בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
היכן האישורים לחקירת נתניהו
|
גם אם הפרקליטות תטען שלכל היותר נפל פגם פרוצדורלי במתן אישוריו של מנדלבליט לחקירות נגד ראש הממשלה, עדיין מצטיירת תמונה מטרידה ולפיה הפרקליטות חושבת שהיא מעל החוק
|
ההסכמה צריכה להיות בכתב [צילום: גדעון שרון, לע"מ]
|
|
|
|
|
סדרי הדין בנוגע לפתיחה בחקירת משטרה כנגד ראש ממשלה מכהן מוסדרים בחוק יסוד הממשלה, הקובע: "לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". בפועל, מהדיווחים על-אודות התנהלות הפרקליטות סביב עניין אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד בנימין נתניהו, אנו למדים, כי בתחילה הפרקליטות טענה שאין צורך באישור בכתב מצידו של היועץ המשפטי. בהמשך, תוך רצון לבצע מקצה שיפורים, היא הגישה מזכר מטעמו של מנדלבליט תוך אזכור רטרואקטיבי להסכמתו המקורית - הגם שלא נעשתה כנדרש וכמצופה. הטיעון הראשון שלה הוא, שלא נדרשת הסכמה בכתב דווקא וזו יכולה להינתן בעל-פה או תוך כדי דיון מהותי בעניין ובמסגרת תכתובות והנחיות פנימיות. בתגובה לכך ניתן להפנות לנושא מקביל רעיונית מבחינת חשיבותו - הפרק בחוק העונשין אשר עוסק בעבירות הקשורות בביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים. פרק זה קובע, כי הגשת כתב אישום בעבירות אלו מחייבת הסכמה בכתב של היועץ המשפטי. הנה כי כן, בנושאים חשובים ונכבדים נדרש, כי הגורם הבכיר ביותר יהיה זה שמחליט דה-פקטו ודה-יורה, מבלי להקל ראש באף אחד מבין השניים. היעלה על הדעת לחשוב ברצינות, כי הסכמת היועץ המשפטי הנדרשת במסגרת חוק יסוד (להבדיל מחוק רגיל) בגין נושא כה מהותי - פתיחה בחקירת משטרה כנגד ראש ממשלה מכהן - אינה צריכה להיעשות בכתב? טיעון הפרקליטות בהקשר זה חותר תחת אושיות המשפט המינהלי, הפלילי והחוקתי. ואילו מקצה השיפורים באמצעות מזכר היועץ המשפטי, מהווה בראשית הודיה במחדלו כאשר לא הקפיד על הוראות החוק בעניין. לא ניתן לקבל מצב לפיו הגורם אשר נדרש להורות על פתיחה בחקירה, יעשה זאת אגב שיחה במסגרת דיונים פנימיים עם הגורמים הרלוונטיים. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אינו סתם תפקיד. המדובר בראש התביעה הכללית, במי שמהווה הגורם הבכיר ביותר אשר מופקד על קיום הוראות החוק, מנחה תובעים וקובע מדיניות מהותית ודיונית ועוד. אין המדובר בעוד החלטה במסגרת עבודתו, אלא בהחלטה כבדת משקל, עמוקה ויסודית אשר יוצרת כלפיו מעין ניגוד עניינים מובנה, מחד בכל הכרוך לתפקידו ויחסיו עם הממשלה ומי שעומד בראשה, ומאידך בכל הקשור לשמירה על שלטון החוק. במסגרת זאת, הוא נדרש להתבודד לאחר שמיעת כל שנחוץ, להפעיל ביקורת וחשיבה עצמאית ולאחריה להחליט בהחלטה מנומקת וכתובה תוך מתן הנחיות ברורות בעניין. בעניינו נראה לכאורה, שהדברים לא נעשו בדרך המלך ובהתאם לדין. השאלה המשמעותית יותר היא האם השופטים יראו בכך פגם היורד לשורשו של עניין. נראה, כי החלטת הרכב לדרוש מן הפרקליטות לנפק אישור אותנטי לדברים מרמזת, שיש לדברים משקל ואולם לא בעוצמה הנטענת. הפרקליטות כבר הכינה את קו הגנתה, ולפיו המדובר בפגם פרוצדורלי אשר לא פגע במהות העניין, קרי: נערכו דיונים מעמיקים ויסודיים, ובמהלכם מנדלבליט אישר לבצע את הדברים לאחר בחינה ודרישה כמתחייב. ייתכן שצוות ההגנה ינסה להעמיק בעניין תוך שקילת האפשרות לפנות לבג"ץ בעניין, ולו לצורך התודעה הציבורית (בחירות) ובכדי להרוויח זמן. זאת ועוד: ייתכן שלדברים יהיה מקום במסגרת הטענות לפגיעה בזכות להליך הוגן ועוד. ועדיין, החלק העצוב ואשר נוגע לכל אזרח (מימין, ממרכז ומשמאל) הוא כי התנהלות שכזו מלמדת, כי מערכת אכיפת החוק מרגישה שהיא נמצאת מעל החוק.
|
|
הכותב מייצג בתחומי הפלילים והצווארון הלבן.
|
|
תאריך:
|
07/01/2021
|
|
|
עודכן:
|
07/01/2021
|
|
עו"ד עופר רשו
|
+גישה מקלה בחומרי החקירה בתיק נתניהו
|
22:54 07/01/21 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
אומר בדיון בערעורי ההגנה בנושא קבלת מסמכים מהתביעה: האם לא עדיף ללכת בדרך של שקיפות רבה יותר? גם אם יותר מסמכים יאריכו את ההליך, "זה יכול להיות נכון לנהוג ככה" ▪ התביעה: זו הגישה שלנו, אבל עלינו לאזן גם אינטרסים אחרים
|
|
אלרון. להוריד את סף החשדנות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
גרנות. הוויכוח הוא על שולי השוליים
|
|
|
|
+בתי המשפט יפעלו בדומה לפגרה
|
16:28 07/01/21 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
גנץ התנה את הסגר בכך שהדיונים בתיק נתניהו לא יידחו - אך קני המידה שנקבעו יאפשרו לארבעת הנאשמים לבקש דחייה וקרוב לוודאי שבית המשפט ייענה לבקשה (מרזל. דחיות יזומות [צילום: ליאב פלד])
|
|
+חימי, ביבי
|
12:55 07/01/21 | דן מרגלית | לרשימה המלאה |
אין לעורכי הדין היתר לדבר אל נשיאת העליון אסתר חיות בלשון של אולטימטום (חימי. מותר לו)
|
|
+פרשנות העובדות ככלי מודיעיני ומשפטי
|
08:28 07/01/21 | רפאל בוכניק | לרשימה המלאה |
אינטרפרטציה היא גם פרקטיקה שיש לה אחיזה בניתוח יצירות מתחום הספרות והשירה ('למה התכוון המשורר'?...), ולא פחות מכך בעולם המשפט ▪ פרשנות החוק היא בבחינת חזיון נפרץ בהליכים משפטיים, ולפרקים תשחק לידיהם של פרקליטים הנחשבים לעילוי בתחום עיסוקם (מנדלבליט. מרחיק לכת [צילום: גדעון שרון, לע"מ])
|
|
היכן האישורים לחקירת נתניהו
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שאול א.
|
10/01/21 22:06
|
|
2
|
|
א.ל. רמת-גן
|
11/01/21 10:37
|
|
3
|
|
יהודה אלידע
|
16/01/21 18:52
|
|
פטירתו הפתאומית של תא"ל (מיל.) עמוס גלבוע, אחד מאושיות מחקר המודיעין, הפנתה זרקור אל מפעל חייו, הנחלת לקחי הכשל המודיעיני ערב מלחמת יום הכיפורים על היבטיו המתודולוגיים, לדורות של חוקרי המודיעין הצעירים. לא נחה דעתו של גלבוע מההצבעה של 'ועדת אגרנט', על הקונספציה המפורסמת, כ'אם כל חטאת' בהקשר להפתעה המודיעינית. הוא ביקש למקד תשומת לב לסימנים מעידים קריטיים, שהפרשנות האולטימטיבית לגביהם הייתה אמורה להוביל למסקנה אקסטרפולרית, בדבר כוונות התקפיות של צבא האויב.
|
|
|
סניגוריהם של ארבעת הנאשמים בתיקי האלפים, ובראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקשים לדחות את המועדים שנקבעו למתן המענה לכתב האישום. הבקשה הוגשה (יום ד', 6.1.21) לבית המשפט המחוזי בירושלים בידי סניגוריו של נתניהו, עוה"ד בועז בן-צור ועמית חדד. לוח הזמנים הנוכחי הוא מענה בכתב עד 11.1.21 ומענה פורמלי, בנוכחות הנאשמים, ב-13.1.21.
|
|
|
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, טוען, כי אישר מראש את פתיחת כל הבדיקות והחקירות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בכך מגיבה הפרקליטות (יום ג', 5.1.21) לבקשתו של נתניהו לביטול כתב האישום נגדו, הנסמכת על הטענה לפיה לא ניתן אישור מראש של היועץ המשפטי כפי שמחייב חוק יסוד הממשלה.
|
|
|
דרישותיו של בנימין נתניהו משאול אלוביץ לסיקור אוהד באתר וואלה בשנים 2016-2013 היו נרחבות והקיפו כמעט כל נושא - עולה מרשימת 315 האירועים המופיעה (יום א', 3.1.21) בכתב האישום המתוקן בתיק 4000.
|
|
|
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דרש וקיבל משאול אלוביץ ואיריס אלוביץ שוחד בדמות סיקור חיובי באתר וואלה וצנזורה עצמית של עורכי האתר ב-315 מקרים בין ינואר 2013 לבין דצמבר 2016. כך טוענת הפרקליטות, בכתב האישום המתוקן שהגישה (יום א', 3.1.21) לבית המשפט המחוזי בירושלים. כתב האישום כולל את פירוט האירועים על-פי סדר כרונולוגי.
|
|
|
|