פרופ' אורי שני, מנהל רשות המים והביוב, מר דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, חברי הפנל, אורחים נכבדים, אני שמח וגאה להיות כאן היום בכנס חשוב זה, כנס העוסק באחד הנושאים החשובים והחיוניים ביותר לקיומה של מדינת ישראל - נושא המים בכלל והמים לחקלאות בפרט.
מצב המים בישראל בימינו הינו כזה שפוטנציאל ההעשרה הטבעית הממוצעת של מים בתחומי מדינת ישראל הוא כ-1.4 מיליארד מ"ק. עם זאת, הביקוש למים מצוי במגמת עלייה וזאת הן בשל הגידול המתמיד באוכלוסיה והן בשל עליית רמת החיים המתבטאת בגידול הצריכה הממוצעת לנפש. בשל עובדות אלו, אנו נדרשים לנצל, בעזרת טכנולוגיות מתקדמות, את מלוא פוטנציאל המים העומד לרשותנו.
חשוב לזכור כי מערכת המים הטבעיים במדינה מורכבת מהמערכת התלת אגנית הכוללת מים עיליים מהכנרת, נהרות, נחלים ומי שיטפונות, וכן ממי תהום, מאקוויפר ירקון תנינים ומאקוויפר החוף.
המים המופקים מהכנרת מהווים כ-59% מכלל המים העיליים שמופקים בארץ, זאת לעומת הנחלים המהווים 27% והמעיינות המהווים 14%. יוצא מכך שהכנרת משמשת כמאגר המים העילי הגדול ביותר בישראל. לכן ברורה חשיבותה העליונה של הכנרת באגירת המים במהלך השנה.
באשר למי התהום, הרי שהדרך הנכונה לשמירת מאגרי מי התהום במצב תקין היא נקיטת פעולות שייעודן למנוע את זיהום מי התהום. כמו כן, תיקון של נזקים שהתרחשו ושיקום של קרקעות ואקוויפרים הינם צעדים הכרחיים שיש לנקוט בהם על-מנת לשקם את מאגרי מי התהום ולשפר את איכות המים בהם.
משך שנים רבות התנהל משק המים במדיניות של תפעול מאזני על בסיס הקצאות, תוך שאיבת יתר והורדת מפלסים בשנים שחונות ויבשות. מדיניות זו יצרה גרעון רב שנתי מצטבר באקוויפרים, גרעון אשר הגיע בשנת 2002 לכ-2 מיליארד מ"ק.
בשל כך, משק המים נמצא כיום בשלבים של מהלך לשינוי מבני, כאשר מטרת העל של הרשות הממשלתית למים ולביוב הינה לפעול לאספקת מים באיכות, בכמות ובזמינות העונה על הביקושים ועל היעדים המוכתבים ממדיניות הממשלה, תוך שמירה על מצב מאוזן של מקורות המים והאקוויפרים.
בהתאם לכך, תוכנית הפיתוח של משק המים מגדירה לעצמה מספר יעדים עיקריים, בניהם:
- הפסקת שאיבת היתר ממי התהום ושיקום המפלסים כנדרש כדי למנוע חדירת מי ים.
- שימור והבטחת איכות המים הנשאבים ממי התהום, כולל טיוב בארות מזוהמות.
- נקיטת אמצעים לשליטה על הביקוש למים (חסכון בצריכה), כך שהפער בין ביקוש וההיצע יקטן.
- ניצול מים שוליים תוך טיובם כנדרש, והקמת מערכות להשבת קולחין.
- הקמת מתקני התפלה של מי ים ומים מליחים.
- ייבוא מים.
כך שבעצם, יעדי משק המים לשנים הבאות יושגו על ידי:
- שיקום כמות המים ואיכותם בכל מקורות המים הטבעיים והמתחדשים והמשך שמירתם במצב מאוזן.
- שיפור איכות מקורות המים ע"י שדרוג הקולחים לאיכות, סינון מי המוביל הארצי (הקמת מתקן סינון מרכזי בבקעת בית נטופה, בהשקעה של כ-100 מיליון דולר) ובעזרת עוד אמצעים אשר הזכרתי קודם.
חברים יקרים, הבטחת האספקה לחקלאות הן בממד הכמות והן בהתייחס לאיכות - הינה חשובה עד מאוד. החקלאות הינה ערך לאומי ואסטרטגי, ויש לחזק את כושר הביצוע של מפעלי מים, הן על-ידי חברת מקורות והן על-ידי קידום המעורבות של השוק הפרטי בעבודות הפיתוח.
- עלינו לפתח מקורות מים חדשים, ובעיקר ע"י הקמת מפעלים להתפלת מי ים והתפלת מים מליחים.
- עלינו לשדרג את הטיפול בטיהור שפכים כדי לאפשר אספקתם לחקלאות ולתעשיה.
- עלינו להכיר בחקלאות כמוצר ציבורי בעל ערך רב בעידן בו חל תהליך עיור מואץ.
- עלינו לשים דגש על נושאי ביטחון מים - תוך מתן מענה לאיומים רלוונטיים.
- עלינו להכין חלופות אפשריות המותאמות להשלכות הסכמים אזוריים על משק המים.
- עלינו להתאים את מבנה משק המים לפעילות על בסיס כלכלי ועל-פי כללי היצע וביקוש
- עלינו לעודד את המחקר בתחום המים.
כל זאת, אנו כמובן עושים ונמשיך לעשות, גם ובעיקר ע"י הקמת רשות מים מקצועית בלתי תלויה, והכנת שינויים בחקיקה הקיימת בנושאי מים.
לא זאת בלבד, לאחרונה גם קיבלה הממשלה סדרת החלטות לביצוע פרויקטים ליצירת מקורות מים חדשים ע"י התפלת מי ים, התפלת מים מליחים והקמת מפעלי השבת קולחין לחקלאות.
באשר להתפלת מי ים, הרי שכיום אנו עוסקים בהקמת מפעלים להתפלת מי ים בהיקף ייצור שנתי של 315 מיליון מ"ק בפריסה ארצית בשיטת B.O.T ו-B.O.O.
הקמת מתקני התפלת מי ים הינה אחד הפתרונות הנפוצים ליצירת מקור מים יציב במדינות הנמצאות במחסור קבוע של מים (כגון ישראל). פתרון זה יעיל בעיקר מכיוון שעלויות התפלת מי הים הינן בירידה לאור השיפורים הטכנולוגיים.
באשר להשבת קולחים לחקלאות - כ-60% מכמות המים במדינה מופנה לחקלאות. הממשלה החליטה על ביצוע פרויקטים להשבת קולחים בהמרה (שחרור מים שפירים) ע"י הקמת מפעלים ביזמות פרטית תוך מתן מענקים לצורך קיבוע מחיר המכירה לצרכן. זאת בנוסף למפעלים שבביצוע ובפיתוח חברת מקורות.
במסגרת בחינת תוכנית פיתוח בר קיימא למשק נבחנת גם חלופת "הפרדת רשתות" שתגרום לאספקת מים שפירים באיכות גבוהה ובמחיר מתאים לצרכני מים שפירים, ואספקת מים באיכות שאינה ראויה לשתיה אך מתאימה לגידול "כל הגידולים" במחירים נמוכים ותואמים למגזר החקלאי.
סוגייה נוספת הינה ייעול השימוש במים לצורכי חקלאות כדרך להשגת שינוי ממשי במצב משק המים: קביעת מדיניות חקלאית לאומית מותאמת לתנאי האקלים ומשק המים בארץ, עידוד חקלאות מודרנית המתבססת על גידולים שאינם צורכים כמויות גדולות של מים, קביעת תעריפי מים שיעודדו שימוש במי קולחים.
חשוב כי נזכור - שכל הסכם מדיני בין ישראל למי משכנותיה יהיה כרוך בחלוקה כזו או אחרת של מקורות המים המשמשים ונמצאים באחריות ישראל בלבד כיום.
משק המים עומד היום בפני שינוי מהפכני מאופן הניהול אותו התרגלנו לראות מאז קום המדינה. מדיניות הפיתוח של משק המים, תביא להשגת היעדים של הממשלה לתכנון לטווח ארוך, לביצוע פרויקטים, לאספקת מים אמינה, זמינה וראויה לכלל אזרחי מדינת ישראל.
כולי תקווה כי כל זה יתגשם במהרה בימינו ויביא אותנו למצב של ארץ ירוקה, המספקת מים באיכות בכמות ובאמינות לכל צרכן. בטוחני כי אנו צועדים בדרך הנכונה לשם השגת יעדים חשובים אלו".
