|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"שלום הוא קריקטורה של שר חוץ" (מעריב, 23.4.04). אהוד אולמרט, האיש שסיפק הוכחה שגם פיקציה יכולה להנהיג, חושב את סילבן שלום לקריקטורה. האם שינה את דעתו?
|
מי שמכיר את סילבן שלום יודע שהאיש ניחן בזיכרון נדיר, ובאינטליגנציה גבוהה במיוחד. התכונות האלה עזרו לו להתחבב על רבים מחברי מרכז המפלגה, שחשו קרובים אליו, רק משום שבמפגשים מחויכים, זכר פרטים רבים עליהם ועל בני משפחתם.
בצד המעלות, יש גם חסרונות. אינני מכיר אותו מספיק כדי לפרטן, אבל מקריאת עיתונים למדנו על חיכוכים עם עובדי משרד החוץ, רק משום שניהלו את עצמם בצורה שלא מצאה חן בעיני הבוס לשעבר במשרד החוץ.
עכשיו תחברו את הזיכרון הנדיר שלו ואת הפגיעות, ותגיעו לאותה מסקנה שאני הגעתי אליה: סילבן לעולם לא ישכח מה באמת חושב עליו מי שכיהן כשר התמ"ת בממשלת שרון, ראש הממשלה דהיום אהוד אולמרט.
קבלו כותרת: "שלום הוא קריקטורה של שר חוץ" (מעריב, 23.4.04). אהוד אולמרט, האיש שסיפק הוכחה שגם פיקציה יכולה להנהיג, התבטא כמי שחושב שסילבן שלום הוא קריקטורה. אולמרט אומנם תיקן עצמו כמה וכמה פעמים וגם התבטא פומבית בזכות סילבן שלום כשר החוץ. אך האם הוא באמת שינה את דעתו?
בימים שראש הממשלה נמצא בשפל, הוא מעסיק את עצמו בחיפוש החוליה החלשה אצל היריבה העיקרית. ריצתו של סילבן אל אולמרט מאחורי גבו של נתניהו, מוכיחה שראש הממשלה קלע בול כשהעריך ששר החוץ לשעבר הוא החוליה החלשה בליכוד.
החיוך הכבוש והראיון המתחכם שנתן סילבן לדן מרגלית (ערב חדש, 12.10.06), חיזק את התחושה, שהוא נהנה להיות הפצצה המתקתקת מתחת כורסתו של נתניהו. כאילו שאנחנו אהבלים: הפגישה שלו עם ראש הממשלה שחושב אותו לקריקטורה, הייתה בעניין שהוא קריטי לגורל המדינה (הגרעין האירני), ורק אנשים קטנים (אנחנו) ופרנואידים (ביבי), רואים בפגישה הזו משהו שהיא לא.
על שני דברים סילבן לא סולח לנתניהו. הראשון, שניצח אותו על מנהיגות הליכוד, והשני: שדרש ממנו (ומאחרים) להתפטר מהממשלה הקודמת, לפני בחירת רשימת הליכוד לכנסת. ולמרות שביבי קבע אותו כמספר 2 בליכוד, מבלי שיצטרך להתמודד במרכז, הוא לא שוכח ולא סולח. מפני שררה היא נקודה רגישה: הוא מכור.
באופוזיציה הוא מרגיש כמו דג על חול. הלהיטות שלו לשררה כל כך חזקה, שאם הייתם שמים לו על כף המאזניים האחת: גירוש שמונת אלפים יהודים מביתם, ועל כף המאזניים השנייה: עוד שנתיים בתפקיד שר החוץ, הוא היה אומר למתנחלים: "מצטער, זה חזק ממני"! איך אני יודע?: כי זה בדיוק מה שקרה!
סילבן שלום ידע שתוכנית ההינתקות תהפוך את עזה לחמאסטאן. ביום שהתפרסם הראיון שנתן שרון ליואל מרקוס (הארץ, 2.2.04), בו סיפר על תוכנית ההינתקות, הליכוד היה בהלם. ראש הממשלה לא טרח אפילו להתייעץ בעניין הזה, עם שר החוץ (סילבן) והביטחון (מופז) על הנושא הזה. עוד הוכחה לזלזול שלו במכורים לשררה.
באותו יום, סילבן המופתע אמר את הדברים הבאים (חדשות ערוץ 2): "צעדים חד-צדדיים, לא יובילו להקטנת האלימות והחיכוך, להיפך. הם יגבירו אותם" (סוף ציטוט). והוא צדק. מאה אחוז צדק!!
ולסיום כמה מילים בנימה אישית: סילבן היקר. יצא לנו לדבר פעמיים. היית מאוד אדיב, חם ולבבי. ומדרך הטבע, פיתחתי כלפיך יחס מיוחד. מאז תמיכתך בהינתקות, למרות שידעת להעריך נכונה את תוצאותיה, אתה מאבד גובה. איבדת אותי. לא הייתי טורח בכתיבת השורות האישיות האלה, אלמלא ידעתי, שאת אותו התהליך שעברתי - עברו רבים!
חשוב שתדע: חוץ מחיזור אינסופי אחרי חברי מרכז, יש גם מצביעים. אותם לא מעניין ג'ובים. הם רוצים לראות את שליחיהם נאבקים מאבקים אידיאולוגיים. אם אתה מוצא שדרכו של הליכוד היא דרכך, חובתך לשקם (אני חוזר: לשקם!) את תדמיתך שנפגעה קשה. הדבר האחרון שאתה צריך זה שיגידו עליך חתרן בלתי נלאה. היום יותר אנשים מבינים, שהליכוד בדרך הנכונה. אל תהיה מטען צד...
|
| תאריך:
|
13/10/2006
|
|
|
עודכן:
|
14/10/2006
|
|
נרי אבנרי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שלמה אידן
|
13/10/06 14:56
|
|
|
|
|
|
אזרח
|
13/10/06 18:02
|
|
|
|
|
|
נחום שחף
|
13/10/06 18:04
|
|
|
|
|
|
שלמה אידן
|
13/10/06 19:33
|
|
|
|
|
|
נחום שחף
|
14/10/06 10:13
|
|
|
|
|
|
שלמה אידן
|
14/10/06 11:36
|
|
|
|
2
|
|
רמי סבג
|
13/10/06 15:14
|
|
|
|
3
|
|
אבנר,
|
13/10/06 15:57
|
|
|
|
4
|
|
איש
|
13/10/06 17:04
|
|
|
|
5
|
|
חקלאי
|
13/10/06 17:24
|
|
|
|
6
|
|
wisdom
|
13/10/06 18:58
|
|
|
|
7
|
|
הקוראה המתמיד
|
13/10/06 19:24
|
|
|
|
8
|
|
שי בן חיים
|
13/10/06 21:54
|
|
|
|
9
|
|
יוסי רעננה
|
13/10/06 22:22
|
|
|
|
10
|
|
מיכל מירושלים
|
13/10/06 22:54
|
|
|
|
11
|
|
nhhhh
|
13/10/06 23:06
|
|
|
|
12
|
|
הניה
|
14/10/06 10:25
|
|
|
|
|
|
שלמה אידן
|
14/10/06 11:40
|
|
|
|
13
|
|
מ.ג
|
14/10/06 10:57
|
|
|
|
|
|
מיכל מירושלים
|
14/10/06 20:05
|
|
|
|
|
|
לזהות חייל
|
14/10/06 22:46
|
|
|
|
14
|
|
חוליה חלשה
|
14/10/06 11:44
|
|
|
|
15
|
|
סילבנה
|
14/10/06 14:59
|
|
|
|
16
|
|
ביבי חביבי
|
14/10/06 15:28
|
|
|
|
17
|
|
בצלאל
|
14/10/06 15:30
|
|
|
|
18
|
|
אביעד2
|
14/10/06 19:51
|
|
|
|
|
|
מסטול
|
15/10/06 00:01
|
|
|
|
19
|
|
חבר מרכז
|
14/10/06 22:00
|
|
אמש (יום ה', 12.10.06), בהפגנת המונים בפתח משכן ראש הממשלה בירושלים, השיג אהוד אולמרט את נצחונו הגדול ביותר. מבלי שהתכוון לכך הוא יצר, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, קואליציה בלתי אפשרית, ממש חזון אחרית הימים: חברי השומר הצעיר לובשי החולצות הכחולות עם השרוך הלבן, בצד חברי בני עקיבא חובשי הכיפות הסרוגות נושאי הסרטים הכתומים. בגרונות ניחרים, כשלפידים בוערים בידיהם הם תבעו להקים מייד ועדת חקירה ממלכתית וקראו גם "אולמרט התפטר". על אותה במה נשאו דברים חבר הכנסת לשעבר יוסי שריד, ויהודה כהן, ראש המועצה המקומית אלקנה. פרופסור זאב שטרנהל ממקימי "שלום עכשיו", וחבר הליכוד אלי מויאל, ראש עיריית שדרות.
|
|
|
|
|
מן המפורסמות הוא ששלטון משחית בדרך כלל את אלה המצויים בראש הפירמידה ולפעמים גם חברים באופוזיציה הרעבים לשלטון. אם מחובר אליהם גם הון, תהליך ההשחתה צובר תאוצה. ביומן השבועי מוצגים להלן ארבעה אישים פוליטיים מהתחום הממלכתי והמוניציפאלי, שחברו מזמן אל אנשי ההון שמעורבים מאחורי הקלעים בפעילותם ולעיתים גם מנווטים אותה.
|
|
|
|
|
במהלך ימי חג הסוכות שמענו וקראנו על ניסיונות להרחיב את הקואליציה. מנסים לצרף למרכבה הממשלתית מפלגה הנחשבת ימנית מאד, ולכאורה זהו רעיון המתאים מאד לחג הסוכות, החג של אחדות ישראל. לצערנו, זה בדיוק הפוך מן הרעיון שעמדנו עליו בשבוע שעבר בדבר אחדות רעיונית ולא אחדות של אינטרסים.
|
|
|
|
|
ב-15 בדצמבר תיערכנה באיראן בחירות למועצת המומחים, הגוף הממנה ומדיח, על פי החוקה האיראנית, את המנהיג העליון במדינה. הזרם הקיצוני באיראן, בראשותו של האייתוללה יאזדי, ישתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו בכדי לזכות בבחירות, בדרך ליצירת כאוס כולל באזורנו.
|
|
|
|
|
לכאורה, מה טוב מוועדת חקירה?
|
|
|
|
|
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
