|
בני הזוג סובר סוגרים מעגל בעלייה לישראל
|
|
|
|
|
ערב חג הפסח, פגשנו את בני הזוג היהודי, סטנלי ומרלין סובר (Stanley and Marilyn Sober), האמורים "לעשות עלייה" לישראל בחודש אוגוסט הקרוב, בסיוע משרד העלייה של הסוכנות היהודית בטורונטו בהנהלת ליאן סלע וארגון "נפש בנפש". אין זה סיפור רגיל של עלייה לישראל, או יציאת מצרים פרטית בדרך למולדת היהודית. לבני הזוג סובר, שהגיעו לגבורות (שניהם חצו את גיל השמונים), מדובר בסגירת מעגל, מימוש חלום ישן והליכה בעקבות הלב והאמונה.
סטנלי נולד בלונדון בתחילת שנות העשרים. לאחר לימודי רפואה וקבלת תואר ד"ר, הוא היה אמור להתגייס לצבא הבריטי בשנת 1948. פגישה אקראית עם חבר באחד הפאבים בעיר, שינתה לחלוטין את מסלול חייו. השיחה שקלחה בין השניים על המצב בארץ ישראל, שכנעה את סטנלי לעשות מעשה ציוני, לנסוע לישראל ולסייע בבניית המדינה. הוא הגיע לישראל באוניה שיצאה מנמל מרסיי, נקלט בצה"ל ונשלח לשרת בבית החולים הצבאי 10, שנמצא סמוך לבית החולים האיטלקי.
הוא מונה לחבר בצוות המנתחים בבית החולים, שרובם היו מיוצאי דרום אפריקה, בריטניה וארה"ב. שם הצטלבה דרכו עם אשתו לעתיד, מרלין, שהגיעה כמתנדבת מארה"ב לסייע כאחות באותו בית חולים. לאחר שנה בצבא, שנה שכללה סיוע לחיילים בקרבות בגליל נגד הצבא הערבי ושירות באילת (לפני שניבנו בה בתי מגורים), וחצי שנה נוספת כרופא מרדים בבית חולים בחיפה, התארסו סטנלי ומרלין ועשו דרכם לברוקלין במטרה להתחתן. חייהם המשותפים עברו דרך בוסטון, מונטריאול, לונדון (אונטריו) וטורונטו. כעת הם עורכים את ההכנות לקראת החזרה למולדת.
אורזים מזוודות
תפיסת החופש והחירות של בני הזוג סובר, נגזרת מניסיון חייהם. מרלין, ילידת גרמניה, חוותה עד שנת 1938 את עליית הנאצים לשלטון, והצליחה להימלט מהשמדה ברגע האחרון, באמצעות רכישת התיעוד המתאים. סטנלי, הכיר מקרוב את האנטישמיות באנגליה בשנות הארבעים. בראייתם, החירות לה זכה העם היהודי בגולה, נובעת מהקמתה של מדינה ישראל כבית לאומי של היהודים ומהתפתחות הדמוקרטיה והליברליזם. "את הקמת המדינה, צריך לראות כנס בקרה לעם היהודי", אומר סטנלי. "ארה"ב וברה"מ, שהיו קרובות למלחמה ביניהן, מצאו עצמן באותו צד בתמיכתן בהקמתה של המדינה".
סטנלי מצא קווי דמיון בין המצב הגיאופוליטי כיום והמצב בשנת 1938, ערב מלחמת העולם השנייה. "היום, כאז, המנהיגים והציבור לא הבינו לאשורה את תמונת המצב, עד אשר המציאות נכפתה עליהם. המסר שאנו צריכים ללמוד היום, הינו שהחירות אינה דבר המובן מאליו. אירן מהווה איום על שלום העולם, וישראל נמצאת בחזית הקדמית של העימות עם האיסלאם הקיצוני". הוא מוצא לנכון להזהיר מפני ניצול בלתי הוגן של הדמוקרטיה על-ידי האיסלאם הקיצוני, על-מנת להשתלט על השלטון, בדומה לשיטה בה פעלו הנאצים. הדמוקרטיה, מדגיש סטנלי, איננה באה לידי ביטוי בבחירות, "אלא היא מבטאת משמעות עמוקה יותר של חופש ביטוי ופלורליזם". כדוגמה לטענתו, מביא סטנלי את תנועת החמאס, אשר עלתה לשלטון ברשות הפלשתינית בדרך דמוקרטית, הגם שדרכה רחוקה היא מכל משמעות אמיתית של דמוקרטיה.
"החירות תלויה, אפוא, בקיומה ובחוסנה של מדינת ישראל, אשר ייעודה להיות מדינה יהודית המחנכת את הדור הצעיר על ערכי התנ"ך והמסורת היהודית". הרוח חשובה, הוא מציין ומוסיף, כי הוא "תומך בהפרדת הדת מהמדינה ומתנגד למדינה דתית שתכפה את הדת על תושביה".