המערכה לסילוק בנימין נתניהו מכהונת ראש הממשלה, לא נעצרה. 11 שופטי בית המשפט העליון, ובראשם הנשיאה אסתר חיות, אומנם לא יכלו לסכל רצון הבוחר - למרות העתירות המוזמנות - אך אין לראות בזאת סוף פסוק. היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מתחבל את הצעד הבא. הוא מכוון לצעד משפטי ממשי יותר: להחיל על נתניהו דין נבצרות, ככל שיתקדם משפטו לשלב ההוכחות, ו/או והיה ולא יראה מנוס מחקירה חדשה נגד נתניהו. הבעיה הגדולה של נתניהו: הסמכות החוקית לקבוע נבצרות נתונה ליועמ"ש. ולו בלבד. הסיכוי שבית המשפט העליון יהפוך החלטה כזו, הינו אפסי.

נתניהו ער לכל זאת. גם רעייתו שרה נתניהו. על-כן בוחנים בבית ראש הממשלה, וברצינות יתרה, את הרעיון הבא: נתניהו יציג מועמדות לתפקיד נשיא המדינה כבר בחודש מאי 2021, שלושה חודשים בטרם סיום כהונתו של הנשיא ראובן ריבלין. אם ייבחר, יהיה מוגן למשך שבע שנים מפני הצקות מצד גופי החקירה.

סעיף 16 לחוק יסוד הממשלה קובע: "נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו", יחליפו ממלא מקומו ל-100 ימים לכל היותר. סעיף 20 קובע, שאם נבצר ממנו למלא את התפקיד "דרך קבע", תפוזר הממשלה ביום ה-101. החוק החדש שהוחל מכוח ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, קובע שאם נבצר מראש הממשלה לכהן בתקופה של 180 הימים הראשונים לכינונה של הממשלה (6 חודשים), הולכים לבחירות; ואם נבצר ממנו לכהן לאחר מכן ובמשך 12 חודשים, ייכנס במקומו מחליפו ח"כ בני גנץ. מנדלבליט מכוון לתקופה זו - אכיפת נבצרות על נתניהו לאחר תקופת החירום ובתקופה של 12 חודשים שאינו מוגן, יחסית, לא מפילה אוטומטית את הממשלה ולא מביאה אוטומטית לפיזור הכנסת.

ההלכה הפסוקה - פס"ד בעתירה נגד אולמרט

מנדלבליט מסתמך על פסק הדין שניתן בעתירה שהגיש הח"מ בשנת 2008 (בג"ץ 6231/08 יואב יצחק נ' אהוד אולמרט ואח'), בדרישה להוציא את אהוד אולמרט לנבצרות. באותה עתירה דחה בג"ץ אומנם הוצאת אולמרט לנבצרות אך כפה עליו להתייצב לחקירה לפי דרישת היועמ"ש (מני מזוז). במקביל קיבל את העתירה בסוגיית הסמכות, וזה העיקר בענייננו - בג"ץ קבע כי היועמ"ש מוסמך לקבוע לאולמרט מועדי החקירות (אולמרט התחמק במשך חודשים, ועל-כן הוגשה העתירה), ואם זה לא ייעתר, יוכרז כמי שנבצר ממנו לכהן בתפקיד ראש הממשלה. "ברי, כי ליועץ המשפטי לממשלה הכוח והסמכות גם בנושא מועדי החקירה", פסק בג"ץ, והזהיר את אולמרט: "על ראש הממשלה לשתף פעולה עם גורמי החקירה ולפעול כמתחייב בנסיבות המורכבות".

פסק הדין עסק בהרחבה בסוגיית החוק המסדיר נבצרות, וקבע, כי למרות שהוראת החוק אינה קובעת באילו נסיבות ייחשב ראש הממשלה כמי שנבצר ממנו זמנית מלמלא את תפקידו וכן מי מוסמך לכריז על נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה, "הרי שמוכנים אנו להניח, כי צודק היועץ בטענתו לפיה ההוראה אינה מוגבלת אך לנבצרות זמנית מטעמי בריאות אלא עשויה היא לחול במגוון נסיבות, ביניהן קיומן של חקירות פליליות נגד ראש הממשלה". השופטים קבעו עוד, כי "מבלי להכריע בדבר... בנסיבות המתאימות מוסמך היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות זמנית של ראש הממשלה". הנסיבות המתאימות שעלולות לחייב, לגבי דידו של מנדלבליט, הן: שלב ההוכחות במשפטו של נתניהו - שיחייבו להקדיש שעות מרובות כמעט מדי יום לשם ההגנה במשפטו ובהכנות לחקירת עדי התביעה הרבים (יותר מ-300 עדים רק מטעם ההגנה).

התכנות סבירה לעצירת המשפט

כאמור, נתניהו ער לכל זאת. קל וחומר נוכח העתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בבקשה להחיל עליו דין נבצרות; ומחמת תשובת היועמ"ש מנדלבליט, שהדגיש בתשובתו כי "בשלב זה" אין מקום לקבוע נבצרות. בית המשפט העליון קיבל את עמדת היועמ"ש בסוגיה זו, והותירה את הדלת פתוחה להגשת עתירות בנושא בעתיד הקרוב. הדרך המסתמנת מצד נתניהו לעצור את מה שנראה בעיניו כאישומים מופרכים שהוגשו במסגרת כתב אישום נגדו - נתניהו צודק לגבי אפסות חלק ניכר מהאישומים - היא להתמודד על תפקיד נשיא המדינה. על-פי החוק, לא ניתן לקיים משפט פלילי ו/או אזרחי נגד נשיא המדינה. ובמילים פשוטות: נתניהו יוכל ליהנות מחסינות למשך שנים רבות, ובפועל להביא בטווח הרחוק יותר לבטלות משפטו.

הנשיא ריבלין מסיים ביום 28.07.21 את תפקידו אחרי שבע שנות כהונה. עד אז יוכל לנתניהו למצות את טיפולו בעסקת המאה של טראמפ, כולל סיפוח. נתניהו יוכל להתמודד מתוך עמדת כוח, כשמשבר הקורונה מאחוריו. ואם יזכה, הוא יוכל לכהן במשך שבע שנים בתפקיד נשיא המדינה, בשקט ובשלווה יחסית, בלא הפרעה מצד היועץ המשפטי לממשלה ו/או בית המשפט העליון. כשיסיים תפקידו, לא יהא טעם בחידוש משפטו.

נתניהו יוכל לקבל תמיכה גם מחברי כנסת סוררים מגוש הימין - אפילו נפתלי בנט עשוי להצביע עבורו, ובלבד שיעזוב את הליכוד, וגם מצד כחול לבן ובראשה בני גנץ, שיוכל להיכנס לתפקיד ראש הממשלה מוקדם יותר כפי שמאפשר ההסכם הקואליציוני שעוגן בחוק חדש המכשיר ראש ממשלה חילופי. ההיתכנות לכיבוש תפקיד נשיא המדינה גדולה יחסית, גם נוכח המתרחש במפלגת יש עתיד ובישראל ביתנו. יאיר לפיד ואביגדור ליברמן יהיו מוכנים לשלם לא מעט תמורת הסתלקותו של נתניהו מהכנסת והממשלה. שכן, מיד לאחר מכן יוכלו לחבור לגוש הימין, לפעול לסילוקו של בני גנץ בדרך של ביטול חוק הרוטציה, וו/או להביא לפיזור הכנסת ולבחירות חדשות. בכל מקרה - אם אכן יתמודד ולא יזכה בנשיאות - יוכל להמשיך בדרכו. בתפקידו כראש ממשלה הוא יוכל להמשיך ולהגן על עצמו; וגם לנהל מאבק קשה נגד יריביו, ובראשם מנדלבליט.