המילואים זה לא גבעת חלפון

לדבריו של קמל"ר, השיוניים במוטיבציה בקרב חיילי המילואים משקפים את המצב בחברה הישראלית בכללה, אך הוא מוסיף, כי חלק מהירידה במוטיבציה נגרם מאופן הטיפול באנשי המילואים. "במהלך חומת מגן, שהיתה השיא העליון, כולם התגייסו והיתה עלייה במוטיבציה לשירות ונכונות להתגייס, בין היתר בגלל שהחיילים הרגישו נחוצים ורלוונטיים. עתה אנחנו רואים שהנתונים חזרו לרמה הרגילה", הוא מפרט, "המוטיבציה לשרת היא ברמה די אחידה, כמו בשנים הקודמות, וזאת במנותק מאירועי חומת מגן".

"צריך להבין שמה שנתפס בחלקים מהציבור שהמילואים הם נופש או בריחה מהמציאות - זה פשוט לא ככה. מילואים זו עבודה קשה. כל המשרתים עובדים קשה ופעמים רבות מסכנים את חייהם. זה כבר לא גבעת חלפון. אנחנו כבר לא במודל גבעת חלפון – אנחנו במקום אחר כבר הרבה שנים", הוא מסביר על התפיסה הרווחת בקרב חלקים בציבור הנוטים לראות במילואים קבוצה של גברים היוצאים לנופש ומעבירים את זמנם בשתיית קפה ומשחקי שש-בש.

בחודש מרס 2005 אישרה ממשלת ישראל את מסקנות ועדת ברוורמן לבחינת מודל המילואים. בחודש מאי אותה שנה עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק שירות המילואים החדש, המבוססת על מסקנות הוועדה, אך הצעת החוק נתקעה בוועדות השונות בשל הקדמת הבחירות. "החוק עדיין נמצא בדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית", אומר קמל"ר, "אנחנו מקווים שהחוק יעבור כמה שיותר מהר בכנסת החדשה. המלצות ועדת ברוורמן אושרו בממשלה וצה"ל פועל על-פי האישור שהתקבל. הכוונה היא כי בתוך חצי שנה עד שנה החוק יתחיל לפעול".

מודל המילואים החדש עתיד להיכנס לתוקף מלא בחודש מרס 2008. השהות בת שלוש השנים נועדה לאפשר לצה"ל להתארגן מחדש לקראת יישום החוק. תא"ל ון-בירן מדגיש, כי כבר עתה מיישם צה"ל חלקים מהמודל. "גם במידה והחוק יתעכב – צה"ל יפעל על-פי החלטות הממשלה. במידה ויהיו שינויים בחוק עצמו אל מול החלטות הממשלה – צה"ל יערוך את השינויים וההתאמות. צה"ל כבר נוהג לפי העקרונות", אומר קמל"ר ומוסיף, "אני לא רואה סיטואציה שעד שנת 2008 החוק לא יאושר".

העקרונות הקבועים במודל המילואים החדש:

• ייעוד מערך המילואים – מערך המילואים בצה"ל נועד למצב חירום בלבד. חיילי המילואים יקראו בשגרה להכנה למצב חירום (ההגדרה מאפשרת זימון לפעילות שיש בה תרומה ישירה ומשמעותית למימוש יעוד היחידה בחירום).

• מצבי הגיוס לשמ"פ – בנוסף למצבים הקיימים כיום (שגרה וחירום), ניתן יהיה לזמן חיילי מילואים גם ל"מצב מיוחד", שהינו מצב ייחודי ובלתי שגרתי המחייב שימוש ביכולות הקיימות במערך המילואים שאין להן אלטרנטיבות סבירות אחרות.

• היקף ומאפיני הגיוס למילואים – היקף מערך המילואים יקבע בהחלטת ממשלה בהסתמך על הצעת מערכת הביטחון. הגיוס למילואים ימשיך להתבסס על חובה כללית, אך צה"ל יגייס, מתוך מסיימי השירות הסדיר, רק את אלו הנדרשים לו למילוי משימותיו בחירום.

• כשירות מערך המילואים – הצבא יקבע מדדי כשירות ליחידות המילואים בהתאם ליעודן בחירום. רמת הכשירות תאושר על-ידי שר הביטחון ותוצג מדי שנה לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון.

• משך השירות – יוגבל למכסה של 42 יום לחייל ו- 70 יום לקצין במהלך שלוש שנים, זאת למעט חריגים.

• גיל הפטור – יקבע לגיל 40 (למעט חריגים).

• פיצוי ותגמול – תיקון החישוב של פרקי זמן הקצרים משבעה ימים, או ממכפלות של שבעה ימים, ע"י הכפלת מספר הימים מעבר לכפולות של שבעה ימים ב- 1.4; שירות מעבר לימי העבודה יפוצה כפי שקיים היום אצל עצמאיים; החזר הוצאות נסיעה יינתן לחייל ע"פ כמות נסיעותיו, כולל חופשות, ע"פ פקודות הצבא וע"פ מחירי תחבורה ציבורית ממקום מגוריו למקום שירות המילואים; התגמול המיוחד, המשולם כיום למשרתים מעל 26 יום בשנה, ישולם בעתיד החל ביום ה- 14 בכל שנה; יבחנו דרכים נוספות לתגמל יחידות על-פי העקרונות הקיימים כיום.

"הרפורמה משנה את דרך החשיבה הרגילה. על-פי החוק מערך המילואים מיועד אך ורק לשעת חירום והכנה והערכות לשעת חירום. בעבר התרגלנו שמערך המילואים הוא חלק ממשאבי הצבא – זה שינוי תפיסתי רחב", מסביר תא"ל ון-בירן את משמעות מודל המילואים החדש. "חיילי המילואים יוזמנו רק למשימות נחוצות ובצורך של הכנה לחירום. אין כבר אבט"שים [אבטחת יישובים. ע.ש.] או שמירה על כלואים וכו'" הוא מציין.

"הבשורה היא שניתקו עיוותים שהיו בעבר. פעם חשבו שהמילואים זה משאב לכל צורך שהוא". תא"ל ון-בירן מגלה כי בצה"ל בוחנים את המשך הפעילות של חיילי המילואים בתעסוקות מבצעיות. "כיום אנחנו בוחנים את נושא התעסוקות המבצעיות. דברים שהם באופן ברור לא קשורים להכנה לחירום, ייעלמו מהנוף הצבאי", הוא מספר.

"לא בכל מקום צריך שאיש מילואים יפתח ויסגור שער", הוא אומר ומכוון למשימות אותם ממלאים חיילים בכניסה ליישובים בהתנחלויות ובאיזורים נוספים. "צה"ל יגן על היישובים, אבל מי שפותח את השער יכול להיות איש אבטחה של חברה אזרחית", הוא מסביר.

במהלך שנות האינתיפאדה עלו טענות שונות לגבי רמת מוכנות יחידות המילואים לשעת חירום עקב קיצוץ בתקציב הביטחון אשר הגביל את הזמנת אנשי המילואים לאימונים ומשום שרבים הופנו למשימות מבצעיות בשטחים על חשבון ימי האימונים. ביחס לכך טוען תא"ל ון-בירן, כי "אין ספק שבשנים האחרונות כשהמיקוד של צה"ל עבר לעימות מול הפלשתינים, חלק מהתעסוקה השוטפת בא על חשבון אימונים. עם זאת, כשירות יחידות המילואים ללחימה לא נופלת מכשירות יחידות הסדיר".

בשל מגבלות תקציב וכן על-מנת ליצור אחידות גדולה יותר, מערך המילואים כולו עובר צורה של התכנסות. "יש התכנסות בסוגי הרק"מ – יש פחות סוגי טנקים שמפעילים במערך המילואים ואנחנו גם פועלים על מודל של גדוד סדיר מזין חטיבת מילואים. אנחנו משתדלים להעביר חיילים מפעילות אחת בסדיר לפעילות דומה במילואים. לדוגמה - שריונר אשר שירת על מרכבה סימן 3 יעבור לחטיבת מילואים המפעילה כלי שכזה", הוא מסביר.

צמצמנו את פער הציוד אל מול יחידות הסדיר

במהלך העימות טענו פעמים רבות חיילי מילואים כי הציוד שהם מקבלים לפעילות מבצעית נופל באיכותו ובכמותו מציוד יחידות הסדיר. תא"ל ון-בירן מציין, כי צה"ל צריך להידרש לשאלת פערי הציוד ביחידות המילואים אל מול יחידות הסדיר. לדבריו, "הלכנו כברת דרך משמעותית בנושא ביחס לעבר. הצטיידנו בעוד אפודים, בנשק קצר, אמצעים לראיית לילה, נשק יחידתי ועוד. הפער בין המילואים לסדיר הרבה יותר טוב עתה מאשר בעבר, אך עדיין קיים פער שצריך לסגור אותו".

הוא מציין, כי על-פי תפיסתו הפער צריך להיות תלוי משימה וכי יחידות הסדיר אשר נושאות בעיקר משימות הביטחון השוטף, רק טבעי שיקבלו את הציוד החדיש ביותר והרב ביותר. "תמיד יהיה פער כי הסדיר יקבל תמיד את הציוד החדש כי הם עוסקים בעיקר הפעילות. אני חושב שזה בצדק, אבל צריך לדאוג שהפער לא יהיה מבצעי. האמצעים צריכים להיות פונקציה של המשימה ולא פונקציה של מילואים אל מול סדיר". הוא מוסיף, כי הרפורמה שתונהג תטפל בנקודה זו מאחר שכל יחידה תצטרך לקבוע את רמת הציוד הדרוש לה למשימותיה.

בשנים האחרונות החלו בצה"ל לעשות שימוש נרחב יותר במערך המילואים לנשים. בנקודה זו מציין תא"ל ון-בירן, כי בעבר הייתה אפליה של נשים במערך המילואים. "אני חשוב כי מניעת שיבוץ הנשים בעבר במערך הייתה שלא ממניעים אוביקטיביים. חשוב לנו לזהות את המגבלות ולפעול בהתאם להן", הוא מספר כי בכוונתו לאפשר כניסת נשים לתפקידים רבים יותר במערך, אך תוך התייחסות למגבלות שונות כמו בעיות פיזיולוגיות או אימהות.

"נבחן את המערכים השונים אשר עד עתה לא היו פתוחים לנשים ונבדוק האם לא ניתן לפתוח אותם. למשל מבחינה פיזיולוגית לאישה הרבה יותר קשה לטעון פגז ארטילריה לתותח – לשם לא נכניס נשים. איפה שלא תהיה מניעה נשתדל לשלב נשים", הוא מכריז.

לדבריו, למרות שאלפי נשים משרתות במערך המילואים עדיין מדובר במספר נמוך מאוד. "לא ראוי להביא אישה למשימות פקידותיות במילואים, בדיוק כמו שלא ראוי להביא גבר לאותה משימה בדיוק. אבל אם יהיה גבר שיוזמן למילואים לעשות עבודה פקידותית – ניתן יהיה להזמין גם אישה", הוא מסביר את הדרישות.