בסוף שבוע זה התבשרנו שסטף ורטהימר, איש הפלמ"ח והתעשיין, עשה זאת שוב. ורטהימר הוא איש החזון שהקים בגליל תעשיה לתפארת, למרות העיכובים הבירוקרטיים, שייסד את הפארקים התעשייתיים, תוך התגברות על הררי מכשולים, שפיתח מודעות לאומית לעבודה יצרנית, בשחייה מתמדת נגד הזרם.
נחוש ובוטח בעצמו מטיף סטף לערכי עבודה ויצירה זה שנות דור. הוא ניסה להגשים את אמונתו באמצעים פוליטיים, אך במהרה התאכזב ממערכת זו וחזר לעשייה היצרנית בתעשיה. בדרכו המיוחדת, הוא הבין שבמקום לדבר הוא יבצע והמעשים הם שיכתיבו את העתיד. כרגיל, הוא צדק גם הפעם.
נכון, גם אחרים במדינה מדברים על חשיבות העבודה, היצירה והיצוא. אולם, קיים הבדל אחד עקרוני בין מר ורטהימר וכל שאר הנביאים בשער. סטף עשה זאת. במו ידיו, במעלה ההר, כנגד כל הלועגים הוא הוכיח, בשלבים, שכל רעיונותיו בני השגה, שכל אמירותיו חצובות בסלע, באבני הגליל. גם בנו איתן, שפריו המשובח לא נפל הרחק מהעץ שאביו נטע, הוכיח שכאשר החינוך בבית אבא הוא נכון, הבנים אינם חייבים לקמול תחת העץ הנישא תחתיו צמחו, אלא להכות שורשים ולצמוח לכיוונים חדשים ועצמאיים.
כעת, לאחר שניווטו את ספינתם, תעשיות ישקר, בחריצות, פיקחות ונחישות והגיעו לפסגה העולמית של עולם התעשיה הם יכולים להישיר מבט ולבקש את התמורה. תמורה לאומית ולא אישית, אם כי בהיבטים מסוימים תמורה שתגשים את חזונה של משפחת ורטהימר.
מדינת ישראל חייבת למשפחת ורטהימר. חייבת מהרבה סיבות. החל מתרומתו של סטף להקמת המדינה בפעילותו בפלמ"ח, דרך היותו יזם ויוצר, הנפת דגל העבודה בייצור, העצמת התעשיה, חינוך למצוינות, חינוך חיילים במקצועות התעשיה, הקמת פארקים תעשייתיים, פיתוח הגליל, פיתוח הנגב ובעיקר השבת הכבוד האבוד לפועל העברי ולאנשי העבודה. מר ורטהימר הוכיח שבמדינת ישראל בעלי מקצוע, אנשי הבגדים הכחולים, יכולים להגיע רחוק אם יעבדו בחריצות, יתמידו ולעולם לא יוותרו על החזון.
כאזרח ישראלי גאה, אני מודה לך מר סטף ורטהימר.
אך, אין בזה די. גם המדינה צריכה להודות לך. נשאלת השאלה כיצד? נכון שהמדינה העניקה לך אותות וכיבודים, הרווחת אותם ביושר, אך לא די בכך. המדינה צריכה להודות לך במעשה ענק, כגודל התרומה שאתה הענקת לה.
כנסת ישראל צריכה להעביר את חוק סטף ורטהימר. בחוק זה יעוגן בפשטות המשפט הבא:
"כל ההכנסות ממסים בעקבות מכירת תשלובת ישקר יופקדו בקרן החינוך על שם משפחת ורטהימר לקידום החינוך המקצועי במדינת ישראל".
בהכנסות מהקרן תוקם, או תשוקם, בישראל רשת החינוך המקצועי הטובה בעולם. דורות חדשים של נערות ונערים ילמדו את מקצועות התעשיה ויהוו את השדרה המקצועית שעליה תתבסס התעשיה המודרנית של מדינת ישראל. כך נזכה בעתיד לעוד הרבה דיבידנדים מהשקעה בחינוך.
רק מעשה שכזה יוכיח לסטף שאכן המדינה ראויה לאדם כמותו.
אנו, אזרחי המדינה, נקבל שיעור באזרחות - יש גמול להצלחה. יש גמול למעשים טובים. יש גמול לחזון.
נבחרי העם, שזה מכבר בחרנו בכם. התחילו את דרכיכם החדשה בצעד הנכון, נצלו את התשורה שהעניק לנו סטף בדרך הנכונה ובהתאם לרוחו של אדם זה שהעניק לנו את הכבוד העצום, יותר מכל אדם אחר בעת החדשה.
מיליארד דולר, תמורת המס הצפויה מהעסקה של מכירת ישקר למר וורן באפט, הם בסיס מצוין לקרן החינוך למקצועות התעשיה על שם משפחת ורטהימר. מי ייתן ועוד רבים יתרמו להעצמת הקרן, תוך הבנה שאם תעשיה יצרנית כאן, מולדת כאן.
ולסיום, לפרופסור יולי תמיר, שרת החינוך, בהצלחה בדרכך החדשה. אנא, קחי על עצמך אתגר זה והוכיחי לכולנו שחינוך במדינת ישראל הוא בעדיפות ראשונה, עליונה.
