תקבל עוד יותר שמאל.
אינני מחפש כסא בכנסת ונאומים חוצבי להבות, אלא שינוי כיוון מהותי. אני חושש מאוד שבהיותי בכנסת אעבור את התהליך שעברו כל מפלגות הימין והדתיים, אהפוך למעשה לחלק מן הבעיה, אתן את המסווה הדמוקרטי כביכול לרודנות הישראלית ה"נאורה".
אני רוצה להיכנס לכנסת כראש מפלגת השלטון הלאומית, עם לגיטימציה ציבורית רחבה לשינוי כיוון אמיתי. אני רוצה להחזיר לעם את הריבונות שנשדדה ממנו, להחזיר לרוב היהודי בישראל - את המדינה שלו. חברי חשבו אחרת, וסוכם שארשם כמועמד, ולאחר הבחירות לראשות הליכוד, נקבל את ההחלטה הסופית.
בבחירות לראשות הליכוד השגנו הישג נאה. קיבלתי כשליש מן הקולות שקיבל היו"ר הנבחר. מיד בירכתיו מעל כל במה וציפיתי שהחל מאותו רגע יאוחדו כל הכוחות מול המפלגות היריבות. לתדהמתי מה שהתחולל בשבועיים שחלפו מאז היה ההיפך הגמור. שבועיים ימים בוזבזו לריק על מאבק חסר פשר. כינוסי מרכז חסרי תוחלת, דחיית הבחירות לרשימה לכנסת, כל זה כשלכולם ברורה הסיבה - ניסיון לחיסול אישי שלי.
למעשה הניסיון לחסל אותי בליכוד, סגר בפני את האפשרות שלא להתמודד, שכן אם איני ראוי להתמודד לכנסת, גם איני ראוי להתמודד על מה שבאמת חשוב בעיני - כלומר על הנהגת התנועה.
לשמחתי הבהיר יו"ר התנועה למי בדיוק הוא מתכוון. הוא מתכוון לגורמים פליליים ולא לסגירת חשבונות עם יריבים אידאולוגיים. אולם לא בכך תלויה החלטתי!
אני ממתין להחלטתו של השופט צבי כהן - שלא דבק בי קלון. מיד לאחר שזו תתקבל, אני מתכוון להסיר את שמי מרשימת המתמודדים על מקום ברשימת הליכוד לכנסת הבאה. אינני מעוניין בהתכתשות אין סופית בתוך סיעה שאינה מסוגלת כרגע לשנות כוון באופן מהותי. התכתשות שכזו תפגע בליכוד. במקום זאת אוסיף לעשות נפשות לרעיונותי, משוחרר מלחצי הכנסת. אוסיף ואבנה את כוחי לקראת ההתמודדות הבאה על ראשות התנועה.
אני מקווה שצעד זה יעצור באחת את מחול השדים וציד המכשפות שהיינו עדים לו בשבועיים האחרונים. בכל השבועיים האחרונים שמרתי על שתיקה מוחלטת. היה לי הרבה מה לומר מול כל המתקפות, אך מתוך אחריות לתנועה העדפתי לשתוק. אני קורא לחברי בליכוד להפנות מעתה את כל האנרגיות מן היריבויות הפנימיות לניצחון בבחירות.
אני מבקש לסיים בנימה אישית. עצוב היה לראות כיצד קומץ מיורשי נרדפי הסיזון, ניצולי אלטלנה, ומוחרמי מפא"י ההיסטורית - מאמצים נגדי, בדיוק את אותן השיטות בהן נרדפו הוריהם. ביום בו מודיעים ראשי מערכת הביטחון על יכולתה הגרעינית של אירן, הכותרות הראשיות הן שנתניהו החליט לסלק את פייגלין. ניהלתי מערכת בחירות מכובדת. לא תקפתי איש והבאתי את רעיונותי לבחירה דמוקרטית. אינני חושב שדרישה לחינוך יהודי, היא דרישה קיצונית המצדיקה שנאה שכזו. אינני חושב שרצון לחזרה אל ערכי המשפחה מצדיק דמוניזציה אנטישמית בסגנון - "הפייגלינים".
מדינת ישראל נמצאת בקריסה. בכדי להצילה אנו זקוקים למנהיגות שיש לה אלוקים. זאת משימת חיי וכל ההשמצות וכל המתקפות לא יעצרו אותי מלמלא את תפקידי בהקמת מנהיגות שכזו, למדינת ישראל.
