בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הקונפליקט העיקרי בדיון שאלת חלוקת המוניטין העסקי נובע מהחיבור הבלתי נמנע בין מוניטין אישי לבין מוניטין עסקי, שכן המוניטין העסקי נסמך על זה האישי
כאשר התא המשפחתי עומד בפני פירוק, מחלקים בני הזוג את ממונם, נכסיהם ורכושם, לרוב, באופן שווה. מוניטין עסקי שנצבר בדרך כלל לבעלי מקצועות חופשיים כמו עורכי דין, רואי חשבון, רופאים, מהנדסים וכו', נחשב לזכות קניינית ומכאן מתייחסים אליו כאל נכס כלכלי. מוניטין עסקי נצבר באמצעות השקעה של מאמץ, עבודה קשה, זמן, כסף וכו', אלה מוגדרים כנכסי שיתוף בתוך המשפחה ומכאן שגם את פירות המאמץ, המוניטין שהושג, יש לראות כנכס משותף למשפחה. אולם הקונפליקט העיקרי בדיון שאלת חלוקת המוניטין העסקי נובע מהחיבור הבלתי נמנע בין מוניטין אישי לבין מוניטין עסקי, שכן המוניטין העסקי נסמך על המוניטין האישי. לדוגמא, באם הבעל אשר היינו רו"ח מדופלם יעזוב את העסק אזי העסק יקרוס כי הלקוחות רוצים את הבעל כרו"ח ולא את שרותי משרדו. וזהו ההבדל בין מוניטין עסקי לבין מוניטין אישי. הטענה העיקרית בעד חלוקת המוניטין העסקי גורסת כי ההשקעה של שני הצדדים הייתה משותפת. בעוד שצד אחד, זה שצבר את המוניטין העסקי, עבד קשה כדי להגיע למעמד גבוה בתחומו, הצד השני השקיע את מרצו בתמיכה בקריירה של צד א', דאג לניהול הבית, גידול וטיפוח הילדים ודאג לשמור על האיזון המשפחתי. הטענה שכנגד גורסת, כי מדובר במוניטין אישי. אדם עבד מרבית חייו כדי להגיע למעמד רם בתחומו. המוניטין העסקי שצבר נובע ממוניטין אישי, הנחשב לנכס לא מוחשי ומכאן שלא ניתן לממשו, כך שאם מחר הוא יסגור את העסק - המוניטין לא יהיה קיים יותר. יש לציין כי אחת מהבעיות העיקריות הינה כיצד, אם בכלל, ניתן לאמוד את שווי המוניטין העסקי וכמה ממנו ניתן לייחס למוניטין האישי של בעל העסק. סביר מאד להניח כי מהלך החיים יספקו דוגמאות למכביר וכי בתי המשפט עדיין לא אמרו את המילה האחרונה בעניין.
|
|
הכותב מתמחה בדיני משפחה והיינו מבעלי משרד עורכי הדין "גריסרו את מסורי" מראשון לציון, העוסק בייעוץ מקצועי וייצוג משפטי בתחום דיני המשפחה, דיני עבודה, משפט מסחרי, דיני מקרקעין וניהול משפטי מול רשויות המיסוי.
|
|
תאריך:
|
29/01/2007
|
|
|
עודכן:
|
29/01/2007
|
|
עו"ד אלעזר גריסרו
|
|
בהיעדר חוקה במדינת ישראל, חוק יסוד כמוהו כחוקה. מעמד הזכויות הנובע מכוחו של חוק יסוד אינו כמעמד זכויות מכוחו של חוק שאינו יסוד. חקיקתו של חוק יסוד וכל שינוי בו מצריכים חשיבה מעמיקה. בנוסף, אף נדרש רוב מיוחד של חברי כנסת לשינויו.
|
|
|
בימים אלו משקיעים ראש הממשלה והמשנה לו מאמצים קדחתנים בניסיון נואש לשנות את חוק יסוד נשיא המדינה. התיקון המבוקש לחוק יסוד: הנשיא, קובע כי נשיא המדינה ייבחר בהצבעה גלויה (להלן: "חוק שמעון").
|
|
|
הקשר בין ביטחון לכלכלה ניכר בעבר בנסיגה מחצי האי סיני - שבנוסף לעלותה הישירה של נסיגה זו, נזקף לחובתה מהבחינה החשבונית גם ביטול ההכנסות משדות הנפט באופירה, וממשאבים אחרים שהיו גלומים בחצי האי סיני כגון: הובלה ימית ועוד. [בהערת אגב יצוין כי לא מוכרים תקדימים רבים, אם בכלל, ביחסי העמים של נסיגה מרצון משטחים שנכבשו במלחמה].
|
|
|
מעשייה ידועה במחוזותינו סיפרה, שפעם יצא הנשיא חיים ויצמן לטייל בגן משכנו ברחובות. לפתע נשמטה ממחטתו. שלישו אץ להרימה, והנשיא עצר אותו, "בחור צעיר. זה שלי, וזה הדבר היחיד, שבן-גוריון מרשה לי לתחוב את חוטמי לתוכו".
|
|
|
"ואכן, אילו ערפאת היה בחיים, הכול היה הרבה הרבה יותר פשוט". כך, במילים אלו, מסיים העיתונאי, אורי אבנרי, את מאמרו האחרון ["אילו ערפאת היה בחיים"]. אבנרי אכן ידוע ברבים כפעיל שלום, ותמונותיו לצד יאסר ערפאת יש אין סוף.
|
|
|
|