מתוך פרוטוקול ישיבת בית המשפט מיום 8 נובמבר,
מעדותה של תנ"צ מירי גולן: "אני מסתכלת מנקודת מבט של אישה, ואני אומרת לך שאשה היא לא הפקר במדינה. אולי יש כמה גופים שחושבים, אולי בצבא, במשטרה, שחושבים שאולי האישה היא הפקר ואפשר לעשות כל מיני דברים. לגישתי אני סבורה שכבוד הנשים הוא כזה שלא יכול להיות שמישהו יעשו דברים והם יעברו כמו אוויר".
וכאן עולה שאלה אתית, האם נקודת מבטה הפרטית של האישה מירי גולן צריכה להשפיע על מהלך חקירה או שתנ"צ מירי גולן אמורה להתנתק מדעותיה, ולקיים הליך חקירה מקצועי נטו? האם החקירה אמורה היתה להתנהל שונה אם בראש יאח"ה היה עומד גבר?
כפי שאמרה תנ"צ מירי גולן בעדותה, החקירה צריכה להגיע לחקר האמת, האמת היחידה. מרגע שדעתה הפרטית של תנ"צ גולן השפיעה על מהלך החקירה או על הגשת התלונה, עולה החשש כי חקירתה של תנ"צ גולן תוביל לאמת "מסוננת", זו שתואמת את תפיסת עולמה.
כמו כן, מרגע שדעה אישית מתערבת בהליך חקירה, אין פלא שההליך היה רווי תקלות, כולם כמובן לרעת הנחקר. זה החל בהאזנות סתר שהנמקתן תמוהה, המשיך בביצוע האזנה שלא ע"פ צו השופט שניתן, וכלה בשכחה להעביר חומר חקירה זה להגנה.
ולנושא הלחץ שהופעל על הבחורה על-מנת שתגיש תלונה, מעידה תנ"צ גולן: "אני סבורה שאני לא הפעלתי שום לחץ בלתי הוגן ולא מידתי בנסיבות הענין."
עולה שאלה אתית נוספת, האם בכלל זה תפקידה של המשטרה להפעיל לחץ להגשת תלונה? האם זה אינו בשיקול דעתו הבלעדית של האדם?האם הלחץ שהופעל אינו תוצאה של ערוב דעה הפרטית של תנ"צ גולן במילוי תפקידה?
האם אמירתה של תנ"צ גולן למתלוננת על אפשרות של הגשת תביעת דיבה נגדה הינה בגדר לחץ מידתי? כלום היה זה ייעוץ משפטי לטובתה של הבחורה או אמצעי לחץ נוסף?
שרשרת התקלות שהתרחשו בחקירה שניהלה תנ"צ גולן צריכה להיחקר, הן בהיבט התהליך והאחראים לו, והן בהיבט של עד כמה תהליך החקירה הושפע מדעות אישיות.
משטרת ישראל צריכה לבנות מנגנון בקרה בלתי תלוי שיבדוק בזמן אמיתי, ובהקפדה יתרה, את ביצוע האזנות סתר ע"פ הצו המשפטי שהתיר אותן, ואת השימוש שנעשה במידע שנבע מהאזנות אלו. כמו כן יש לבחון תקופתית את מדיניות השימוש בהאזנות סתר ולפרסם דוח לציבור בנושא.
