בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בתורה כתוב בפירוש שהתרכזות בחומר תוך התעלמות מהרוח סופה חורבן. אבל גם מי שעדיין אינם מקבלים את התורה כאמת מוחלטת, די להם להתבונן בתהליכים שעוברת המדינה בחודשים האחרונים, וליתר דיוק בשנים האחרונות, ולנסות להסביר מה קורה כאן
בעולם של תדמיות עם ישראל מתחלק בין שני מחנות עיקריים; אלה שעוסקים בגשמיות - בכלכלה, בקידום הטכנולוגיה והמדע, מול אלה שעסוקים ברוחניות ומוצגים כבטלנים מוחלטים בתחומי הגשם והחומר. הראשונים (נקרא להם 'המתקדמים') בונים ומטפחים את המדינה, את הצבא, את הכלכלה ומה שתוסיפו; האחרונים (נכנה אותם 'הבטלנים') עסוקים בספרים שלהם (או שכן או שלא) ולא תורמים דבר לחברה הכללית. אם רק היו מאפשרים לימודי ליבה אפשר היה אולי לשלב אותם בתחומי הגשם והחומר, לשתף אותם בפיתוח המערכות השונות של המדינה, אבל בינתיים הם לא נוטים לשתף פעולה. כאמור, אלה התדמיות והן מטופחות היטב בידי מומחים בתחום. אבל מעבר לתדמית שהיא בעצם מסכה שמאחוריה יכולה להסתתר אמת מפתיעה, כדאי לנסות לברר מהי אכן האמת. בימים אלו אנחנו חוגגים את חג הסוכות שמוגדר בתפילת החג כ'זמן שמחתנו'. בתורה הוא מכונה 'חג האסיף' (שמות לד): [כב] וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים; וְחַג, הָאָסִיף--תְּקוּפַת, הַשָּׁנָה. (דברים טז) [יג] חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים: בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ. כלומר ברובד הפשט זהו חג שמציין את סיום העונה החקלאית. היבול שעליו עמלו במהלך הקיץ נאסף כעת הביתה ועל כן מצווה התורה לשמוח ככתוב בהמשך: [יד] וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. [טו] שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַה' אֱלֹקֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה': כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ. הנה לנו שני ציוויים עוקבים על אותה שמחה של חג הסוכות, הציווי הראשון נובע משיתוף החלשים יחסית, עַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה בשמחה שלנו והציווי השני נובע מהמודעות כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, שההצלחה וההישגים שלי מקורם בברכת ה'. זה לא פשוט, כי הנטייה הטבעית היא לייחס את ההצלחה ליכולת המדהימה ולכשרון שלי. אלא שחשיבה כזאת כנראה לא תצמיח שמחה אמיתית, היא תזין את האגו ומן הסתם במקביל גם תזין את החרדות מפני כישלון. במלים אחרות, ברובד הפשט השמחה היא מהצלחה גשמית אבל את הרובד הגשמי צריכים לחבר לרוחניות כדי שיתקיים לאורך זמן. חיבור האורות עם הכלים ברובד פנימי יותר, היום הכי רוחני שלנו הוא יום הכפורים שבו אנחנו מתדמים למלאכים (ויקרא טז): [ל] כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ. זהו יום השיא בביטוי הרוחניות והקדושה בעם ישראל. אחרי שעברנו את כל החגים מפסח ושבועות דרך ראש השנה וימי התשובה, הגענו אל השיא ביום הכפורים ורק לאחריו אנחנו מוכנים לחגוג את חג הסוכות. ברובד זה סוכות הוא חג האסיף של כל המצוות שזכינו לקיים במהלך השנה שעברה והוא מהווה הכנה לקיום המצוות בשמחה בשנה הבאה. כי כאמור, השמחה נובעת מהקשר שלנו עם ה' יתברך, קשר שמתקיים רובו ככולו דווקא באמצעות מצוות גשמיות ודוקא כאלה שלא טבעי לי להקפיד לקיימן. כמו למשל לייחס את הצלחתי לישות עליונה ובכך להקטין את עצמי ואת יכולותיי. כנ"ל, זה לא פשוט וגם לא טבעי, אבל זו הדרך להתחבר אל הרוחניות. כי בקיום מצוות מעשיות, באמצעות שימוש בחומר לקיום מצוות, זוכים לחבר את החומר עם הרוח ואז מתעלה החומר ומתעלה האדם שמקיים את המצווה למדרגה רוחנית גבוהה יותר מזו שהיה בה קודם. ואמנם רוח בלי חומר זה לא כלום, זה אפס ואפילו מינוס. אפשר לחשוב הכי טוב בעולם, אבל בלי לעשות טוב - לא יצרתי חיבור אמיתי לרוחניות ולקדושה. בקבלה וחסידות זה נקרא 'אורות דתהו'. רק חיבור של שניהם, רוח עם חומר, משפר משהו בעולם. זה נקרא אורות בכלים. ומה על חומריות המנותקת מרוחניות? האם היא יכולה להתקיים לאורך זמן? בתורה כתוב בפירוש שהתרכזות בחומר תוך התעלמות מהרוח סופה חורבן. אבל גם מי שעדיין אינם מקבלים את התורה כאמת מוחלטת, די להם להתבונן בתהליכים שעוברת המדינה בחודשים האחרונים, וליתר דיוק בשנים האחרונות, ולנסות להסביר מה קורה כאן. לכל אירוע ולכל תופעה יש הסבר נקודתי שיכול להיות אפילו מספק, אבל ריבוי האירועים והתופעות מלמד על מגמה, על הליכה בנתיב חורבני, ועל כך אנחנו מתריעים כאן כבר כמה שנים. שורש הרע הוא בניתוק המכוון, בעיקר של הדור הצעיר, מהשורשים. לא לומדים תנ"ך ולפיכך לא מבינים מה אנחנו עושים כאן בארץ שאחרים טוענים שהיא שלהם. אבל כמו שכתבנו פה לא פעם מה שהובטחנו על-ידי נביאינו, בקרוב מאוד יקים לנו ה' את סוכת דוד הנופלת ובא לציון גואל.
|
תאריך:
|
24/09/2021
|
|
|
עודכן:
|
24/09/2021
|
|
נסים ישעיהו
|
+ענני כבוד או סוכות של ממש
|
10:25 24/09/21 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
מחלוקת בין שניים מגדולי התנאים על הסיבה שנצטווינו לשבת בסוכה, היא למעשה הסכמה על הדרך בה צריך לפעול האדם: לעשות את שבידיו במסגרת הטבע, ואז להתפלל לסיועו של בורא עולם ▪ זהו קו בסיסי של היהדות, הנכון בחיי הפרט ובחיי הציבור גם יחד - החל מן המאבק בקורונה וכלה בקיומה של המדינה
|
|
תפילה בכניסה לסוכה
|
|
|
|
|
הסיפור המקראי - מספר שמות דרך ספר ויקרא וספר במדבר עד הגיענו לספר האחרון בתורה, ספר דברים - קובע קביעה חד-משמעית, שלחג סוכות יש צד לאומי מובהק, בהיותו זכר לסוכות, בהן שהו בני ישראל בדרכם רבת השנים במדבר ממצרים לארץ כנען.
|
|
|
אחרי מספר עליות שהייתי בהן לחוצה בזמן ורצתי יותר משהלכתי, עליתי היום, ביום חופש, לשלוש עליות.- כיוונתי שעון מעורר לשעה 4:30, פקחתי עיניים, והזזתי את השעון ל5:15 בכוונה להמשיך לישון. בכל זאת, אתמול היה שבת, וכרגיל למוצ"ש, הלכתי לישון אחרי 1:00 לפנות בוקר. למי יש כוח לקום? בעיניים עצומות, תוך כדי ניסיון לחזור לישון, חישבתי שכל חמש דקות שינה נוספות עכשיו, יוסיפו לי בהמשך הבוקר עוד רבע שעה על הכביש בגלל הפקקים של הבוקר... קמתי, התארגנתי, ארגנתי בגדים לילדים, הכנתי צהריים (בבקשה בלי שאלות חכמות כמו: למה לא הכנת בלילה?).
|
|
|
לפני שלוש שנים לערך הקדשתי פוסט לנושא של העדר צל בתל אביב תחת הכותרת "תנו לשמש גב". המזרח, החממה של האנושות, במובן הרחב של המונח, התברך בשפע של שמש, והתושבים עשו מאמצים למנוע חשיפת יתר לקרניה. ככה הם בנו את החושות במדבר, הנותנות צל, ואוטמות חום, מבני הבוץ או החמר, או מאוחר יותר האבן שהגנה מפני קרני השמש הלוהטות. וככה מאהלי הבדואים במדבר שומרים יותר מפני קרינה מאשר רחובות תל אביב. אשר לעיר, הבאתי דוגמה מן העיר מודֶנָה בצפון איטליה. העיר הזאת הרשימה אותי בשל הרחובות המוצלים שלה. איטליה היא ארץ דרומית משופעת בשמש בקיץ, אבל רוב המדרכות שעליהם צעדנו בעיר הזאת היו מוצלות. הבתים היו בנויים כך שהחזית נשענה על עמודים, והתקרות, ביניהם מקומרות, הן שנתנו את הצל. במקומות אחרים אלה היו בצורת פרגולות.
|
|
|
מהי שיטת הסנדוויץ'? איך בוחרים איפה לבנות סוכה? איך עושים "ולא מן העשוי"? כל התשובות במדריך לבנית סוכה של הרבנות הצבאית הראשית שלפניכם!
|
|
|
כשאנחנו יוצאים מן הסוכה בתום ימי החג, אנחנו אומרים בתפילתנו בתחינה ובבקשה: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְי אֱלוֹהֵינוּ... כְּשֵׁם שֶׁיָּשַׁבְנוּ בְּסֻכָּה זוֹ, כֵּן נִזְכֶּה לְשָׁנָה הַבָּאָה לְיַשֵּׁב בְּסֻכַּת הַשָּׁלוֹם, שֶׁתִּפְרוֹשׁ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ...". הכמיהה לשלום מהדהדת בתפילה, בה אנחנו מביעים את כל מאוויינו ואת כמיהתנו לעתיד - עתיד של שלום. חג סוכות שלי הוא חג של אַהֲבַת הַשָּׁלוֹם, אותה אנחנו מבטאים ברטט וברגש בראש השנה.
|
|
|
|