בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ביטל את השביתה הכללית שהיתה אמורה לפרוץ השבוע, ללא שום פיתרון אמיתי להלנות השכר המתמשכות של עובדי הרשויות, וללא הסכמים על פיצויים לאנשים ששכרם מולן כבר שנים. עיני התקפל במהירות רבה תמורת מכתב מראש הממשלה, אהוד אולמרט, המבטיח כי יטפל בנושא
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ביטל את השביתה הכללית שהיתה אמורה לפרוץ השבוע. ללא שום פיתרון אמיתי להלנות השכר המתמשכות של עובדי הרשויות, וללא הסכמים על פיצויים לאנשים ששכרם מולן כבר שנים. עיני התקפל במהירות רבה תמורת מכתב מראש הממשלה, אהוד אולמרט, המבטיח כי יטפל בנושא (אחרי שיסיים לטפל בכל שאר תחלואות הארץ ולאחר שיסיים להיחקר בנסיבות מחמירות). באמת, כל הכבוד. יש לציין כי עיני תואר ב-Ynet לא פחות ולא יותר מאשר 'מקורבו של שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים’ והשבוע באמת נראה כי ההסתדרות הופכת לשלוחה של האוצר והתאחדות התעשיינים. גם בית הדין לעבודה משתף פעולה עם נערי האוצר ומסרב להגן על העובדים. עוד פורסם כי 70% מאזרחי מדינת ישראל תומכים בשביתה כללית! העובדים רוצים שביתה. ליותר מדי אנשים כאן כבר נמאס. אבל ההסתדרות בשלה, מכריזה על שביתות בכדי להשתיק את מחאות העובדים, הטלפונים הזועמים, הצעקות והקללות ובאותה נשימה ההסתדרות גם מציעה לאוצר ולזרועות הממשל אלפי סולמות כדי שיוכלו לרדת מהעץ בכבוד מינימלי ולא להרגיז את החברים של שרגא ברוש. אם המדינה על זרועותיה ומוסדותיה מלינה שכר של אלפי עובדים במשך עשרות חודשים, אזי אנו צפויים לגל של הלנות שכר במגזר הפרטי שהולך ומתרחב בעידן ההפרטות הבא עלינו לרעה. מהשבוע מותר רשמית לכל מעסיק באשר הוא להלין את שכר עובדיו. זה המסר של עופר עיני ושל סטיב אדלר (נשיא בית הדין הארצי לעבודה). חשוב לציין כי אדון עופר עיני מעולם לא נבחר ע"י העובדים להיות יו"ר ארגון העובדים הגדול בארץ, אלא הוא מונה ע"י קודמו, עמיר פרץ. היום כבר ברור כי האדון עיני אינו ראוי עוד לאמון העובדים והטרגדיה היא שהעובדים אפילו לא יוכלו להביע את חוסר אמונם באיש ובקליקה שלו משום שהאדון ביטל את הבחירות להסתדרות. בנוסף, עיני אמר במספר כנסים ואירועים, כי "תפקידה של ההסתדרות אינו להילחם בהפרטה" והוא מביע את הסכמתו הגלויה להפרטת הדואר, חברת החשמל, המים, הנמלים וכו'. אם ההסתדרות היתה מגינה על עובדיה, הם היו יוצאים לשביתה כללית גם ללא אישור בית הדין עד להפקדת השכר המולן בחשבונות הבנק של העובדים. שביתה כזו היתה יכולה להיות הצעד הראשון במאבק ארצי נגד ההפרטות, לחיסול חברות כוח האדם ולחיזוק העבודה המאורגנת. זה מה שכל איגוד מקצועי שמכבד את עצמו ואת עובדיו היה עושה. עסקני ההסתדרות מתגלים בשנים האחרונות במלוא כיעורם ואל לעובדים לאפשר זאת!
|
|
דוקטורנטית למדעים
|
|
תאריך:
|
05/03/2007
|
|
|
עודכן:
|
05/03/2007
|
|
ליאת טמנג
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חחחחחח
|
5/03/07 22:54
|
|
2
|
|
עיני הביתה!
|
6/03/07 08:53
|
|
שארל לואי מונסקייה (Montesquieu) הוא ,כידוע, אבי השיטה של הפרדת הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת והיא שהיוותה בסיס לחוקת ארצות הברית ולרוב המשטרים הדמוקרטיים העכשוויים. שיטה זאת קובעת מה שנקרא checks and balances, "בלמים ואיזונים" שעל פיהם מתנהל המשטר. לאמור שקיימת הפרדה בין הרשויות, וכל רשות עוסקת בתחומה שלה.
|
|
|
להלן מה שנכתב באתר הרשמי של מבקר המדינה בנושא "מועד הביקורת": "ביקורת המדינה היא בדרך כלל ביקורת שלאחר מעשה. אולם, בשנים האחרונות יש שמבקרי המדינה בישראל מטפלים בנושאים שיש בהם עניין ציבורי, סמוך ככל האפשר למועד ההתרחשות 'כלומר בקורת בזמן אמת'.
|
|
|
לפני כמה ימים עמדתי כשישים דקות לפני מרפאה שמטפלת במכורים לסמים ברחוב בן זומא ביפו. מרפאה המספקת תחליפי סם למכורים לסמים וכן למכורים המעוניינים להיגמל. לפי מה שאני יודע במרפאה הזאת מטופלים כ-250 נוטלי סמים אשר באים לשם יום יום לצורך קבלת תחליפי סם. אין בכך כל פסול. נהפוך הוא. אך אני שבמקרה הזדמנתי למקום הייתי עד לתופעה ממש מדהימה בעיני. במשך שעה אחת ששהיתי במקום הגיעו 13 נוטלי סמים ברכבים פרטיים, כאשר הם נוהגים ברכבם עוצרים ליד המרפאה, עולים למרפאה נוטלים סם ויורדים לרכב מסוממים, נכנסים לרכב ונוסעים בו כאשר הסם מככב בגופם (כל מספרי הרכבים רשומים אצלי). אחד הנהגים נכנס לחנות שבה הייתי. שאלתי אותו מדוע הרכב שלו כל כך דפוק (הוא נהג חדש) הוא ענה לי, כי הוא לא אשם, מדי פעם מאז שקבל את רישיון הנהיגה נכנסו בו מספר פעמים, רק פעם אחת הוא היה אשם בתאונה. כל זאת מאז שקיבל את רישיון הנהיגה לפני כשלושה חודשים.
|
|
|
חייו של ויטלי סורקוב נהרסו עקב רשלנות המדינה בבניית שיטה אמינה לזיהוי אזרחים. תעודת הזהות, אותה פיסת נייר הניתנת לזיוף בקלות בעזרת כל מחשב ביתי, מהוה אמצעי זיהוי בלעדי. זאת כאשר פותחו שיטות זיהוי מתקדמות לעין ערוך והן בשימוש בתחומי ביטחון, בנקאות ועוד. אינכם יודעים עד כמה קל לסבך את חייכם, עד כדי הרס מוחלט. תשאלו את ויטלי שאיבד את משפחתו, בריאותו, רכושו וכמעט את חייו. המדינה אשמה.
|
|
|
בשנת 1997, לאחר מספר רב של ועדות ותוכניות שלא צלחו בנושא הבטיחות בדרכים, נחקק חוק "המאבק הלאומי בתאונות הדרכים". מכוח חוק זה הוקמה "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים", ואולם בפועל היא החליפה את "המנהל לבטיחות בדרכים" והיוותה מעין "אגף" במשרד התחבורה. רשות זו לא היתה גוף עצמאי, והיא סבלה ממחסור חמור בתקציב ובכוח אדם מקצועי, ומהעדר מוניטין מקצועי ויכולת פיקוח ואכיפה.
|
|
|
|