אבחון סרטן במצלמת אינטרנט

השבוע חל יום הסרטן הבין לאומי. הנתונים מגלים שמחלת הסרטן היא גורם המוות הראשון במעלה כיום. כ-11 מיליון בני אדם מגלים מדי שנה כי הוא חולים במחלה ומתוכם מעל שני שלישים מתים כתוצאה ממנה. סרטן השד גורם לתמותת חצי מיליון בני אדם בשנה.

למרות ההשקעה בתוכנית הגילוי המוקדם של סרטן השד בישראל, כל חולה רביעית עדיין נפטרת מן המחלה, לרוב כתוצאה מאבחון מאוחר מדי. אבחון זה נובע בעיקר מהעובדה שרוב החולות מתגלות במרפאת הקהילה שברשותה אין אמצעים טכניים, אלא רק בדיקת מישוש ידנית של הרופא. בעוד שהרפואה מתנגדת לשינוי שיטת סקר הממוגרפיה באמצעי אבחון מוקדם עיקרי של סרטן השד, התקדמות הטכנולוגיה והמחקר מציעה אמצעי זול ונגיש - מצלמה שתפוענח מרחוק. מחירה הזול של המצלמה מאפשר להציבה בכל מרפאת קהילה ובהמשך גם בבתיהן של נשים המעוניינות בכך. הרפואה מתנגדת למכשיר זה, למרות שכבר הוכר גם על-ידי ארגון המזון והתרופות האמריקני (FDA). מאמר זה יסקור את ההיתכנות המדעית והטכנית של מצלמה זו, ואת התועלת האפשרית של הצבתה בחדר האחות של מרפאת קהילה לשיפור תהליך האבחון של סרטן השד.

מחקר רפואי ומדעי שבחן פיתוחים טכנולוגיים חדשים של מצלמות אינפרא אדום מעלה מסקנה ברורה: רופא המתמחה בפענוח הדמיות של מצלמות אינפרא אדום למטרת אבחון רפואי, יכול כיום לאבחן ברפואה מרחוק מחלות רבות. כלומר, הוא יכול לאבחן רק על-ידי פענוח של תמונות שנשלחות אליו. ניתן לאבחן גם כאשר מצלמה כזאת אינה מופעלת במכון סריקה ייחודי, אלא כאשר מצלמת האינטרנט מוצבת במרפאת הקהילה או אפילו בבית. זאת בתנאי שצילום האיבר הנדרש לאבחון נעשה בתנאים בסיסיים נדרשים כמו שלא לאחר ספורט, אמבט חם ועוד.

אבחון מחלות ברפואה מרחוק, בשיטה חדשה זו, אותה נגדיר כ"טלה תרמוגרפיה", יכול להתבצע בבדיקת סקר לאבחון מוקדם, שתביא לירידה בתמותה מן המחלות. ירידה זו תהיה תהיה משמעותית יותר במחלות שבהן קיימת בעייתיות בשיטת האבחון המוסכמת כיום לגביהן, שאינה מביאה לירידה מספקת בתמותה. לכן, שימוש במצלמת אינטרנט בטלה-תרמוגרפיה יכול להיות משמעותי במיוחד כאשר תשולב בסקר אבחון מוקדם של סרטן השד. שכן למרות המאמצים המושקעים באבחון מוקדם של סרטן, שמביא לירידת התמותה ממנו, עדיין מתים רבים מסרטן בכלל, ומסרטן השד בפרט (נשים וגברים).

גילוי החולות בסקר הממוגרפיה נעשה כיום בחוסר יעילות רב

שיטת האבחון המוקדם של סרטן השד הנהוגה כיום היא שילוב של בדיקה עצמית ביתית תכופה, בדיקה ידנית שנתית במרפאה, ובדיקה דו שנתית במכון ממוגרפיה לנשים מעל גיל 50. נשים בסיכון גבוה עוברות את בדיקת הממוגרפיה בתדירות גבוהה יותר. שיעור הנשים המגיעות לסקר הממוגרפיה עולה מדי שנה, ובישראל למעלה משני שלישים מן הנשים נקראו אליו השנה. אולם, רק שליש מן החולות החדשות לערך מתגלות בסקר הזה, וגם אצל חלקן המחלה מתגלה בשלב מאוחר מדי.

גילוי החולות בסקר הממוגרפיה נעשה בחוסר יעילות רב - לבדיקה יש אחוזי טעות וחלק מהנסקרות אינן מזוהות, על אף שהמחלה כבר התחילה אצלן. לכן, המקובל הוא הפניית יתר לבדיקות נוספות. אחת לעשרים נשים (5%) מעל לגיל חמישים, שנבדקו בסקר הממוגרפיה, מוזמנת לבדיקה נוספת, בשל החשד שהיא חולה בסרטן השד. מתוכן רק אחת לשמונה נשים אכן חולה (12%). כלומר, זוהי אזעקת שווא לחשד למחלה אצל נשים רבות, עם כל החרדות הכרוכות בכך. אבל עדיין מדובר בחלק קטן יחסית מתוך כלל הנשים הנסקרות.

בשל השתייכותן לקבוצות הסיכון, מרבית החולות מתחת לגיל חמישים נבדקות יותר מפעמיים, אחת לשנה במקום אחת לשנתיים. על-פי נתוני התוכנית הלאומית בישראל, המתפרסמים באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן, אחת מכל שש נבדקות מתחת לגיל 50 מופנית לבדיקות נוספות בגלל חשד שהיא חולה בסרטן השד, ומתוך המופנות רק אחת לחמישים (1.9%) אכן חולה. כלומר רוב המופנות לבדיקות נוספות הן נשים בריאות.

יש להוסיף נתון נוסף לנתונים הללו על יעילותה המוגבלת של הממוגרפיה: שליש מן הנשים כלל לא מגיע לבדיקות, בין אם בגלל שהן משתייכות לאוכלוסיות פריפריה, ובין אם בגלל שהבדיקה כואבת להן ושהן חושבות שהיא מזיקה.

עיקר המאמץ הכספי והטכני מושקע בשיטת הממוגרפיה שיעילותה מוגבלת

התוצאה היא שהשיטה העיקרית כיום של אמצעי טכנולוגי לאבחון מוקדם של סרטן, שבו מושקע רוב המאמץ, מגלה רק חלק קטן מן החולות החדשות, ותוך מספר רק של בדיקות יתר. רוב החולות מתגלות מחדש שעולה בבדיקה עצמית ביתית, ומתחזק בבדיקה ידנית של רופא במרפאה. לבדיקה העצמית הביתית אין תוקף מחקרי, כלומר היא לא הוכחה במחקר רפואי כיעילה עד היום, כמסוגלת להבחין בגוש אלא אם הוא גדול כבר.

במונחי "חוק פארטו", חוק היעילות הכלכלית הידוע, עיקר המאמץ הכספי והטכני, מושקע בשיטת הממוגרפיה שהיעילות שלה היא מוגבלת. זאת בעוד עיקר החולות החדשות מאובחנות לראשונה בבדיקה ידנית במרפאת המשפחה. הבדיקה מתבצעת ידנית משום שגודלם של המכשירים המשמשים לאבחון הסרטן, מורכבותם, והקרינה הנפלטת מהם, אינם מתאימים להפעלה במרפאה השכונתית. כלומר, על-פי חוק פארטו, למקום בו מתגלה לראשונה המחלה החדשה, לרוב החולות החדשות, אין כלי טכני זמין והולם.

מצלמות אינפרא אדום אושרו לאבחון מוקדם של סרטן השד על-ידי רשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) כבר לפני שני עשורים, ובהמשך גם על-ידי רשויות התקינה האמריקניות. ייחודן של המצלמות הללו הוא גם בכך שהן יכולות להביא לאבחון סרטן השד מוקדם יותר ממצלמות הרנטגן המשמשות לבדיקת הממוגרפיה. שכן מצלמות טרמיות (אינפרא אדום) לא מנסות לאתר גושים קיימים, כמו הממוגרפיה, אלא הן מנסות לאתר בעיקר הגברה של זרימת הדם לאזור בו היא לא נצפית בדרך כלל או שלא נצפתה באזור זה אצל אותה אישה, בהשוואה לתמונה הקודמת שלה. הגברת זרימת דם ופעילות מוגברת באותו אזור בגוף מלווה בעליית חום, ומוצגת כמפת טמפרטורה במחשב.

גם אדם ללא הכשרה רפואית יכול להבין כי כתם חם, המיוצג לרוב בצבע אדום, במרכז השד שלא היה שם בבדיקות קודמות מעיד על תהליך בלתי תקין שרצוי שיפנה לגביו לרופא. פנייה מוקדמת זו לרופא היא בעלת חשיבות קריטית באבחון מוקדם של סרטן השד, משום שהיא מאפשרת מתן טיפול יעיל יותר והורדה משמעותית של שיעור התמותה. אבחון על-ידי רופא המומחה בפענוח טרמוגרמות של תמונת שד שמצולמת במרפאה על-ידי האחות או בבית, יכול להביא לאבחון יעיל יותר מממוגרפיה, שכן מספר ההפניות לבדיקות מתקדמות כגון ביופסיה יהיה נמוך יותר.

מצלמת אינטרנט טרמית בשיטת אבחון מרחוק תוכל לתרום משמעותית

לכן באם תשולב מצלמת אינטרנט טרמית, שתופעל בשיטת אבחון מרחוק (טלה-מדיסין), שכבר מקובלת כיום במחלות אחרות, בגישת האבחון הקיימת, היא תוכל לתרום לירידה משמעותית בתמותה. ההתקדמות הטכנית והמחקרית בפיתוח מצלמות אינפרא אדום לאבחון מוקדם של סרטן השד הביאה אפילו ארגון מרכזי כמו ארגון הסרטן האמריקני, לשנות את עמדתו, ולהצהיר לאחרונה כי עם השלמת מחקרים נוספים, אבחון במצלמות טרמיות יוכל להיות מדויק יותר מממוגרפיה. הפיכת מצלמות אלו לנגישות יותר, על-ידי שיטת הטלה תרמוגרפיה שפירושה הפרדת מקום הצילום ומקום הפענוח תהפוך את השימוש בהן לנגיש יותר. האפשרות ליצר מצלמה כזאת במחיר מוערך של כ-100 דולר ולהשתמש בה כמצלמת אינטרנט שמחוברת למחשב אישי, טלפון סלולרי או קו טלפון אחר, לא יוריד מן היעילות שלה, אלא להיפך. שימוש כזה יאפשר לכל מרפאה שכונתית ובהמשך לכל אישה שרוצה בכך, נגישות גבוהה לכלי טכני, שיאפשר לה לשלוח בדיקות לפענוח רופא ולקבל תשובה מהירה.

האבחון הקיים כיום של שילוב מישוש ידני ביתי עם סקר ממוגרפיה דו שנתי (לנשים מעל גיל חמישים) אינו יעיל ומביא לאבחון מאוחר אצל נשים רבות. כתוצאה מכך, אחת מכל ארבע חולות חדשות מתות בסופו של דבר, לרוב בגלל אבחון מאוחר מדי. אצל נשים עד גיל 50, היעילות נמוכה יותר - נשים אלו מהוות כרבע מן החולות החדשות ואם הן כבר נסקרות בממוגרפיה, כיוון שהן באוכלוסיית סיכון, מספר הבדיקות המיותרות אצלן גדול. כמו בתחומים אחרים ברפואה, בהם הביאה ההתקדמות המדעית והטכנית לביצוע בדיקות אבחון מוקדם בבית ובמרפאה, שנבדקות במעבדה על-ידי טכנאי או רופא שמומחה באותה מחלה, כך ראוי שהתקדמות ביצור ומחקר מצלמות טרמיות לאבחון סרטן השד, תישקל כגישה נוספת שתשולב בגישת האבחון המוקדם המומלצת של סרטן השד.

סביר שמצלמה זאת תהיה יעילה במיוחד בשלוש סוגי אוכלוסיות: נשים בסיכון כגון עם רקע משפחתי, פגם גנטי או שהחלימו מסרטן, לנשים אלו יש סיכוי גבוה לחזרה של המחלה והשיטה המוצעת מציעה כלי שניתן לנגישות גבוהה פשוט גם להפעלה עצמית וללא קרינה מזיקה; אוכלוסיה נוספת שתפיק תועלת מן המכשיר הזה הן נשים עד גיל 50 שאצלן הממוגרפיה לרוב אינה יעילה ופעמים רבות מהלך המחלה מהיר יותר, לכן גם לביצוע בדיקה תכופה יותר מאחת לשנה יש חשיבות; אוכלוסיה שלישית היא אוכלוסיית פריפריה - נשים דתיות או שגרות רחוק נוטות להגיע פחות למכוני ממוגרפיה. לנשים אלו יש נגישות למרפאה קהילתית או לאינטרנט והן יכולות לשלוח באמצעות מצלמה כזאת בדיקות.

סביר כי בהמשך תוכל מצלמת אינטרנט טרמית המפוענחת ברפואה מרחוק לשמש לצורך אבחון מוקדם של מחלות ומצבי חירום רפואיים נוספים, שבהם היא משמשת כיום במכוני הבדיקה.