הנחות מוטעות בסקרי הבחירות

סקרי הבחירות של הימים האחרונים המתפרסמים בעיתונות מדווחים על כך כי אחוז הבוחרים שלא החליטו או "המתלבטים" הוא גבוה יחסית ועומד על 20% לערך. הסוקרים מנסים לפענח את הרגלי ההצבעה של מתלבטים אלו, בין השאר באמצעות שאלות נוספות, דפוסי הצבעה קודמים וכד'. חישובים אלו מניחים שמי שמודיע לסוקר שהוא יודע למי הוא מתכוון להצביע, אכן יודע בוודאות עבור מי הוא מתכוון להצביע.

הנחה זו היא מוטעית מהיסוד.

עבודה מחקרית שאני מבצע, בין השאר, עם פרופ' צ'רלס מנסקי באוניברסיטת נורט'ווסטרן בארצות הברית מלמדת כי כמו בהרבה החלטות של פרט או של משק בית, גם כאן שוררת אי וודאות רבה, ושאלה איכותית מהסוג של "עבור מי תצביע" אינה מסוגלת לחשוף את אי הוודאות האופפת את החלטת ההצבעה. זאת משום שגם אדם שמודיע לסוקר שהוא מתכוון להצביע עבור מפלגה מסוימת אינו חושב בוודאות שהוא יצביע עבור אותה מפלגה.

מחקרים שנערכו בארצות הברית מלמדים כי ישנו שוני מהותי בין תשובות איכותיות (לדוגמא: "אשתמש באמצעי מניעה", "כנראה אשתמש באמצעי מניעה") לבין תשובות כמותיות ("אשתמש בסיכוי של 80 אחוזים"). זאת ועוד, עדיף, לשאול שאלות כמותיות כי בצורה זו התשובות (וגם ההבדלים בין האנשים) הן מדויקות יותר. בהקשר של בחירות, עדיף לשאול את הנסקר מהו הסיכוי באחוזים שהוא יצביע בכלל (ולא רק "האם תצביע בוודאות" או "האם קיים סיכוי גבוה שתצביע"). ובאופן דומה, עדיף לשאול מהו הסיכוי שתצביע עבור מפלגה מסוימת.

קיימת שאלה האם אנשים המשתתפים בסקרים מסוגלים להבין ולהשיב על סיכויים ואחוזים? התשובה ממחקרים בחו"ל - וגם בארץ בקשר לפרויקט שונה לחלוטין שאנו מבצעים בשיתוף עם משרד התשתיות - מלמדת שכן.

כדי לבדוק את ההשפעה של אי וודאות בסקרי בחירות בארץ וההשפעה של שימוש בתשובות עם אחוזים, ערכנו סקר טלפוני בין כ-600 מרואיינים במחצית הראשונה של השבוע שעבר. בדומה לתוצאות שהתקבלו בסקרים אחרים, גם אנו מצאנו כי בתשובה לשאלה עבור מי תצביע, כ-82% יודעים להשיב, ו-18% השיבו שאינם יודעים ו/או מתלבטים. אולם כאשר אותם משיבים התבקשו לייחס סיכויים באחוזים להצבעתם ב-28 מרס למפלגות שונות (בין השאר, לזו שכבר השיבו שמתכוונים להצביע עבורה), התקבלה תמונה שונה לגמרי - רק 48% מהנשאלים יודעים בוודאות של 100% שיצביעו עבור רשימה כלשהי ורובם ככולם מייחסים סיכויים באחוזים למפלגות נוספות - בדרך כלל מפלגה אחת נוספת - ולפעמים אף מעניקים סיכויים שקולים לשתי המפלגות (50-50).

אם קיימת קבוצה כה גדולה של מתלבטים - מחצית המצביעים - נשאלת השאלה - בין מי הם מתלבטים? קבוצת המתלבטים הגדולה ביותר היא בין קדימה למפלגת העבודה. אחד מבין כל 8 בוחרים (וכרבע מהמתלבטים) מתלבט בין מפלגת העבודה לבין קדימה - וכמעט שליש ממתלבטי קדימה/עבודה ממש לא יכול להכריע ביניהן ומעניק סיכויים שקולים לשתיהן.

פחות מתלבטים בין הליכוד לבין קדימה. למעשה מספר המתלבטים בין הליכוד לבין קדימה אינו עולה על מספר המתלבטים בין העבודה לבין מר"צ הקטנה. המתלבטים בין הליכוד שוקלים כאלטרנטיבה את האיחוד הלאומי, ישראל ביתנו ואת ש"ס (וההיפך). מצביעי ש"ס חושבים גם על האיחוד הלאומי.

5% מהנסקרים מלבטים בין 3 מפלגות ובצירופים מעניינים - הנפוצה ביותר היא ההתלבטות קדימה-ליכוד -עבודה, ואחריה עבודה - מרצ - ומפלגה ערבית.

מבחינה סטטיסטית כדי להגיע לתחזית ראויה יש לשקלל לפי הסיכויים. כאשר אנו משקללים גם לפי הסיכויים שהנסקרים מייחסים למפלגות השונות וגם לפי הסיכוי באחוזים שיצביעו בכלל (תוך כדי תקנונים לשכבות אוכלוסיה שונות) מתקבלות התוצאות הבאות:

קדימה: 36
עבודה: 22
ליכוד: 18
איחוד הלאומי: 11-12
ש"ס: 8-9
ישראל ביתנו: 6
מר"צ: 6
אגודת ישראל: 5
רשימות ערביות: 7.

אולם, כפי שעולות מהתשובות, אחוז המתלבטים הוא גבוה מאוד - לפחות מחצית המצביעים. זהו המסר שעולה מכאן.