הקלות הבלתי נסבלת של המינויים

עמרי שרון כבר "עלה על המוקד" ועונשו כבר נגזר עליו. אין ספק שהגילויים של ערוץ 10, מעבר לעובדה שהם מזעזעים בחשיפת הרמה המוסרית הנוגעים בדבר, שופכים אור על מערכת שלימה ומעוותת של שליטה מרכזית במינויים - עד התפקיד הנמוך ביותר בשירות הציבורי.

הכתבה הבוקר ב"מעריב" המפרטת את המינויים (לבטח אלו רק חלקם המזערי) מראה שבקלות בלתי מוסברת יכול מישהו מלמעלה להחליט שפלוני יתקבל לעבודה כמחסנאי ביחידה מסוימת - והדבר מבוצע. כיצד זה מתאפשר?

התשובה לכך היא פשוטה מאד - ונכתבה כבר פעמים רבות על-ידי כותב מאמר זה, אשר היה, בעברו, חלק מ"תת-מערכת" זו. במערכת הציבורית קיימת "רשת" מאורגנת להפליא המאפשרת ומקדמת את מינוי המקורבים ואת העדפתם במכרזים ובמשאבים ציבוריים רבים. רשת זו פרוסה על פני כל השירות הציבורי: מתחילה בשרים, במנכלי"ם, ביועצים והעוזרים הפוליטיים, ביושבי ראש דירקטוריונים של חברות ממשלתיות, בראשי ערים ועוזריהם, מנהלים בכירים וזוטרים אשר מונו על-ידי אותם אנשים ופרוסים בתפקיד מפתח בכל השירות הציבורי וגם פקידים מקצועיים אשר הבינו, כפי ששרה כבר אלה פיצ'רלד: "אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם".

רשת זו דואגת לכל המקורבים הללו. ביכולתה לשלוט ולהגיע לכל פינה בשירות הציבורי. אנו יודעים היטב כי מערכות וגופים שלמים במערכת הציבורית בנויים על "שכבות" של מינויים פוליטיים (ידועים החשיפות בנושא על רשות הדואר, שירות התעסוקה, ראשי מועצות ממונים, רשות שדות התעופה, חברת חשמל, בזק וכו' - אך תופעה זו קיימת, במידה פחותה, גם במשרדי הממשלה ורשויות מקומיות).

המינויים הפוליטיים מביאים מינויים פוליטיים שמביאים את מקורביהם גם לזכיות במכרזים ובשירותים שונים - וכך המערכת בעצם חולה ב"סרטן" המתפשט בכל גופה.

אין בכך כל חדש. עמרי שרון לא המציא את השיטה - אולי רק שכלל אותה. כל עוזר בכיר לשר מחזיק בכיס חולצתו רשימה של אנשים שצריך "לדאוג" להם - ובדר כלל הוא מצליח בכך. השרים מגלגלים את עיניהם השמיימה - אולם הם בעצמם העלימו עין, ואף עזרו, בקידום "מערכת" זו.

מינוי המקורבים והזכייה במכרזים, כך נראה לעיתים, הוא הנושא הסמוי שעומד במרכז האג'נדה של כל מפלגה בישראל. נראה כאילו הנושא המדיני-חברתי הוא רק כיסוי ליעד זה.

אולם מעבר להתנהלות של האנשים המעורבים בנושא, מבקר המדינה חייב לבדוק ביסודיות כיצד המערכת המקצועית פרוצה עד כדי כך שניתן בקלילות כה רבה להחדיר אנשים - בדרך כלל גם חסרי כישורים ורקע מתאים - עד לתפקיד האחרון בגופים ציבוריים. איפה נכשלה כאן נציבות שירות המדינה, רשות החברות הממשלתיות, השלטון המקומי? איפה הכשל המשפטי בחוקים המעגנים את מערכת המינויים? איפה כל אנשי המקצוע האחראים על המינויים והמכרזים בשירות הציבורי? איפה הכנסת שהעלימה עין מהנושא שנים כה רבות? איפה משרד ראש הממשלה שלו אחריות על הפעלת כל הסקטור הציבורי?

מבקר המדינה חייב לבדוק את כל המערך הזה. לא מספיקה הוועדה לבחינת המינויים הפוליטיים של היועץ המשפטי לממשלה, אשר ישבה על הנושא לא מזמן (ותוצאות ישיבותיה לא ברורות ולא ידועות) - נדרשת כאן "ועדת חקירה ממלכתית" אשר תבחן כיצד השתרשה מערכת זו, מי השחקנים הראשיים ומי אלו האחראים לכשל המערכתי הזה.

עניין העדפת מקורבים ובני משפחה במינויים ומכרזים אין בו רק כשל מוסרי - יש כאן אבדן משאבים בסדרי גודל שלא ניתנים לתיאור - וחלקם גם מכיסו של האזרח שבקושי גומר את החודש. לא פלא שאין מספיק תקציבים לרווחה ולפרויקטים ציבוריים חיוניים.