מדינת ישראל נהנית במלחמה התורנית האחרונה מגיבוי בין לאומי שלא היה לה מעולם בעבר. החברה הישראלית נחושה לשלם את המחיר ובאמת לשנות את הכיוון בלבנון ומפגינה אחדות שגם היא לא הייתה מובנת מאליו בעבר. צה"ל, לעומת זאת, עושה הכל כדי להחמיץ את חלון הזמן הפוליטי ולבזבז את הנחישות בישראל ובמקום לנהל מלחמה נמוכת עוצמה נגד גרילה, שעליה נכתב כה רבות, הוא מנהל מלחמת אוויר מותאמת לאיום הגרעיני האירני וכמעט חסרת ערך נגד מחבלים במערות המשגרים ממסגרת ברזל מאולתרת טילים פשוטים מבוססים על טכנולוגיה של מלחמת העולם השנייה.
מסיבות העיתונאים של אלופי המטכ"ל גודשים אותנו בפרטים חסרי ערך וחסרי משמעות ללחימה הזו. העובדה שהפצצנו 120 אתרים לשיגור קטיושות משמעותה האמיתית שהפצצנו 120 גבעות ריקות שאפשר ומחבל כל שהוא ישגר קטיושות דווקא משם בעתיד. 1,000 גיחות הם חסרות משמעות אם חלקן הפציץ את אותם גבעות ריקות וחלקן חזר להפציץ את ההריסות של האתמול. 23 טון פצצות שהושלכו על בונקר קבור בין ההריסות שכנראה לא ניפגע שווים בדיוק לחידוש 23 טון תחמושת צה"לית מתיישנת. ההערכה שהשמדנו כבר 50% ממלאי הרקטות של החיזבאללה גם היא ניחוש בעלמא מה גם שעד כה הם ירו אולי 12% ממלאי הרקטות שלהם.
לפי החשבון הזה יש לחיזבאללה עוד לפחות חודש להמשיך באותו הקצב. חיסול עשרות משגרים נשמע מצוין אלא שבלילה מייצר מסגר החיזבאללה עוד משגרים חדשים לפי הצורך. כנראה שהמספרים חסרי המשמעות מטשטשים את האמת דלת ההצלחות ומשקפות את דעת המטכ"ל על האינטליגנציה של כולנו.
אפילו לפי הדיווחים האופטימיים של צה"ל חסן נסראללה אולי נראה רע אבל נהרגו מעט מאד מחבלים, לא יותר מ- 50 על-קפי צה"ל. כושר הלחימה של הארגון לא ניפגע. מפעם לפעם הוא מייצר הפתעות טכנולוגיות כמו טיל ים על סטי"ל, הפתעות בהערכות ובמוכנות כמו מערכת מנהרות, פריסת חוליות רדומות בשטח, מערכת מטעני גחון נגד שריון והפתעות בשיטת ההפעלה של כל המערכת ביחד. ההנהגה מתפקדת ושורדת ומבחינתם הם מוכנים להילחם למען האינטרס האירני עד אחרון רבי הקומות בבירות ואחרון הלבנונים, בייחוד אם הם במקרה גם נוצרים. בצד כל זאת מסתיימות ההיתקלויות עם החיזבאללה בקרב חילוץ של כוחותינו ולא בהכרעת האויב. דומה שנכון להיום מצב החיזבאללה טוב.
נראה שהגוף היחיד שלא התאים את עצמו להזדמנות הנדירה, שמנסה לנהל מלחמה סטרילית כאילו חסרת סיכונים אבל גם לא ממש רלוונטית לאיום, זה צה"ל עצמו. בשילוב שבין חוסן חברתי, מדיניות בין לאומית והשימוש בכוח דומה שצה"ל הוא החוליה החלשה. ולמרות שכולנו תלויים בצה"ל, סומכים עליו ולא יכולים להגיע לאף הישג בלעדיו צה"ל כרגע הוא זה שמסכן את ההישגים של מבצע שינוי כוון ואם תימשך המגמה בהחלט יתכן שהדרג המדיני ישאר חסר נכסים. אם כך יקרה עוד צפויה לנו רעידת אדמה פוליטית וביטחונית קשה מנשוא.
