מפקד או מנהל - מי מנצח? מפקד או מנהל - פתאום יש על מה להתווכח. האם מסך הפלזמה או הצעקות "אחרי" - מי יביא לנו את הניצחון, את הבסת היריב, את ההילה והגבורה? פתאום זה מה שחשוב: האם המפקד הוא מנהל או המנהל הוא מפקד, או שהמנהל לא מבין כלום בפיקוד או להיפך?
ותראו מי אומר את זה: כאלו שבמלחמת לבנון הקודמת כשלו טוטאלית (אני יודע - הייתי שם ונלחמתי בגזרה המזרחית, בגייס שהמפקדים שעמדו בראשו לא היה להם צל של מושג מה קורה בשטח ופקודותיהם השגויות הביאו לנו הרוגים, פצועים וגם שבויים בלבנון שלא חזרו עד היום. אלו אותם מפקדים שהיום מעבירים בכזאת קלות ביקורת על הרמטכ"ל וכועסים עליו שהוא כחול ולא ירוק...).
הויכוח הזה כל כך מיותר, כל כך לא לעניין וכל כך מסריח מפוליטיזציה של הגנרלים לשעבר שלא הצליחו להיות רמטכ"לים, שרק מפאת כבודם לא אציין שתוכנו מעיד על בורותם באשר לשני התפקידים - גם מנהל וגם מפקד. אז מה אם היו אלופים?
בקורס קצינים (זה היה כשאלופי המטכ"ל הנוכחיים עוד דגרו על בחינות המעבר מהיסודי לתיכון) שאלו אותנו מהו לדעתנו "מפקד טוב"? בין שאר התשובות היתה גם אחת צינית: "מפקד טוב הוא זה שהאחראים על קידומו חושבים כך".
זאת תשובה צינית אבל כנראה גם נכונה. לפחות בצבא ה"ירוק", שם אין מדדים ל"טוב" אלא רק ל"מוצא חן". ואותם גנרלים לא מסוגלים להתמודד עם העובדה שסוף סוף לצה"ל יש רמטכ"ל "כחול" (שלשמחתי גם מאייש תפקידי אלוף חשובים אחרים מאותו חיל) שבא מתרבות ניהולית (כן כן, ניהולית. הגיע הזמן שה"מפקדים" יבינו שמפקד טוב הוא גם מנהל טוב ולהיפך, ואין ביניהם שום סתירה) אחרת, נכונה ויעילה יותר ממה שהם מכירים ולפיכך גם כזו שיכולה בהחלט לשפר מאד את הצבא, אם תינתן בידיו האפשרות ולא ינסו "לתלות" אותו בגלל טעויות ושגיאות והתנהגויות לא נכונות של כל הרמטכ"לים הירוקים שהיו לפניו.
והרי כל המקטרגים ומעבירי הביקורת עדיין לא השתתפו בתחקיר ממצה ויסודי אחד של המלחמה האחרונה. אז מאיפה הם לוקחים את החוצפה כבר לשפוט ולגזור דין? הרי זו בדיוק התרבות שאותו "כחול" מושמץ עושה כדי לעקרה מהשורש - תרבות הצבא הירוק המסורתית (כותב שורות אלו היה 30 שנה בצבא הירוק ואת חיל האוויר מכיר רק משירותם של ילדיו) שבה הגנרלים תמיד יותר חכמים ויותר צודקים רק בגלל דרגותיהם ולא בגלל יכולת הניתוח שלהם.
וכל זה לא סותר את העובדה הפשוטה שמפקד טוב חייב תכונות של מנהל טוב וההיפך:
- יכולת בסיסית למלא את משימותיו (אלו שהוטלו עליו על-ידי הבכירים ממנו, לא אלו שהוא ממציא לעצמו כדי לציין הצלחה וירטואלית) ביעילות המרבית.
- כישורים לנתח את הדרישות ממנו, את המשאבים העומדים לרשותו ואת הדרכים הטובות ביותר לחיבור ביניהם.
- אומנות טיפוח המשאב היקר והחשוב ביותר - כוח האדם העומד לרשותו, להביאו בדרכי שכנוע, אימון, מניפולציות (כולל "אחרי" ומתן דוגמה אישית אמיתית) למיצוי המרבי של יכולותיו.
- מקצועיות ומקצוענות בתחומים בהם הוא עוסק.
- חוכמת ראיית הנולד וההתכוננות אליו.
- לב להבין, אומץ לרצות, כוח לבצע.
- ועוד ועוד תכונות שלמרבה הפלא - הן מתאימות גם למפקד וגם למנהל.
אז מה המפקדים של צה"ל היום? יותר מנהלים או יותר מפקדים? ומה המפקדים של צה"ל לשעבר? יותר מפקדים או יותר מבולבלים? סלחו לי - מי שמעלה סוגיה זו על סדר היום הביטחוני והציבורי עושה צחוק מעצמו.
ובתשובה לשאלה הפותחת: מפקד טוב הוא זה היודע גם לנצל את מסך הפלזמה, גם לצעוק "אחרי" כשצריך וגם בעל יכולת לדעת היכן להתמקם כדי להשפיע על הקרב בצורה הנכונה ביותר ולהביא להצלחת יחידתו בצורה המרבית.
