התשובה לבעיה הדמוגרפית

שאלת היחסים בין מדינת ישראל והתפוצות שבה ותופסת מקום חשוב בהוויה הישראלית עם התגברות האיומים האסטרטגיים הקיומים על ישראל והצורך החיוני בסיוע של הקהילות היהודיות בעולם נוכח אתגרים אלה.

לעניין התייחס השבוע בראיון לעיתון "שלום טורונטו" דן מרגלית, מבכירי העיתונאים בישראל, אשר חרד לגורל העם היהודי ופועל לקדם יוזמה חדשה לחידוש ימיה של הציונות ולחיזוק העם היהודי בישראל ובתפוצות. למרגלית, המקורב להנהגה הישראלית בהווה ובעבר, נקודת התבוננות מיוחדת על מצבו של העם היהודי, דעותיו נשמעות ונודע להן משקל רב בחוגים הפוליטיים ובמעגל קבלת ההחלטות.

- כיצד הינך רואה את תוצאות המלחמה בלבנון?

אני סבור שהמלחמה התנהלה בצורה שגויה ע"י הממשלה והפיקוד הצבאי הבכיר. אם כי אסור לשכוח, שלצד ההיחלשות התדמיתית המלחמה הביאה גם הישגים חשובים בלבנון. כעת יש הזדמנות לתקן את הדרוש תיקון בצבא. בפנינו עומדת בעיה מקצועית צבאית שהיא בת פתרון בתוך מספר חודשים. ישראל במצב הנוכחי צריכה לתקן את התפיסה הצבאית שלה, ואולם היא לא במצב בו ניתן לומר שהצבא חלש. עם (החלפת, י.ד.) הרמטכ"ל יתחיל השינוי החיובי בצה"ל.

- כיצד צריך להתבטא הקשר בין מדינת ישראל לבין קהילות היורדים?

משהתרבה מספר היורדים ברור, שישראל צריכה לבחון ולקבוע מחדש את עמדתה כלפיהם על בסיס התועלת שניתן להפיק. צריך לשמור על קשר עם הקהילות הישראליות ולנסות להחזיר מספר גדול ככל האפשר של יורדים לישראל. במהות העניין אני חושב, שיורדים הם אנשים שהפנו עורף ותוצאה של כשלון מערכת החינוך. הירידה היא תולדה גם של הגלובליזציה, שאין לנו שליטה עליה ולא הצלחנו להעמיד בפניה סכר. מעבר לכך, היא ביטוי של אנוכיות. נוח מאוד לסיים את השרות הצבאי ולהשאיר מאחור את ההורים. זו אכזבה גדולה של העולם היהודי. אני לא מאבד תקווה, שהם יחזרו באחד הימים. אני רוצה להיאבק על ליבם. אינני בטוח שממשלת ישראל צריכה לומר זאת, אבל אני כאדם פרטי יכול לעשות כן.

- כיצד צריכה הקהילה הישראלית לסייע לישראל והאם אתה תומך במסעות ה"שנור"?

כל תמיכה שישראל יכולה לשאוב מהיורדים הרי היא רצויה. אם הדבר אפשרי היא צריכה להתבטא בסיוע מדיני, תמיכה כספית וכן שימור העברית והחינוך היהודי. ההיקף של הסיוע לישראל תלוי כמובן בגודל האוכלוסיה. העדיפות ראשונה היא שהממשלה תספק את כל הדרישות. ואולם, לכל מדינה וגם לישראל יש משאבים מוגבלים. אם המדינה יכולה להיעזר בתרומות אז כדאי לעשות כן, כמובן כאשר אין מדובר ברמייה. כאשר סיירתי במארון א-ראס (כפר בדרום לבנון שהפך לאחד מסמלי הלחימה, י.ד.) ראיתי אמבולנסים רבים, תרומות מיהודי ברוקלין וערים נוספות בארה"ב. המדינה צריכה לספק אמבולנסים, אבל אין די תקציב. אני סבור שצריך לקבל תרומות מיהודים בטורונטו או במקומות אחרים.

- האם התרומות צריכות לממן שירותים בסיסיים שהמדינה מחויבת לתת לאזרחיה, כמו לדוגמה שכפ"צים (אפודי מגן להגנה מפני ירי)?

אם המדינה לא מספקת שכפ"צים לצה"ל צריך להיות ויכוח פוליטי גדול ויש להפיל את הממשלה ולגעור בה. אבל הדבר לא נוגע לסוגית החיילים במארון א-ראס הזקוקים לשכפ"צים. העיקרון שהחיילים יקבלו את הציוד לו הם זקוקים חשוב יותר מהשאלה אם המדינה צריכה לספק ציוד זה. אם השכפ"צים יגיעו מיהדות טורונטו או ממקומות אחרים תהיה בכך ברכה.

- מה מדינת ישראל יכולה להציע כיום ליורדים? באלה רעיונות אידיאולוגיים ניתן למשוך חזרה יורדים להשתקע מחדש במדינה עד כדי כך שניתן יהיה לומר שכדאי למות בעבורם?

הציונות היא דבר שכדאי לסכן את החיים עבורו, אך לא אמרתי שצריך למות עבורו. הכביש מסוכן, אך מומלץ מאוד לנסוע בו משום יתרונותיו ובאותה אנלוגיה יש לראות את דברי. חיזוק המדינה היהודית הוא בעל חשיבות עליונה. זו הייתה הזדמנות היסטורית לעם היהודי. המדינה נבנתה והתבססה במשך מאה שנים במאבק קשה. צריך לקרוא לישראלים בארץ לא לעזוב ולכל היהודים לבוא להתיישב בה ולהסביר להם שבזה תלוי המפעל הציוני. ההיסטוריה מספקת הזדמנויות וכשלים. כיום אנו נמצאים בכשלים. יש לצמצם אותם ולהמתין להזדמנויות שתמיד מתחדשות. לא תמיד הן טובות אבל הן מתחדשות. בינתיים חשוב לשמור על חינוך יהודי ולימוד העברית ושמירת קשר עם העם היהודי. עם זאת, אני סבור כי הנוכחות הגדולה של הקהילה הישראלית בתפוצות מכבידה על המוטיבציה של יהודים לעלות לישראל.

כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית בישראל? הנסיגה מעזה הקלה על הלחץ הדמוגראפי, אך בעוד עשרות שנים בודדות עשויה להיות בעיה דומה בתוך שטח מדינת ישראל.

זו בהחלט מלחמה רוחנית. אני טוען ולא מצליח לשכנע רבנים ופוליטיקאים שצריך לפתוח בתנועת גיור המוני בכל קצוות תבל. הדבר ישפר את הדמוגרפיה של ישראל של העם היהודי ויצור רוח חדשה של יעוד ותוחלת. לא הצלחתי לשכנע רבנים אורתודוכסים ופוליטיקאים, שמפחדים מהם, לפתוח במסע הגיור ההמוני שאני מציע. הגיור ההמוני צריך לפנות לאנשים שרוצים להתגייר ולהקפיד שהם באמת נהיים יהודים. אני לא מתכוון לדקדק בתרי"ג מצוות לגביהם. יש להקל עליהם, וגם אם יש בהם מי שמגיע מסיבות של חוסר יציבות במדינתו או מסיבות אישיות ומחפש רמת חיים גבוהה יותר, גם הוא יהיה רצוי. לא נורא.

הדור הראשון יהיה כך, השני יהיה טוב יותר וכך הלאה כפי שהיה בעליות הראשונות. העם היהודי צריך להתגייס לפצות על החוסר של שואת יהודי אירופה, המתבטאת באובדן של 6 מיליון יהודים וצאצאיהם שלא זכו להגיע לעולם ועל ההתבוללות. יש לזכור, כי חלק מגדולי האומה היהודית היו גרים. עם זאת, צריך לפעול בזהירות במחוזות בהם עשויות ידידות שלנו לפרש בצורה לא טובה את הפעילות הזו.

- האם אתה תומך בהענקת זכות הצבעה ליורדים והאם יש לראות בכך מענה לבעיה הדמוגרפית כפי שטוענים אחדים?

במצב הנוכחי של ישראל יש בזה בעיה, מפני שאנשים אלה לא משתתפים בהיבטים החשובים של החיים במדינה. הם לא משרתים בצה"ל, לא משלמים מיסים, לא חיים את חיי היומיום ולא מדברים עברית. ההיבט הדמוגראפי נקבע ע"י מי שנמצא בארץ. עדיין לא גיבשתי סופית את דעתי בעניין הצבעת היורדים. עם זאת, אני חושש מזיופים בבחירות. לדוגמה, בניו-יורק יש אנשים שהגיעו לגיל 140 והם ממשיכים לקבל קצבאות... ברור לי למי הם יצביעו... בעולם, גם במערב בארצות עם מיעוטים מוסלמים גדולים, יש אווירה המתירה את דמה של ישראל. התגובה המתונה יחסית לאחמדינג'אד מעידה על כך. אני בטוח שישראל תחזור להיות אבן שואבת לקהילות מסוימות (כפועל יוצא של אנטישמיות - י.ד.) ויש לקחת זאת בחשבון.

- האם קיים סיכוי להסדר כלשהו עם הפלשתינים וכיצד הוא יראה בעיניך?

יתכן שיהיה צורך בחילופי שטחים כדי ליצור הומוגניות בין שתי המדינות. ניתן להשיג 'הודנה' (הפסקת אש זמנית, י.ד.) לעשר שנים. בטווח הארוך יש צורך בהכרעה. לא ניתן לדעת מה יקרה בעוד 15 שנה. יתכן שתימשך המגמה הנוכחית של התחזקות האיסלאם הקיצוני ויתכן שהנסיבות תהיינה אחרות. ישראל צריכה להיות מוכנה להשתמש בכל מה שהעולם טוען שיש לה כדי שלעולם לא יהיה אפשר להשמיד את העם היהודי באופן חד-צדדי.

- האם ניתן לגשר על הפערים בין דתיים לחילונים בישראל?

יש ויכוח אמיתי בין דתיים לחילוניים, אך גם בו יש לעיתים היבטים אינטרסנטיים. האינטרס הישראלי האמיתי הוא לגשר בין שני הצדדים. אנו משלמים מחיר יקר מאוד ביחסים הפנים - ישראלים בעקבות ההינתקות מבלי להתייחס ערכית לצעד זה. בשנה וחצי האחרונות נוצר פצע וקרע עמוק ביותר בחברה. צריך לדחות את הויכוח הפנימי בין דתיים לחילונים ולא להביא דברים כעת להכרעה שתיצור מרירות קשה.