בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יש לתבוע מכל המועמדים הרצים לבחירות התחייבות חד-משמעית לקיים משאל על אופיה ודמותה של הלשכה, שיכריע את הויכוח בנושא זה בתוך מסגרת הלשכה
הואיל ופרסמתי באתר זה מספר רשימות שבהן קראתי לפירוק לשכת עורכי הדין באופן שתחדל להיות גוף סטטוטורי ותהיה לארגון וולונטרי, אין לחשוד בי שהזדעזעתי לקרוא על רשימתו של עו"ד אמנון רפאל המתעתד לרוץ בבחירות הקרובות למוסדות הלשכה ואשר סעיף הפירוק הינו הסעיף היחיד במצעו. אני מניח שבאופן, כזה או אחר, יתייחסו לנושא גם רשימות ומועמדים אחרים. קראתי את הראיון עם עו"ד רפאל ואין לתמוה על כך שחברים רבים חשים עצמם נפגעים עד עמקי נשמתם מדבריו. עקרה של הפעילות בלשכת עורכי הדין הוא ההתנדבות ופעילות המנגנון הינה פעילות שלדית בלבד. כל מי שפעל במסגרתה של הלשכה יודע שהפעילות לא זו בלבד שאינה מתוגמלת, אלא אפילו את הוצאות הנסיעה אין משיבים למתנדב וכמובן שלא הוצאות נלוות אחרות. לפני שמונה שנים עדיין סברו בלשכה שמי שמקדיש מזמנו לפעילות זכאי לקבל לפחות ארוחת צהריים, אך גם נוהג זה הופסק מטעמי חסכון. הדבר האחרון המגיע למתנדבים המסורים הוא דברי הבוז שמרעיף עליהם עו"ד רפאל. שנאה היא יועץ רע ועסקן המונע על-ידי דחפי שנאה ובוז לזולת ולא על-ידי מניעים של עשייה ורצון לשנות את המציאות, הוא האחרון שבו ניתן וצריך לתת אמון. אני קורא את דבריו של רפאל, את הבוז המפעפע כלפי עורכי דין ה"מורידים את רמת ימי העיון" וכלפי כל העוסקים בפעילות חשובה בנושאים השונים ואיני מבין כיצד הוא מתכוון לבקש את אמונם. כל המעיין בהצעתו לפרוק לשכת עורכי הדין רואה שהיא באה משנאה - שנאת חינם. הצעתי לשנות את מעמדה החוקי של לשכת עורכי הדין באה ממקום אחר לחלוטין. אני משוכנע כי מעמדה של הלשכה כגוף הפועל על-פי חוק מונע ממנה להגן כהלכה על האינטרסים המקצועיים של חבריה. המעמד הציבורי הוא שמנע ממנה להיאבק בהצפת המקצוע, שהינה הרעה החולה המדרדרת את מעמד עורך הדין ואת איכות השירות המקצועי. אופיה של הלשכה כגוף אחיד הכולל את כלל עורכי הדין מונע כיום מאינטרסים שונים ומקבוצות שונות לתת ביטוי מלא לשאיפותיהן. לא אחזור כאן על נימוקים שפורטו בהרחבה ברשימות קודמות. אדגיש רק כי הצעתי לפירוק הלשכה הינה הצעה שהיתה מאפשרת לחברים המתנדבים אפשרויות ומסגרות פעולה נוספות שבהן יוכלו לתרום ואשר פעילותם בהן תזכה להערכה ולא לבוז מצידם של עורכי דין כאמנון רפאל. הפיכת הלשכה לגוף וולונטרי תגרום להפחתת יחס הניכור בין עורכי הדין למוסדותיה ועורכי הדין יוכלו לחוש כי הלשכה היא באמת שלהם. אין ספק שמעמדה של לשכת עורכי הדין הוא נושא חשוב ביותר אך קיימים נושאים מקצועיים רבים נוספים האמורים לעניין את עורכי הדין. רשימה שפירוק הלשכה היא הסעיף היחיד במצעה היא רשימה שתרומתה תהיה מוגבלת ביותר. זו רשימת מחאה בלבד שמניעה שליליים ביסודם והיא עתידה לפוג ככול מחאה ריקה מתוכן ממשי. דומני שהדבר הנכון ביותר לעשות ביחס לנושא מעמדה של הלשכה הוא קיומו של משאל בין חבריה שבו יוכלו להביע את דעתם. במשאל יישאלו עורכי הדין האם ברצונם בהמשך פעילות הלשכה תחת מטריית חוק לשכת עורכי הדין, או בלשכה וולונטרית. נראה לי שמשאל כזה מחויב המציאות על-מנת שסוף סוף יוכלו עורכי הדין להשמיע את קולם בנושא מרכזי זה. ברור כי קודם לעריכת המשאל מן הראוי לקיים ויכוח ציבורי נוקב בו ילובנו העמדות השונות, כך שהצבעת עורכי הדין תשקף אכן הכרעה אמיתית בויכוח. יש לתבוע מכל המועמדים הרצים לבחירות התחייבות חד-משמעית לקיים משאל על אופיה ודמותה של הלשכה, שיכריע את הויכוח בנושא זה בתוך מסגרת הלשכה. איני מצפה ממועמד כלשהו לתמוך ברעיון פירוק הלשכה, אך אני מצפה ממנו להתחייבות כי יסכים להעביר את ההכרעה בנושא לחבריה. נשאלתי לא אחת מה יקרה אם חברי הלשכה יכריעו כי ברצונם להפוך את הלשכה למסגרת וולונטרית אך הכנסת תסרב לשנות את החוק. תשובתי היתה כי המחוקק לא יוכל לחייב את עורכי הדין לקיים שיפוט משמעתי אמיתי ופיקוח על הסמכת חברים, ללא נכונות הלשכה לשאת בנטל זה. ברור לי שאם אומנם ישאפו עורכי הדין כי הלשכה תהיה לגוף וולונטרי הכנסת תבצע את שינויי החקיקה הנדרשים.
|
תאריך:
|
12/03/2007
|
|
|
עודכן:
|
12/03/2007
|
|
עו"ד משה גולדבלט
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
זיו תמיר
|
12/03/07 13:53
|
|
|
|
שמחה ניר, עו"ד
|
12/03/07 17:32
|
|
|
|
זיו תמיר
|
12/03/07 18:56
|
|
2
|
|
ClearVision
|
12/03/07 15:58
|
|
3
|
|
שמחה ניר, עו"ד
|
12/03/07 17:53
|
|
4
|
|
ל עורכי הדין
|
12/03/07 19:46
|
|
שרת החינוך השתמשה בטיעון בעייתי כדי להסביר לציבור הישראלי מדוע היא לא הצביעה בעד הצעת החוק למימון החינוך החרדי. היא טוענת שכל חששותיה נובעות מכך שאולי גם התנועה האיסלאמית או בהקצנת יתר כפי שהיא אמרה "החמאס", יבקשו מימון. השרה נתגלתה כאן כבור אדם, חסרת אחריות וחסרת כל חזון חינוכי המקרב בין המגזרים השונים תושבי מדינת ישראל.
|
|
|
סימן ההיכר, אולי הבולט ביותר, של איגודים מקצועיים טמון בהיותם גופים דמוקרטיים. מחוייבותם ומחובתם של הארגונים הללו, הוא להבטיח לעובדים יכולת עמידה משותפת כנגד שיטה כלכלית, שההיגיון הפנימי היחיד המריץ אותה הוא שלטון של עריצות פיננסית והדיקטטורה של בעלי ההון. מאחר שכך הם פני הדברים, יש חשיבות יתירה בבחירות דמוקרטיות לגוף שכזה. אולם בישראל כמו בישראל, כנראה בפעם הראשונה בהיסטוריה העולמית של האיגוד המקצועי, לא התקיימו מעולם, בחירות להסתדרות. הסיבות מעניינות ונעות ממחסור במועמדים, דרך הגעה להסכם על מועמד, ועד חוסר הצורך בקיום הבחירות.
|
|
|
הסערה שעורר מבקר המדינה מר מיכה לינדנשטראוס גרמה בעצם לדבר אחד ברור והוא העברת תשומת הלב ממחדלי מלחמת לבנון השנייה אל המריבות האישיות בין האישים. לא נראה כי את לינדנשטראוס מעניינות הכותרות שצועקות "פישלתם בטיפול בעורף". מדובר כאן במתיחות ברמה אישית. אחד מטיח בשני את טענותיו. לינדנשטראוס טוען שהטיפול של הממשלה בעורף בזמן המלחמה היה שערורייתי ואילו אולמרט טוען שלינדנשטראוס מושפע מתאוות הפרסום והיחצנות. כל זה בזמן שהאזרח הקטן ממתין בשקט מתחת להריסות ביתו באזור הצפון.
|
|
|
85 בני אדם הלכו לעולמם מאז תחילת השנה ומאות נפצעו. השר לביטחון פנים (דיכטר), דרש מהמשטרה להכין תוכנית חירום, ושר התחבורה והבטיחות בדרכים (מופז) דרש להשיק את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולאפשר לה לפעול בהתאם לחוק החדש, המעניק לה - סמכויות רבות יותר מאלה שהיו לה בעבר.
|
|
|
שני נושאים נמצאים בחזית התקשורתית לאחרונה: מדד המעו"ף, אשר חצה את רף 1,000 הנקודות ומסמך החזון של ערביי ישראל. קיימים כמובן נושאים רבים נוספים, אולם, שיחות הסלון בקרב כמעט כל רובדי האוכלוסיה וההוויה הישראלית נוגעים בשני הנושאים שלעיל. די לצפות בפרסומות במהלך הימים האחרונים כדי להבין שכביכול, שני נושאים מעניינים את עם ישראל – האחד, באילו מניות לבחור והשני - איך מתמודדים עם ה"ערבים".
|
|
|
|
|
|
יואב יצחק
המו"מ לשחרור החטופים נקלע למבוי סתום, ולא במקרה: סינוואר יודע היטב - שחרור החטופים המשמשים כמגן אנושי יקרב את חיסולו בנסיבות שנוצרו: על גורמי הביטחון בישראל להציב לסינוואר ולאנשי...
|
|
|
רבקה שפק ליסק
ההתעלמות של הרבנים החרדים מקורבנם של הלא-חרדים במלחמה, בני משפחותיהם, ההורים, האלמנות והיתומים היא מנוגדת לערך חשוב ביהדות: "ישראל ערבין זה לזה"
|
|
|
רון בריימן
אין צורך בחוק גיוס מגזרי, ובוודאי שאין צורך בחוק השתמטות מקומם החובה לשרת צריכה לחול על כל בני ה-18 ובנות ה-18, כאשר משך השירות - 3 שנים - והשכר הניתן לחיילי החובה צריכים להיות א...
|
|
|
יורם דורי
כולי תקווה שהפעם הלקח נלמד כראוי וצניעות וענווה ינחו את המדינאים והאלופים רצוי שאלו יפסיקו לנצח מלחמות בהבל פה וילמדו מהלוחמים שמנצחים בזכות מעשים נועזים ולא בגלל מילים ריקות מתו...
|
|
|
עדי ירדן
לפני 19 שנים מדינת ישראל החליטה לעזוב את רצועת עזה, תוך גירוש היהודים מחבל ארץ זה במהלך 26 השנים שמאז כיבוש רצועת עזה ועד הסכמי אוסלו, שילמנו מחיר של שלושה הרוגים בשנה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|