השידוך בין קדימה לעבודה מקדש את כל האמצעים להשגת המטרה של הישיבה הנינוחה על הכורסאות המרופדות ליד שולחן הממשלה. לפיכך, על אזרחי ישראל לשלם בביטחונם לטובת הקמתה החפוזה של הקואליציה הנכספת, וזאת בטרם נקבע תג המחיר להצטרפותה של שס לאותה קואליציה.
מנטרה חדשה עולה לחלל האוויר הקרויה "שר ביטחון אזרחי", המלווה ברוח גבית של התקשורת המגויסת. המנטרה הישנה "אג'נדה חברתית" מתה - תחי המנטרה החדשה. וכדי להכשיר את השרץ, ולשטוף את מוחותינו המותשים, מעלים מתהום הנשייה שרי ביטחון אזרחיים דוגמת דוד בן-גוריון. אם המנהיג הדגול משכמו ומעלה, נקי הכפיים ובעל הסגולות התרומיות אהוד אולמרט, ראוי להיות ראש ממשלת ישראל כמו דוד בן-גוריון ומנחם בגין - אין כמו מנהיג ההסתדרות, עמיר פרץ, הראוי לשמש כשר ביטחון.
חבר הכנסת דני יתום, שלעג בזמנו לראש המפלגה שלו שאינו מבין דבר בביטחון ואוכל היום את כובעו, הסביר היום בגל"צ, ברוב צביעות וללא כל בושה, כי עמיר פרץ מתאים להיות שר ביטחון בדיוק כמו משה ארנס, שאותו הגדיר יתום כשר מוצלח ביותר שהטיב למלא את תפקידו למרות היותו אזרח. יתום שכח איך חברי מפלגתו בקרו בזמנו בשצף קצף את אותו משה ארנס.
לפיכך, אין להתפלא על יתום ושכמותו, המבינים תמיד מאוחר מדי מאיזה צד מרוחה הפרוסה שבה הם מתכוננים לנעוץ שיניים רעבות. לפי אותו הגיון עקום המכשיר מנהיג פועלים לשמש כשר ביטחון, ניתן למנות מחנך כשר אוצר, משפטן כשר חינוך, מורה כשר משפטים, דוגמת האבסורד הנלעג, כאשר מונה פרופסור שלמה בן עמי לשר לביטחון פנים במקום לשר החוץ. והתוצאה: שבבחירות הבאות יצביעו יותר אזרחים ברגליים במקום בקלפי, ואז הטרנד של הצעירים לא יהיה עוד הגמלאים אלא עלה ירוק.
