אם לא תהיה דחייה נוספת, יתקיימו הבחירות המוניציפליות לעיריות ולמועצות המקומיות ברחבי הארץ בעוד שנה. כבר עתה קיים חשש סביר, שההיסטוריה הלא-רחוקה תחזור על עצמה, ופרשות שחיתות שהיו בעבר חלק בלתי נפרד ממרבית מערכות בחירות אלה, תחזור על עצמה הפעם ביתר שאת ברוח התקופה.
לכאורה, מאפשרות הבחירות האישיות לראשות העיריות והמועצות למועמדים לרוץ בראש רשימות עצמאיות, בלתי תלויות, ומעניקות להן מרחבי תמרון בהקמת הקואליציות המקומיות. אבל המציאות העגומה מלמדת שבבחירות המוניציפליות היו "אמצעי עזר" שהזמינו מראש מעשי שחיתות.
פעילי שכונות, ראשי חמולות וקבלני קולות למיניהם, לא סייעו למועמדים לשם שמים, אלא למען היתר בניה בלתי חוקית, רשיון לבית עסק ולפעמים תשלום מתחת לשולחן.
תורמים בולטים של מועמדים, בהם אנשי עסקים, קבלנים ובעלי אינטרסים למיניהם, שחלקם תרמו במזומן, ציפו לתגמול. כך נולדו קיצורי דרך בקבלת רשיונות לפרויקטים, זכייה במכרזים תפורים, קבלת הנחות בתשלומי מסים ועוד. אלה היוו תשתית לשורה של "פרשות" שנחקרו במשטרה.
גם הקמת חלק מהקואליציות העירוניות לא נעשתה בדרך רגילה. היא לוותה לעיתים בהסכמים לא חוקיים, שסיבכו שורה של ראשי ערים ומועצות בחשד של "קניית שלטון".
ההסכמים כללו הענקת משרות בשכר מוגזם לנבחרי צבור, וחלוקת ג'ובים למקורבים ובני משפחה. ועדה בראשותו של שר המשפטים דנה בימים בהצעה שעל-פיה יחוקק חוק ממלכתי שיקבע שיטת בחירות שתמנע מעשי שחיתות בבחירת מועמדים לכנסת.
כדאי אולי לחפש כבר עכשיו דרכים שבאמצעותן ניתן יהיה לבלום שחיתות מוניציפלית על-ידי צימצום תלותם של מועמדים לראשות ערים ומועצות במפלגות, קבלני קולות ואנשי עסקים.
