ארגון זכויות האדם הפלשתיני PCHR פרסם בבוקר ה- 10 ביוני הודעה רשמית בה הוא מאשים את ישראל באחריות להריגת בני משפחת רלייה בחוף הים של בית לאהיא. וזו לשון ההודעה כפי שמופיעה באתר הרשמי של הארגון (
[קישור]):
"חקירה ראשונית של PCHR מצביעה על כך שההתקפה, אשר גרמה למותם של שבעה מבני אותה משפחה, אירעה ביום שישי בשעה 16:40 לערך. ספינת חיל הים הישראלי השטה מול חוף בית לאהיא ירתה 7 פגזי ארטילריה רצופים לעבר אזרחים באזור ווחאה מצפון לבית לאהיא. הפגזים נחתו על החוף אשר הומה באותה עת אזרחים, גברים, נשים וילדים. שבעה אזרחים (אב, אם וחמישה ילדים( נהרגו. ילדה מאותה משפחה ניצלה ונראתה בטלוויזיה בוכה בהיסטריה ליד גופת אביה. עוד 32 אזרחים בהם 13 ילדים נפצעו. שניים מהם נפצעו באורח קשה... ערוץ 2 של הטלוויזיה הישראלית שידר קטע בו נראית ספינה ישראלית יורה פגזים לעבר החוף. חיילים נראו צופים וסורקים את החוף במשקפות, ובכך יש עדות לכך שהפשע תוכנן מראש ובוצע בכוונת מכוון במטרה להרוג".
ארגון PCHR, בראשותו של ראג'י סוראני, עוסק באופן שוטף בתיעוד פעולות צה"ל בשטחים ומפיץ דוחות עיתיים לאמצעי התקשורת, לארגוני זכויות אדם בישראל ולסוכנויות האו"ם המרבות לצטט מדוחות אלה במסמכיהן. סוראני אוסף מידע על צה"ל כחלק מהמערכה התקשורתית-הסברתית נגד ישראל ועל-מנת לסייע בהכנת תיקי תביעה נגד קצינים ישראלים באשמת "פשעי מלחמה". את המידע שהוביל להוצאת צו המעצר נגד האלוף (מיל.) דורון אלמוג ב- 2005 סיפק ארגונו של סוראני לעורכי הדין הבריטיים בהסתמכו על מאגר הנתונים האדיר שהקים ואשר ברובו זמין באינטרנט.
במקרה דנן, הגרסה שמובאת בדוח של PCHR הופכת שמועות ל"עובדות" ואלה מהוות "הוכחות" ובסיס לקביעת הארגון, כי חיילי צה"ל בספינת חיל הים "התכוונו בכוונת מכוון להרוג" את משפחת רלייה.
דא עקא, שהעובדות אינן לצידו של ארגון "זכויות האדם" הפלשתיני (שאינו מגנה את הטרור הפלשתיני והפגיעה ב"זכויות האדם" של יהודים). מבדיקה של צה"ל עולה בוודאות, כי ספינת חיל בים לא ירתה באותה עת לעבר החוף. הצילומים שהפיץ דובר צה"ל לתקשורת, במסגרת מדיניות השקיפות הנבונה שמנהיגה דוברת צה"ל תא"ל מירי רגב, נעשו בשעה מוקדמת יותר. מעבר לכך, פציעות בני המשפחה, על-פי צילומי תחנות הטלוויזיה, אינן אופייניות לפגיעה של פגעי תותח ספינת חיל הים. לא רק זו, בדוח נקבע, כי אם המשפחה נהרגה ואילו ב- 11 ביוני צולמה האם בכתבתו שלומי אלדר (ערוץ 10) בבית החולים כשהיא נפגשת עם בתה.
הארגון אומנם מציין, כי מדובר ב"חקירה ראשונית" ואולם אין הדבר פוטר אותו מחובת הזהירות המחקרית ובוודאי שלא לנהוג במידת הפזיזות בהסקת המסקנות ובהטחת האשמות כה חמורות בדבר "כוונת רצח". יתר על כן, גם לאחר התבררות העובדות הראשונות עליהן אין מחלוקת, לא טרח הארגון לפרסם הודעה מתקנת או התנצלות. גישה זו מעמידה בצל את מהימנות הדוחות שמפיץ הארגון עליהם מסתמכים כאמור גם ארגוני זכויות אדם בישראל.
נוסף על כך, הרשות הפלשתינית ממשיכה להאשים את ישראל באחריות ל"טבח" שבוצע לטענתה בפגזי ארטילריה. צה"ל אכן יורה פגזי ארטילריה 155 מ"מ לשטחים פתוחים בצפון רצועת עזה על-מנת לסכל התמקמות של חוליות שיגור רקטות הקסאמים ולשם כך הפיץ לא אחת כרוזים בשפה הערבית המזהירים את התושבים שלא להימצא באזורים אלה מחשש לביטחונם. במקרה דעסקינן, קיים ספק רב אם משפחת רלייה אכן נפגעה מפגז 155 מ"מ של צה"ל. עברתי בדקדקנות על קטעי הוידיאו שהפיצה הטלוויזיה הפלשתינית וגם בתיעוד הזירה בכתבתו של שלומי אלדר ולא מצאתי את מכתש הפגיעה של פגז ה- 155 מ"מ. הפלשתינים מצידם הקפידו להציג את גופות ההרוגים אך נמנעו מלהציג בפני התקשורת את מכתש הפגיעה של הפגז ואת הרסיסים כהוכחה מוחצת לטענותיהם. סימני שאלה אלה מעלים ספק גדול באשר לאמינות הגרסה הפלשתינית.
