בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דברים שלמדתי משמוליק קנדל
|
במלאת שבעה למותו של פרופ' שמואל קנדל דקאן הפקולטה לניהול לשעבר ומבכירי חוקרי המימון בארץ ובעולם - יוסי ריבלין, דובר הפקולטה לניהול, כותב כמה מילים על מנהיג שהלך לעולמו בטרם עת
• שמוליק הבין את החשיבות של תחרות בעולם האקדמי על הסטודנטים הטובים, על המרצים הטובים ועל היוקרה. תמיד רצה שהפקולטה לניהול שבהנהלתו תהיה ראשונה, אבל מעולם לא היה מוכן שההצלחה תבוא על חשבון פגיעה לא הוגנת ב'יריבים' - גם אם היא הייתה מקדמת עוד יותר את הפקולטה. "אנחנו נסתמך רק על הצלחות שלנו ולא על כישלונות של אחרים", אמר. • שמוליק הבין את החשיבות של תרומה לקהילה ודחף זאת כל העת. אבל לא היה מוכן שמשהו יתפרסם ברבים בטרם היה ברור שהתרומה לקהילה של סטודנטים בפקולטה אכן בוצעה ואף מניבה פירות ראויים לנתרמים ולתורמים. "קודם אראה את זה קורה בעיניים ואז נדווח לציבור",אמר. • שמוליק הבין את החשיבות של תגובה מהירה לתקשורת, אבל לא היה מוכן להגיב על נושא בטרם למד אותו לעומק והבין אותו והיה משוכנע שיש לו ערך מוסף. • שמוליק ידע לדרוש מעצמו וגם מאחרים, אבל תמיד הדרישות שלו לוו בהבנה של המכלול, הוא לא דרש את הבלתי אפשרי. תמיד את האפשרי, תוך הבנה מהירה, מבריקה ואינטליגנטית גם בתחומים חדשים לו, תוך מתן כבוד תמיד לזולת. • שמוליק ידע להיות משימתי - להתייחס אל העכשווי והמיידי אך לרגע לא שכח את החזון. את ראיית המהלכים קדימה. ידע לעצור לרגע להביט ולהתעניין גם באדם הבודד. לשאול תמיד במפגשים של ארגון הבוגרים- מי כאן נמצא בפעם הראשונה?והתעניין לפעמים בסיפור אישי של בוגר או סטודנט זה או אחר. • שמוליק התייחס לכל דבר בשיא הרצינות אבל גם היה בעל חוש הומור מעולה. פעם באיזו ישיבה שהיתה יותר מדי מורכבת מפוליטיקה פנים ארגונית עצר לרגע וסיפר סיפור חביב על וודרו ווילסון, שהחליט יום אחד לעזוב את משרתו כרקטור אונ' פרינסטון על-מנת להתמודד בבחירות על משרת נשיא ארצות-הברית. וודרו, שאלו אותו עוזריו מדוע אתה עושה זאת? 'נמאס לי מהפוליטיקה', הוא ענה. את זאת סיפר שמוליק ופוגג באחת את המתח שהיה בישיבה. • בדברים מסוימים הוא היה פורמליסט. אבל לרגע לא איבד את הרגישות. אני זוכר שפעם הגעתי לישיבת עבודה איתו והוא אמר שהוא מחכה לעוד אנשים שיצטרפו אליה. ואז עצר לרגע ואמר, "אלא אם כן יש לך משהו שאתה רוצה לדבר איתי ב-4 עיניים". • הוא ידע לדבר ברוגע ושלווה, אבל ידע גם לדפוק על השולחן. כל דבר בעתו. הוא ידע לבדוק את האפקטיביות של כל פעולה ביושר אינטלקטואלי אדיר. • שמוליק ידע את החשיבות של כתבה טובה בעיתון על הפקולטה, אבל מעולם לא הסכים שייכללו בה פרטים שעלולים להיתפס כ'לא אקדמיים' ולא בדוקים במאת האחוזים, אפילו אם הם היו עוזרים לפרסום מהיר של הכתבה. הוא דחף כל העת להכנסת תכנים של אתיקה ללימודים האקדמיים. • לשמוליק היתה תכונה מדהימה שכל כך חסרה לנו היום. מנהיגות. הוא היה לא רק איש אקדמיה מעולה הוא היה מנהיג. מנהיג אמיתי. יהי זכרו ברוך.
|
|
הכותב הוא דובר הפקולטה לניהול.
|
|
תאריך:
|
24/01/2007
|
|
|
עודכן:
|
24/01/2007
|
|
יוסי ריבלין
|
דברים שלמדתי משמוליק קנדל
|
|
כאשר מגיעים ללימודי המשפטים באוניברסיטה או במכללה, סטודנטים בשנות העשרים לחיים, לאחר שירות צבאי, בלא התנסות בחוויה של לימודים במחלקה אוניברסיטאית אחרת - נמצאים הם בשלב שבו מטרידות אותם עדיין שאלות בדבר משמעות החיים, טיבם של החיים הראויים וזהותם העצמית כבני-אדם.
|
|
|
היועץ המשפטי לממשלה וּפרקליטות המדינה בוחנים אפשרות העמדתה לדין של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן באשמת הסתה לגזענות שהיא עבירה פלילית. ח"כ טרטמן העיזה לומר דבר שהרבה יהודים חוששים להגיד בפומבי מחשש שיבולע להם. היא טוענת שמינוי שר ערבי הוא "התבוללות והורדת גרזן על הציונות", ועוד הוסיפה והחציפה פנים לאמור: "אנחנו צריכים לבער את הנגע הרע מקרבנו. בעזרת השם, הקב"ה יהיה בעזרנו".
|
|
|
ההיסטוריה לא העניקה מעולם, לשום כוח פולטי, משטר או אימפריה, דבר מלבד אותה "אשליה של שגרת עוצמה" המוענקת בנדיבות ובחפץ לב לכל כסיל המייחס לעצמו, לחוכמתו או לקבוצת ההשתייכות שלו יתרון כלשהו על פני זולתו. אותה "אשליית שגרת עוצמה" צוברת מטבעה כזבים והונאות עצמיות שבמוקדם או במאוחר מייצרים בתורם משגים שגורמים בתהליך כאוטי של התפוררות וגוויעה להעלמות המשטר מעל דפי ההיסטוריה. זה קרה לרומאים, לביזאנטים ואפילו למשטר הקומוניסטי האימתני, אותה חוקיות תקפה גם לגבי האולמרטיזם.
|
|
|
ריכוזיות הבנקים, לכשעצמה, צריכה להוזיל את השירותים שלהם, אך הדבר לא קורה. לא רק השפעת הריכוזיות אינה מורגשת בעלויות, אלא גם גורמים נוספים, דוגמת המחשוב. למרות כל ההתקדמות בנושא לא קטן מספר העובדים. דומה שגם שטחי המשרדים שהענף צורך לא פחתו. זאת כשעקרונית נחסך המקום של הרבה מנהלי חשבונות, שהיו דרושים כדי לרשום הכול ידנית. כפי שנראה להלן, כל זה אינו הכרחי. הסיבות העיקריות לכך הן: אנו משתמשים בבנקים כשאפשר בלעדיהם, הבנקים לא יעילים מספיק, אין תחרות אמיתית ביניהם, אנו מאפשרים לבנקאים לגבות עמלות איפה שזה קל; ועוד.
|
|
|
מקריאת כתבות המופיעות חדשות לבקרים באמצעי התקשורת, מתקבל הרושם שמערכת החינוך, וליתר דיוק המורים - אשמים בכל חולייה וקלקוליה של החברה הישראלית. האלימות מתגברת - מערכת החינוך אשמה. רמת התלמידים יורדת - מערכת החינוך אשמה, אובדן דרך וערכים - גם בכך אשמה מערכת החינוך.
|
|
|
|