פוריות הקרקע הוא מונח השאול מתחום הייצריות האנושית. השימוש בצירוף פוריות הקרקע יוצר בנו תחושות מין, הפרייה, פריון, לידה. תהליך הדורש תשומת לב והשקעה ואשר בסופו מתקבלת תוצאה. לתהליך שותפים מספר גורמים - האדמה והאדם.
פוריות הקרקע נמדדת במונחים של תפוקה ויכולת הקרקע לייצר מזון לאדם ולחי. תרבויות רבות ידעו בעבר לטפח את הקשר בין האדם לאדמה. בתרבויות שונות קיבל הקשר בין האדם לאדמה משמעויות רוחניות ולעיתים נעשה הדבר בפולחנים דתיים וטכסים שונים.
בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 עם תחילת השימוש בדשנים מינרליים ובהמשך השימוש בדשנים כימיים-מוצרי תעשייה, חל משבר בחברה המערבית ביחסה אל הקרקע ולמונח פוריות הקרקע. הצורך בהגברת התפוקות המתקבלות מיחידת שדה הוביל את החקלאים למחשבה שהתבססה בהמשך והפכה לתפיסת העבודה של החקלאות המודרנית, הגורסת שהקרקע היא בית גידול שרשי הצמחים ולצורך קבלת יבולים גבוהים צריך להשקיע בקרקע תשומות כלומר חומרי הזנה, וברוח העת המודרנית, הדשנים הכימיים.
נאמנים לגישה המדעית המודרנית שאין יש מאין. ולצורך קבלת יבולים צריך לדשן את הקרקע והרבה. כך הפכה הקרקע הפורייה למצער לבית גידול שטיבו נמדד בערכים של N.P.K ומיקרו אלמנטים.
המונו קולטורה שצבעה בגוון אחיד שדות רחבי ידיים וכבשה בקצב המאה ה-20 חלקות מהן התקיימו תרבויות אלפי שנים, הפכה במהירות צמחים ממשפחות בוטניות שונות לעשבים רעים שיש להשמידם תוך ריסוס כמויות נדיבות של רעלים.וחרקים שונים שחיו מאז בריאת העולם באיזון עם בתי הגידול בהם התקיימו והיו זניחיים בנזקים אותם גרמו לחקלאות, הפכו במהירות לחרקים אימתניים הפושטים בשדות כמגפות.
כך הפכה לה כנימת עש הטבק הקטנה והמסכנה לאויב החקלאים. וזחלי עשי הלילה מדירים שינה מעיני כל. ולמרות שחומרי ההדברה מיוצרים במיטב החברות על-ידי גדולי המדענים שהגיעו כבר עד להנדסה גנטית במאמציהם להפטר מן המזיקים, התחזיות הן קודרות מאוד באשר ליכולתו של החקלאי לנצח בקרב הזה. בנקודה עגומה זו אנו מנסים לחזור שוב לשפיות הדעת ולהמשיך בנקודה שנזנחה בעבר.
פוריות הקרקע, כן, בלי להתבייש, מתוך ראייה בוגרת, תוך שימוש בידע הרב שנצבר במדע המודרני, תוך שימוש בטכנולוגיות מודרניות תוך ניסיון לפענח את מערכת יחסי הגומלין שהתקיימו בין האדמה לאדם עוד בטרם צמחו להם מלפפונים ועגבניות על מדפי הסופרמרקט.
על-פי הגישה האורגנית פוריות הקרקע היא הרבה מעבר לתשומות שאנו משקיעים בקרקע. פוריות הקרקע היא ביטוי לפעילות של אורגניזמים ומיקרו אורגניזמים בקרקע, תנועת מים, שרשי צמחים וגורמים נוספים המוכרים לנו וכאלה שאיננו מכירים אך ודאי הם נותנים את השפעתם בקרקע, קרקע פוריה מנקודת מבט של תפוקה היא קרקע המסוגלת לייצר מסה צמחית לאורך זמן ויש הבדל גדול בין יכולת התפוקה של קרקעות שונות לדוגמא חוליות הנגב המערבי בארצנו ולעומתם קרקעות טרה רוסה או אדמת צ'רנוזייק במקומות שונים בעולם.
טיפוח הקרקע הוא נושא מורכב הבנוי מרכיבים רבים, ככל שנרבה בטיפוח הקרקע ובהגברת פוריותה תגמול לנו הקרקע מטובה.
מחזור גידולים- שיטה עתיקת יומין לגיוון מספר הגידולים הצומחים בשטח. השיטה מבטיחה התמודדות קלה יותר במחלות נישאות קרקע בשל התחלופה שבין הגידולם והקושי של גורמים פטוגניים להתבסס בקרקע. גידולים מיטיבים - הכוונה בעיקר לגידולי קטניות המטיבים את הקרקע בהוספת יסודות הזנה בעיקר חנקן הנקשר מן האויר לפקעיות הריזוביום על שורשי הצמחים.
זבל ירוק - גידולים שונים ממשפחת הקטניות או השפתניים או הדגניים, המוצנעים לתוך הקרקע לצורך העשרתה. הצנעת שאריות צמחיות לאתר הגידול - בתרבות המערבית נהוג לשרוף שלפים. זהו תהליך הפוגע קשות במיקרו אורגניזמים שבפני השטח העוברים תהליך של קלייה, חשוב מאוד להצניע שלפים ולהימנע משריפתם.
עיבוד קרקע שטחי - מרבית הפעילות המיקרוביאלית והמיקרו אורגניזמית נעשית קרוב לפני הקרקע. פעילות של עיבוד ההופך שכבות קרקע לעומק פוגע במרקם הביאולוגי העדין המתרחש בפני הקרקע.
זהירות בהידוק הקרקע - הידוק הקרקע באמצעות כלי עיבוד או עיבודים לא נכונים מונע פעילות מיקרו אורניזמים הניזונים מאויר, לצורך קיומם.
השקיה עודפת - המים בקרקע תופסים את מקום חללי האויר הנחוץ לפעילויות השונות. עודפי מים יגרמו לשטיפת יסודות הזנה זמינים למעמקי הקרקע מחוץ לאיזור גידול השורשים.
חומרי הדברה - קוטלי עשבים וחומרי הדברה פוגעים קשות בחיוניות הקרקע.
דשנים כימיים - משפיעים בצורה מכרעת על חומציות הקרקע או בסיסיותה, מוליכות תמיסת הקרקע, התפתחות אוכלוסיות שונות בקרקע והחשוב מכל התנהגות הצמחים. כאן חשוב להזכיר שאנו מעוניינים בגידול הצמח בקצב גידולו הטיבעי.
זיבול הקרקע בקומפוסט - הקומפוסט הוא זבל בע"ח ושאריות צמחיות מעובד ומיוצב המכיל יסודות הזנה ומיקרו אורגניזמים מקבוצות רבות שונות ומגוונות. הוספת כמויות מדודות של קומפוסט לקרקע מגביר את פוריותה במונחי תפוקה, מגביר את כושר הקרקע לשאת מים, מייצב את הקרקע מבחינת ה-PH.
פיזור הקומפוסט בשדה הוא סגירת מעגל במשק החקלאי בו בע"ח אוכלים מזון הגדל בשדה, תוך כדי עיכולו הם מייצרים אנזימים וחמרים הומיים שונים, האדם - החקלאי מעבד ומייצב את ההפרשות הופך אותם לקומפוסט שכמות זרעי העשבים בו מועטה ומפזר אותו בשדה להגברת פוריות הקרקע. ולהבטחת המשך הייצור של הקרקע לאורך השנים.
