בשבועיים האחרונים מצאה ישראל את עצמה שבויה בסבך של פעולות חטיפה שבצעו נגדה יריביה מדרום ומצפון. שני האירועים הטקטיים הללו התדרדרו ללחימה בעלת משמעויות אסטרטגיות. ההצלחות הטקטיות של חמאס וחזבאללה הציבו את ישראל בעמדת הנסחטת שאפשר ותאלץ אותה לשלם מחיר עבור כשליה בתמורה לפדיון חייליה. במצב זה המטרה הישראלית היא להפיק מהכישלונות הטקטיים הללו הישגים אסטרטגים שיתרונותיהם יאפילו על מחירם.
הבנת מכלול המטרות שהנחו את מבצעי החטיפות וארגוניהם עשויה לסייע בהתוויה מושכלת של האסטרטגיה הישראלית. החמאס נקלע לקשיים מאז נבחר להנהיג את הממשלה הפלשתינית במילוי תפקידו ונחשף ללחצים מאסיביים מצד ישראל שסירבה להכיר בלגיטימיות שלו ומצדם של גורמים חשובים בקהילה הבינלאומית שתמכו בעמדה הישראלית.
במקביל, החמאס לא זכה להשלמה מלאה עם נצחונו בבחירות לפרלמנט מצד יריביו מבית ובעיקר מצד הפתח. הכפפת כוחות הביטחון למרות ממשלה הנבחרת בראשות חמאס עוכבה ואנשי פתח מייחלים ואף פועלים להכשיל את הממשלה. בכך הם מבקשים להוכיח את טענתם לגבי אי יכולתו של חמאס לשלוט ולהבטיח לציבור הפלשתיני ביטחון אישי, רווחה כלכלית ושחרור מהכיבוש הישראלי כפי שהבטיח לבוחריו.
כך, בעוד חברי הזרוע הצבאית של חמאס בעזה ביצעו את החטיפה כדי להשיג הישג קונקרטי של שחרור עצורים, מטרתם של בכירי הדרג המדיני היא לנצלה לצבירת הישגים במישור הפוליטי הפנימי ולבצר את דימויו כגורם פרגמאטי בזירה הבינלאומית. איסמעיל הניה ראש הממשלה מעוניין בהשגת לגיטימיות לשלטון החמאס ובהפחתת הלחצים המופעלים עליו מבית ומחוץ. סיוע התנועה בשחרור החייל עשוי לסייע לו בבניית מעמדו כמנהיג וכבר שיח לגיטימי.
בזירה הצפונית, מאז נסיגת ישראל מלבנון במאי 2000 איבד חזבאללה את הלגיטימיות הבינלאומית ואת בסיס התמיכה הציבורית בלבנון בהמשך מאבקו הצבאי בישראל. הארגון נאלץ לחפש סיבות אחרות להצדקת המשך קיומו כמיליציה החמושה היחידה בלבנון. עסקת השבויים האחרונה שהתקיימה בינו לבין ישראל במסגרתה הוחזרו ללבנון כל עצורי הארגון, הותירה את שחרורו של סמיר קונטאר, הלבנוני שפעל כחבר בחוליה פלשתינית בנהרייה בשנת 1979 שרצחה ישראלים כקלף הלאומי האחרון לשמירת זכותו לחטוף ישראלים.
בנוסף טען הארגון כי עליו לשמר את כוחו הצבאי כדי להגן על ריבונותה של לבנון נגד התוקפנות הישראלית ולשחרר את חוות שבעא מידי ישראל. סיבות אלה לא קנו אחיזה בציבור הלבנוני והארגון מצא עצמו תחת ביקורת ציבורית נוקבת מחשש שיגרור את לבנון לעימות חזיתי עם ישראל סביב סוגיות שוליות אלה. חטיפת החיילים הישראלים מהווה עבור חזבאללה הוכחה לאמינותו של נסראללה וסייעה לשמור על דימוי כמנהיג העומד במילתו. אך מנגד היא עלולה להתגלות כניצחון פירוס. מניעיו של נצראללה בפעולת החטיפה העידו שוב על שאיפותיו מרחיקות הלכת בהרבה משחרור עצורים לבנונים.
הוא אינו מסתיר את שאיפותיו לבסס את מעמדו כמנהיג מוסלמי ערבי וכמורה הלכה המבקש להראות למוסלמים ברחבי העולם את הדרך הנכונה להיאבק בישראל וכיצד ניתן להכניעה ולהשפילה בכוח הנשק. לאחר ששקד לטפח את מיתוס הניצחון על ישראל והברחתה מדרום לבנון, הוא מבקש עתה להפוך את חזבאללה ואת דרכה למודל חיקוי עבור כלל המוסלמים ולקרוא תגר על אסטרטגית המו"מ המדיני כדרך להשבת זכויותיהם של המוסלמים בעולם.
נסראללה לא ויתר על שאיפתו לכונן בלבנון מדינת הלכה איסלאמית שיעית בהנהגתו שתשמש מודל מהפכני אקטיבי לעמים המוסלמים. חשיפת חולשתה של ישראל בעימותים מקומיים בהם ישנו יתרון טקטי לארגוני טרור וגרילה מחייב לעיתים חיפוי באמצעות הפעלת עוצמה צבאית המבהירה את יחסי הכוחות האמיתיים בינה לבין יריביה. באמצעות עדיפות זו עשויה ישראל לכפות על יריביה הפסקת אש בתנאים שיאפילו על הישגיהם הטקטיים.
כדי שהישגים אלו יהיו ברי השגה ישנו הכרח בניתוק הזיקה בין שתי פרשיות החטיפה אותה מבקש ליצור בעיקר חזבאללה. למרות שנראה כאילו מדובר בחזית אחידה המבוססת על אינטרסים משותפים בין חזבאללה לבין חמאס, נראה כי הם אינם חופפים ולעיתים אף מנוגדים.
למשל, החמאס למרות קשריו ההדוקים עם אירן וחזבאללה אינו מקבל את מרותן ואינו כפוף לאינטרסים זרים המנוגדים לשלו. ולמרות שמחתם של פלשתינים רבים לנוכח הצלחת החטיפה בצפון, בוודאי לא נעלם מעיניהם כי יתכן ונסראללה זרז את מועד החטיפה בצפון כדי להראות לפלשתינים, מעמדת הפטרון המנוסה, "כיצד עושים זאת נכון". יומרתו ליטול הבכורה במו"מ על השבויים גם בעבורם, נועד להקנות לו יוקרה ומעמד בכורה על המו"מ. הצלחתו עלולה לעמעם את הישגי החמאס הצפויים בשחרור אסיריהם, והשותפות עם חזבאללה עלולה להקשות עליו לקבל הכרה כגורם פוליטי לגיטימי בשוך הקרבות בדרום.
לכן, במניעת הישג או תגמול לחזבאללה בתחום של שחרור פלשתינים עשויה ישראל למצוא אינטרס משותף עם החמאס. הנכונות שהביעו דוברי חמאס להביא לסיום חטיפת החייל החטוף במסגרת כוללת של התחיבות על הפסקת אש מקיפה וארוכת טווח ובכללה ירי הקסאמים מעזה בתמורה לשחרור אסירים עשויה להוות מרכיב נוסף ביצירת שותפות אינטרסים בין הצדדים.
בזירה הלבנונית ענינה המרכזי של ישראל הוא בהעברת המסר כי הציבור הלבנוני נאלץ לשלם מחיר גבוה ובלתי נסבל תמורת הילת ההישג הטקטי יוקרתי שהקנתה חטיפת החיילים לנסראללה. פגיעה קשה בתשתית החזבאללה והסגת כוחותיו מדרום לבנון, פירוקו מנשקו או למצער ביזור אנשיו בתוך צבא לבנון וצמצום ניכר במרחב התמרון הפוליטי שלו בלבנון יכולים להיות הישגים אסטרטגים שיקהו מאוד את טענת סצראללה לכיפופה הצפוי של ישראל בשחרור עצורים לבנונים.
_________________________________
מבט-על רואה אור
על-ידי אוניברסיטת תל אביב
מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים
www.tau.ac.il/jcss/
ומרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה
[קישור]/
באמצעות תרומתם הנדיבה
של שרי וישראל רויזמן, פילדלפיה
