תובע מיוחד

איזה מדינה? איזה מדינה? - כדברי השיר. עוד לא נדמו הדי מלחמת לבנון השניה (עכשיו השם רשמי), עוד לא פורסמו מסקנות הביניים של וועדת ווינוגרד, עוד לא פורסם דוח מבקר המדינה על אי פעילות פיקוד העורף, וכבר שר האוצר ממלא את כל ערוצי החדשות עם עובדות עסיסיות מרופדות בהרבה מזומנים ושלמונים.

השנה שחלפה היתה עשירה בפעילות פלילית בצמרת המדינה, יותר מאשר הפעילות החברתית והמדינית. קרוב ל-20 שרים, ח"כים ואנשי ציבור, פופולריים ולא פופולריים, נכנסו ויצאו במשרדי החקירות. המצב לרגע זה הוא, שחלקם עדיין נחקרים, חלקם כבר בבית משפט, חלקם בשלבי שימוע, חלקם נשפטו ומחכים לגזר דין, או החלטה בדבר מחיקת ההרשעה, כמו השר חיים רמון. ורק ח"כ לשעבר נעמי בלומנטל - כבר מעבר למתח הולכת ל-8 חודשים לריצוי בכלא.

כאשר רואים את התמונה שצוירה לעיל, קל יותר להבין עד כמה ההצעה למנות תובע מיוחד שירכז בידיו ובידי צוותו את חקירות השרים, הח"כים ואנשי ציבור חשוב וחיוני - למערכת אכיפת החוק. התפקיד של תובע מיוחד, אינו המצאה חדשה או יצירתית במיוחד, גם בשל העובדה שהיא קיימת ומיושמת באופן קבוע, בארה"ב ולאחרונה המנגנון הופעל בפרשת חקירתו של הנשיא קלינטון והתנהלותו המינית, בפרשת מוניקה לוינסקי.

גם בארץ, הועלה הנושא מספר פעמים לדיון, אך לא קיבל תאוצה ממשית ונשאר בשלבים של הצעה או צריך עיון. האירועים האחרונים הוכיחו, שתפקיד מעין זה, חשוב, חיוני למערכת אכיפת החוק.

היתרונות הגלומים בתפקיד הן בעיקר אלה:

א) אדם חיצוני, אובייקטיבי, מיומן, ידען, בעל מעמד, בעל הכרה מוסדית וציבורית - יעמוד בראש צוות, שירכז בידיו את החקירות של ראשי ממשלה, שרים, ח"כים, מנכ"לים ואנשי ציבור.

ב) ניתן יהיה לנהל לחקור, לסיים או להוציא מסקנות בינים, במהירות סבירה, ולא לתת להליכים להתמשך ולהתמסמס.

ג) יעילות, הורדת לחץ זמן ועבודה מהיועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה - שתוכל להתמסר לעבודה השוטפת כמפורט בחוק.

ד) התובע המיוחד, צריך להיות אישיות בעלת רמה, עמדה וכוח - כדי שיהיה עצמאי, לא נתון להשפעה פוליטית, כלכלית, מעמדית ומסקנותיו תהיינה בעלות השפעה ומשקל ציבורי.

ה) מסקנותיו המהירות, יועברו ליועץ המשפטי לממשלה ולהכרעתו.

מבחינה משפטית, יש מקום להסדיר את הנושא על סמכויותיו בחוק אם ע"י חקיקה ראשית או משנית. גם אם ניתן לפתור את ההליך הפרוצדורלי ע"י מתן יפוי כח והאצלת סמכויות משר המשפטים או היועץ המשפטי לממשלה, עדיין אני סבור, שרצוי להסדיר את התפקיד על שלל סמכויותיו ומרכיביו ע"י חקיקה, כדי למסד ולעגן את התפקיד בחוק ובעיני הציבור ולתת לו מעמד ולגיטימציה בעלת משקל.

האם פרופ' פרידמן יצליח ברעיון זה של הרפורמה?

בעבר דנו בסוגיות אלה, כאשר התעוררו נושאי חקירה, בדרגים הציבוריים הממשלתיים, וההצעות נעו לכיוון של מינוי שופט חוקר - שיטפל באישים החשודים, אך ההצעות נפלו. לציין, בשיטה הקונטיננטלית הנהוגה באירופה להוציא את אנגליה ובנותיה, לרבות ישראל, בה נהוגה השיטה האנגלית האדוורסרית, שופט - חוקר, הוא דמות מרכזית, המנהלת את החקירות הפליליות, מוציא צווי מעצר ומאסר ובסיום החקירה מגיש את התיק לבית המשפט ולתביעה הכללית.

אילו היה מדובר במקרים בודדים של חקירת אנשי שררה, ראשי ממשלה או שרים - ניתן היה להסתפק במערכת אכיפת החוק הנוכחית, לאמור: המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אבל מאחר והיועץ המשפטי לא עומד בעומס עול החקירות ואין בכוונתו להוציא מתחת ידיו, חוות דעת מהירות ולא מגובשות, הדבר הופך למעמסה ולנטל בעלות השלכות פוליטיות וציבוריות ראשונות במעלה.

זכותם של אנשי הציבור הנחקרים - לקבל תשובות החלטות ומסקנות במהירות האפשרית, לטובתם ולטובת המדינה. המצב הנוכחי, לפיו ענייניו ותיקיו של ראש הממשלה אהוד אולמרט נחקרים משך חודשים, ללא החלטות אופרטיביות, גורמות נזק פוליטי לו אישית, למפלגתו וגם למדינה ואזרחיה. ראש ממשלה, נשיא מדינה, שר האוצר הנמצאים בחקירה פלילית בו בזמן, זהו מצב ציבורי ופוליטי, בלתי נסבל, לא הגיוני, לא תקין, המעקר כל פעילות מדינית ומעמיד את ניהול ענייני המדינה על "שיחה ממתינה".

אם נצרף לתלכיד או "התבשיל" הזה, גם את חקירת צמרת הממשלה, בנושא מלחמת לבנון 2, ראש ממשלה, שר ביטחון, רמטכ"ל, אלופי צה"ל, פיקוד העורף - נגיע למצב של כמעט שיתוק מוחין. ברור לגמרי, שמצב כזה, החלטות מהירות, מסקנות אמיצות, תוך זמן קצר וסביר, הן חיוניות לתפקוד תקין של מערכות השלטון. היועץ המשפטי לממשלה וצוותו, אינם ערוכים ואינם מסוגלים לעמוד בקצב, בכמות ובעומס, לכן חשוב, חיוני והגיוני ללכת על מהלך של "תובע-מיוחד".

האם פרופ' פרידמן יצליח ברעיון זה של הרפורמה? לאור ההתנהלות האחרונה בתחום מינויי הדיינים, התשובה לא ברורה כלל ולא בטוח שיצליח. במאמרי בנושא זה: "קל יותר לבקר מאשר לבצע", כבר ניבאתי, שפרופ' פרידמן מגיע בסערה עם ראיונות חיוביים, אטרקטיביים ויצירתיים, אך ספק גדול, מה יוכל ויספיק לבצע. כמבקר חיצוני וחבר האקדמיה, הוא תקף את שר המשפטים, את המערכת ואת בית המשפט העליון, בשצף קצף - מאחר ולא היה צריך להתמודד עם לחצים פוליטיים, עם קונסטלציות מפלגתיות, הסכמים, סטטוס - קוו, וכל יתר מרעין בישין של הפוליטיקה.

התוכניות שלו לשינוי וטלטלה במערכת מקובלות וברוכות, הבעיה נעוצה בביצוע. כל שינוי שיביא - בוועדה למינוי שופטים (בה כבר הוכנסו שינויים פרוצדורליים), בבחירה ובמיון שופטים, תוך תוספת מהאקדמיה, מהתחום האזרחי הפרטי, יבורכו ויהיו לטובת המערכת.

בשלב זה - על שר המשפטים, פרופ' פרידמן, לדרוש מהיועץ המשפטי לממשלה, לסיים את חקירותיו במהירות וביעילות, לטובת הציבור ושלטון החוק.

והערה לסיום:

השופט (בדימ.) חשין - ממשיך לתקוף את שר המשפטים בכל ראיון ובכל כנס מקצועי, על ניסיונותיו לפגוע במבצרו, בביתו, בבית המשפט העליון, ובכך רק מוכיח עד כמה נחוצה הרפורמה והשיפוצים במגדל השן - עליו מכריזה גם הנשיאה השופטת ביניש - "העליון הוא מבצרי".